דף הבית   על האתר   מילון מונחים   פורום   יצירת קשר   שאלון משוב   לאתר מגמה
  שיעורים אינטרקטיביים
  חומר תיאורטי
  תרגול
  מפות מושגים
  מאמרים
  קישורים
  אירועים ושאלות
  תוכנית לימודים
  דגשים להוראת המקצוע

ניהול התפעול



מהות התפעול
תהליך ההמרה
תיכון תכנון
ניהול התפעול בארגון

חדשנות ויזמות פנים- ארגונית
רשימת מקורות



מהות התפעול

תפעול הוא מונח המשמש להגדרת מכלול הפעילויות הקשורות לייצורם של מוצרים ושירותים.
כל מוצר שאנו צורכים או שירות שאנו מקבלים - בין אם הוא שירות בנקאי או טיפול רפואי, עבר תהליך של תפעול - דהיינו, מערכת של פעילויות עם קשרי גומלין וסדר קדימויות, שבהם משולבים משאבים (תשומות) כמו: עובדים, מכונות, ציוד, חומרים, הון, ידע וכדומה, המשתלבים ביחד כדי לייצר מוצרים ושירותים.
פעולה יכולה להיות יצרנית, כמו: ניסור, הלחמה, חריטה; ויכולה להיות פעולת שירות, כמו: שירות בנקאי, ייעוץ פיננסי או שטיפת מכונית. ניהול התפעול עוסק בתכנון ובקרה של כל הפעילויות והתהליכים הדרושים לשם המרה של תשומות לתפוקות, בדרך הטובה ביותר האפשרית.
ניהול התפעול הוא מונח רחב המתאר פעילויות, תהליכים, החלטות ותחומי אחריות.
תפוקות הארגון מתייחסות לכל התוצרים הנובעים מהפעלת הארגון. אמנם הארגון מעוניין שתפוקותיו תהיינה רק אלה הנדרשות על ידי לקוחות, אך קיימות גם תפוקות לא רצויות הנוצרות כתוצרי לוואי של התהליך. לדוגמה, זיהום אוויר או זיהום סביבתי הנוצרים כתוצאה מתהליך הפקת אנרגיה חשמלית שמייצרת חברת החשמל.
תשומות הם כל המשאבים שיש לעשות בהם שימוש כדי לספק את התפוקות שלשמם נוצר הארגון. דוגמאות: עובדים, מנהלים, חומרים, ציוד, מידע, אנרגיה, שירותים שונים, שטח. התשומה הבסיסית היא הון, ובעזרתה ניתן לרכוש את כל התשומות האחרות.


תהליך ההמרה

במערכות תפעוליות (תהליכי ייצור או תהליכי שירות) מייצרים סחורות (מוצרים) או שירותים או עירוב של השניים.
מפעל תעשייתי: מייצר מוצרים: ברגים, רהיטים, מחשבים...
בנק: מספק שירותים כספיים:  הלוואות, הפקדות, תיקי השקעות.
חברת תעופה: מספקת שירותי טיסה והובלה.

במערכת התפעולית מתבצע תהליך של המרה, המתאר את האופן שבעזרתו משנים את התשומות לתפוקות.

תהליכי המרה שונים יעשו שימוש במשאבים שונים. לדוגמה, במסעדה ניתן להשתמש בשני תהליכי המרה שונים לשירות לקוחות: שירות עצמי ושירות מלא.
תהליך ההמרה המתבסס על שירות עצמי מחייב שימוש במשאבים שונים (לדוגמה: מגשים לסועדים) בהשוואה לתהליך המרה המתבסס על שירות מלא. או, ניתן לתכנן ולבנות מבנה בבנייה קונבנציונלית, העושה שימוש בלבנים, לעומת בנייה מתועשת שבה קירות וחלקים אחרים מיוצרים במפעל ומורכבים באתר.
תהליך ההמרה הוא אוסף הפעולות הדרושות כדי להפוך את התשומות לתפוקות, תוך התייחסות למשאבים הדרושים, לסדר הביצוע  ולשיטת הביצוע. המטרה היא לתכנן את התהליך כך שישרת את מטרות הארגון בצורה הטובה ביותר
.

תשומות

התשומות המשתתפות בתהליך ההמרה ממלאות תפקידים שונים:

1. התשומות המעובדות (Transformed Resources) הן המקורות המשתתפים בתהליך ומהווים חלק מן המוצר או השירות כמו: חומרים (בתעשייה) - חומרים משנים תכונות כימיות/פיזיקליות; מידע (בבנק) - נתונים הופכים לדוחות; לקוחות (בשירות) - הלקוח עובר תהליך של עיבוד (מספרה, שירות רפואי)...
2. התשומות המעבדות (Transforming Resources) הן מקורות הפועלים על המקורות מהסוג הראשון (תשומות מעובדות) כמו: מכונות, ציוד, עובדים.
3. תשומות מאפשרות (Enabling Resources) הן מקורות המהווים תנאי מקדים לפעילות המרה כמו: ידע, הון וטכנולוגיה.

תהליכי ההמרה השונים מתאפיינים בתשומות ובתפוקות שונות, ומתקיימים במערכות תפעוליות מגוונות.
הטבלה הבאה מציגה דוגמאות למערכות תפעול, תשומותיהן ותפוקותיהן.
בכל מערכת תפעול ייתכנו מספר תהליכי המרה. בטבלה מוצגות דוגמאות אפשריות בודדות לתהליכים אלו
:


סוג הארגון

דוגמת תשומות

תהליך המרה אפשרי

דוגמת תפוקות

מסעדה

מזון גולמי, מטבח, טבחים, תפריט, מושבים, מלצרים

הזמנה לפי תפריט, בישול במטבח, הגשה על ידי מלצרים

מנה מוזמנת, אווירה במסעדה

בנק

מתקני הבנק, פנקסי צ'קים, כרטיסים, מחשבים, עובדים

הכנת כספומט, הכנסת כרטיס לכספומט, זיהוי, הנפקת הכסף

קבלת סכום רצוי או מידע נדרש

מפעל לייצור טלוויזיות

חלקים, ציוד הרכבה ובדיקה, חשמל, סרטוטים, עובדים

הרכבת החלקים על ידי העובדים, על פי סרטוטים

טלוויזיה בדוקה, ארוזה ומוכנה למשלוח

חברת תוכנה

מחשבים, מתכנני מערכות, מתכנתים, מערכות תקשורת

ניתוח דרישות לקוח, תיכון המערכת, קידוד, בחינות

פרויקט תוכנה, המבצעת פעולות וניתוחים בהתאם לאפיון

המושג "ניהול התפעול" והטכניקות השונות הכלולות בו שונה מכינויו הקודם "ניהול הייצור". שינוי השם, מ"ניהול הייצור" ל"ניהול התפעול" (באנגלית מ- Production Management ל- (Operations Management) הוא ביטוי לכך שאותם הנושאים, שהעסיקו בעבר מפעלים תעשייתיים בלבד, מעסיקים כיום כל ארגון וארגון, כולל ארגוני שירות שונים, כגון בנקים, בתי תוכנה, בתי חולים, בתי מלון וחברות ביטוח.
בכל אחד מהארגונים האלה מתרחשים כמה תהליכי המרה אפשריים, שאותם ניתן לאפיין באמצעות מערכת: תשומה - המרה - תפוקה.

בבנק מתרחשים תהליכים שונים של קבלת שירותים פיננסיים. כל תהליך ניתן לאפיון באמצעות סדר הקדימויות שבין שלביו השונים והתשומות הנדרשות כדי לממשו. שירותי בנקאות אישית יכולים להוות דוגמה לתהליך תפעולי מייצג.

במפעל יצרני: תהליך ייצור של מוצר מסוים או קבוצת מוצרים תוך שימוש בטכנולוגיה ספציפית, שיטות עבודה, סדר טכנולוגי מתחייב, אספקת חומרים וכדומה, הוא דוגמה לתהליך תפעולי נוסף.

בפרויקט: הקמת מבנה, הקמת גשר, פיתוח מערכת נשק ייחודית הם דוגמאות לתהליך תפעולי עתיר פעילויות, עתיר קשרי גומלין ועתיר זמנים ומשאבים - המתאפיין ברמת אי-ודאות גבוהה ודורש בקרה הדוקה.

תהליך קידום מכירות, תהליך גיוס והשמת עובדים, שירותי חינוך למבוגרים הם דוגמאות נוספות הממחישות את קיומם של תהליכי תפעול בתחומים נוספים.

המרה

ניתן להציג דוגמאות לתהליכי המרה מתחומים מגוונים.

עיבוד חומרים:

• שינוי תכונות החומר: ציפוי, חריטה, ריאקציה כימית.
• שינוי מיקומם של החומרים: שירותי הובלה.
• שינוי הבעלות של החומרים: חנות קמעונאות.

עיבוד מידע:
• עיבוד הנתונים למידע: הנהלת חשבונות, דוחות כספיים.
• שינוי עלות המידע: חברה לסקר שווקים.
• שינוי מיקום המידע: כל מערכות הטלקומוניקציה (רדיו, טלוויזיה, שידורי לווין, טלפון, אינטרנט).

עיבוד צרכנים:
• שינוי תכונות: תספורת, טיפול שיניים.
• שינוי מקום: שירותי הובלת נוסעים.
• אכסון: בתי מלון.

תפוקות

1. מוצרים (  PRODUCT) -  סחורות או שירותים  שהם תוצאה של פעילויות  הממירות חומרים ותשומות לתוצר המתאים לשימוש הצרכן. (לדוגמה, מקרר, חולצה, תכנית חיסכון, טיפול רפואי אסתטי ועוד.)

2. מוצרי לוואי ( BY PRODUCT) - כל מוצר הנובע מייצור או מתהליך ייצור של המוצר העיקרי של הפירמה, או נגזר ממנו.  מוצר הלוואי הוא מוצר משני, המתקבל ללא כוונה תחילה, מייצור המוצר העיקרי , וחשיבותו מועטה  מחשיבות המוצר העיקרי. יש מוצרי לוואי שניתן למכור אותם כפי שהם, ויש מוצרי לוואי שחייבים עיבוד נוסף לפני המכירה  (לדוגמה,  נסורת בנגריה נמכרת כמצע לכלובי חיות ,  שאריות הפרי במפעל לייצור מיצים נמכרות כמזון לחיות, ועוד).   


תיכון תכנון

כל מוצר עובר מספר שלבים בסיסיים לאורך מחזור חייו

1. זיהוי צורך
2. תיכון המוצר
3. תיכון ייצור
4. ייצור
5. אספקה
6. תפעול ותחזוקה
7. סיום

לכל שלב במחזור חיי המוצר יש השפעה על מידת היענות המוצר לצורכי הלקוח. כשל באחד השלבים, או בממשק ביניהם, יכול להוביל למוצר שאינו עונה על צורכי הלקוח.

תהליך תכנון המוצר

תיכון המוצר (Product Design)  עוסק בקביעת המאפיינים והתכונות של המוצר עצמו  . תיכון המוצר הוא תהליך שבסופו נקבע אפיון המוצר, תוך קביעת כלל הפרטים הטכניים המגדירים אותו. בעבור מוצר מוחשי, כגון צג מחשב, התיכון יכלול את כל הסרטוטים וההנחיות המגדירים את התכונות הטכניות של המוצר. בעבור מוצר בלתי מוחשי, כגון הרצאה, התיכון יכלול פירוט הנושאים שיידונו, עזרים, שאלות לדיון ומשך הזמן שיוקדש להרצאה. כלומר, בעבור כל מוצר יש להכין תיכון, ללא קשר למהותו
.

לשלב של תיכון המוצר יש השפעה מכרעת על איכות המוצר ומידת הצלחתו בשוק.
לחשיבותו הרבה של תיכון המוצר מספר סיבות:

1. תיכון המוצר קובע את תצורת המוצר ואת ביצועיו. לפיכך, תיכון המוצר הוא השלב הקריטי, שבו נקבע כיצד ובאיזו מידה יענה המוצר על צורכי הלקוחות.

2. תיכון מושכל מוביל לקיצור זמן היציאה לשוק Time To Market מרגע זיהוי הצורך במוצר.

3. מניתוחים שנעשו נמצא שעיקרי הסיבות לאי-שביעות רצון הלקוח מתפקוד המוצר נובעים מתיכון לקוי, ולפיכך לתיכון השפעה ניכרת על איכותו הסופית של המוצר.

4. אופן תיכון המוצר קובע את עלותו לאורך כל מחזור חייו. תיכון מושכל המתחשב בפעולות ובהוצאות של המוצר לכל אורך חייו, כגון: עלויות ייצור, תפעול, תחזוקה, יוביל להפחתה משמעותית בהוצאות המצטברות לאורך כל מחזור חיי המוצר.

כדי להכין תיכון מוצלח למוצר יש להקפיד על שני עקרונות

1. עבודת צוות: שיתוף כלל הגורמים החיצוניים והפנימיים הקשורים למוצר, כגון: לקוחות, בעלי עניין אחרים, שיווק, הנדסה, ייצור, רכש, מכירות. זאת החל משלב הייזום ועד הסיום.
2. בקרה מתמדת על מידת העמידה בדרישות הלקוח: התיכון יכול להיראות מושלם בעיני צוות הפיתוח, אך רחוק מלענות על דרישות הלקוח.

שלבים בתיכון המוצר/שירות

א.  זיהוי הצורך וייזום התפיסה  -  זיהוי הזדמנויות עסקיות לייצור מוצר או שירות חדשים . את הרעיונות למוצרים ניתן לקבל מהמקורות הבאים:

• רעיונות מלקוחות – ניתן לקבל רעיונות מלקוחות על ידי שאלונים וראיונות יזומים מצד הארגון, או להתייחס לתלונות של לקוחות והצעות שיפור שמגיעות ביוזמת הלקוחות.
• רעיונות מפעילות מתחרים – ניתן להיגרר אחר פעילות מתחרים, לשדרג פעילות של מתחרה או לצאת עם רעיון שיפעל "הפוך על הפוך" וישנה את ההובלה בשוק.
• רעיונות מצוותי מכירות ושירות -  עובדים אלו באים במגע שוטף עם לקוחות ויכולים לזהות מה הלקוח היה רוצה או לא היה רוצה.
• רעיונות ממחקר ופיתוח -  פיתוח מוצרים חדשים הנובעים ממחקר בתחומים שונים. לדוגמה, ניצול טכנולוגיות חדישות בתקשורת לטובת תקשורת לוויינים.

ב.  סקירת התפיסה  -  בשלב זה בוחנים את מידת הישימות  והרגישות של הרעיון.

• ישימות – האם קיים שוק משמעותי למוצר, האם יש את הידע והיכולת לייצר את המוצר, האם יש לארגון מספיק  משאבים לייצור.
• רגישות  -   מה הסיכון  להיכשל בשוק, מה הסיכון שלא נוכל לייצר את המוצר כנדרש, מה יהיה היקף ההפסד אם לא נצליח לממש את התכנון.

 ג.  תיכון מקדים -  שלב זה מחולק למספר שלבים

• העלאת חלופות ובחירה בחלופה המועדפת - מועלות מספר חלופות  ליישום תפיסת המוצר  . החלופות נבחנות על פי הקריטריונים הבאים: עלות, אמינות, תחזוקתיות ואורך חיים . בסיום נבחרת חלופה אחת להמשך .
• אפיון מרכיבי המוצר -  הגדרה מדויקת של מרכיבי המוצר. בסיום התהליך ייבנה עץ מוצר, המגדיר את התכולה של המוצר ואת יצירת המוצר מבחינה היררכית.
• הגדרת תהליך -  הגדרת שלבי הפעולה משלב איסוף הרכיבים ועד להפיכתם למוצר סופי.

ד.  הערכה ושיפור – בשלב זה נבחנים מחדש מרכיבי המוצר ותהליך ייצורו, ומנסים לזהות תחומים שאותם ניתן לשפר לפני בניית הדגמים הראשונים. לדוגמה, חומרים, טכנולוגיה ,ספקים, ממשקי משתמש ועוד.

ה.  דיגום ותיכון סופי -  כדי להעריך את הביצועים הממשיים של התיכון בונים דגמים זהים או מותאמים ,או סימולטורים ממוחשבים . על הדגמים מבצעים ניסויים, בודקים ביצועים ומשנים במידת הצורך.
בסיום שלב התיכון  מתקבלים שני קבצים .

• תיק מוצר – מכיל את כל הפרטים המאפיינים את המוצר .תיק המוצר מכיל  :
o מפרט טכני הכולל פירוט מאפיינים, תכונות, ביצועים, פונקציונליות , התבססות על תקנים מקומיים ובינלאומיים ועוד.
o סרטוטים הכוללים פירוט מדויק של מבנה המוצר, חומרי הגלם ועוד.
o עץ מוצר  המתאר את המבנה ההיררכי של המוצר .

• תיק הייצור – מכיל פירוט של כל הפעילויות הנדרשות לייצור המוצר. תיק זה מכיל:
o פירוט רצף הפעולות הנדרשות לייצור המוצר
o פירוט הכלים והאמצעים שבהם ייעשה שימוש
o הוראות בטיחות
o הנחיות הרכבה ,התקנה והפעלה של מוצרים
o תכנון בקרה משלב חומרי הגלם ועד המוצר הסופי.

כפי שציינו בתיק המוצר, תיכון המוצר חייב להתבסס על תקנים מקומיים ובינלאומיים. בארץ, מכון התקנים הישראלי אחראי על הכנת תקנים ישראליים, הטמעתם והגברת השימוש בהם וכן על השתלבות בתקינה הבינלאומית - לתועלת מגזרי המשק השונים ולשיפור איכות החיים. מי שאחראי על אכיפת תקן רשמי הוא הממונה על התקינה במשרד התמ"ת.
 

תכנון תהליך הייצור

תכנון המוצר (Product Planning) יש משמעות שונה מתיכון המוצר. תכנון המוצר עוסק באופן שבו מיוצר המוצר שתוכנן, על ידי פירוט המשאבים ולוח הזמנים הדרוש לביצוע.

תכנון התהליך (Process Planning) עוסק בדרך שבה ימומשו תכונות אלו, דהיינו מהו תהליך ההמרה הנדרש כדי לספק את המוצר המתאפיין בתכונות אלו. כדי להוביל ביצוע מותאם לדרישות יש לבצע הזרמה של משאבים (תשומות) - חומרים, מכונות, עובדים - בסדר נתון ובכמות מתאימה. בנוסף למונח "תכנון תהליך" מקובל להשתמש במונחים המקבילים: תכנון הייצור או תכנון התפעול. תכנון התהליך מתייחס לתכנון מערכת תפעולית נדרשת, המתאפיינת בטכנולוגיה ספציפית, ציוד ומתקנים, סדר טכנולוגי נדרש, סוגי עובדים, רמת ידע, הכשרה, אמצעי שינוי, שטחי אחסון ועוד.

איכותו הסופית של המוצר נקבעת הן על ידי איכות התיכון של המוצר והן על ידי תכנון התהליך (כלומר: מידת יעילותו של תהליך ההמרה שבאמצעותו יוצר המוצר).


עקרונות מנחים בתכנון תהליכים

סוג המוצר ואיכות התכן שלו מהווים את נקודת המוצא לתכנון התהליך. היקף התפוקה הנדרש והרציפות של המחזוריות הצפויים לגביו, יהוו גם הם גורמי מפתח.
בעת תהליך התכנון יש להתחשב בגורמים טכנולוגיים ובגורמים אנושיים.


גורמים אנושיים

• גורמים פיזיולוגיים: מידות גוף, יכולת הפעלת שרירים, כושר עמידה בתנאי טמפרטורה משתנים, קצב עבודה אפשרי, הפעלת חושים ואפקט הגיל והשפעתם על רמות הביצוע של העובד. יש להתאים את הציוד ודרך תפעולו לגורמים פיזיולוגיים אלה.

• גורמי מוטיבציה (הנעה(: מוטיבציה מוגדרת כרצונו של הפרט להשקיע מאמץ כדי להשיג מטרות הראויות בעיניו. גורמי מוטיבציה הם תגמולים כספיים ותגמולים שאינם כלכליים כגון: קידום, סטטוס, הערכה להישגי העובד, סיפוק, עניין בעבודה.

גורמים טכנולוגיים

• אופי המוצר: סוג החומרים שמהם מורכב המוצר, מידת המורכבות של המוצר, רמות הדיוק הנדרשות לגבי תכונות מסוימות.

• היקף ייצור נדרש: האם מדובר בייצור סדרתי או בייצור המוני, או שמא בייצור חד-פעמי אשר אין ביטחון שיחזור על עצמו בהמשך.

• רמת האיזון של קו הייצור -  השאיפה היא למזער את זמני הבטלה בקו, ולכן כדי ליצור זמני תחנות עבודה אחידים יש להקטין או להגדיל את כמות גורמי הייצור בכל תחנת עבודה, וזאת על פי זמן המחזור לייצור יחידה.


ניהול התפעול בארגון

תפקידי מנהל התפעול

1. מנהל התפעול מתרגם את האסטרטגיה של הארגון למונחי פעילות תפעולית. תרגום זה נקרא "תיכון התפעול".
2. המונח "תיכון התפעול" מתייחס הן לתיכון המוצרים והשירותים והן לתיכון המערכת ותיכון התהליכים.
3. בקרה שוטפת של המערך התפעולי לצורך עמידה ביעדי התפוקה, יעדי זמן ויעדי איכות.
4. תכנון ותזמון אופטימלי של הפעילויות.
5. שיפור והתייעלות - שיפור שיטות, שיפור תהליכי עבודה, שיפור שיטות בקרה, שיפור רמות איכות וכדומה.

מנהלי התפעול עסוקים ב:


ניהול התפעול

ניהול התפעול רלוונטי לכל הפונקציות בארגון, שכן בכל פונקציה אפשר להבחין במוצרים, בתהליכים ובמשאבים.

• המונח "ניהול התפעול" מאגד בתוכו את כל תחומי הפעילות והאחריות של מנהלי התפעול, האחראים על תכנון, ארגון ותזמון משאבים המיועדים לייצור סחורות ושירותים בארגון.
• התפעול הוא אחת הפונקציות המרכזיות בכל ארגון.
• התפעול מאגד בתוכו את מכלול הפעילויות הקשורות לייצור מוצרים ושירותים.


תחומי החלטות בניהול התפעול

ניתן להגדיר חמישה תחומים עיקריים שבהם מתמקד ניהול התפעול:
טכנולוגיה ותהליך, קיבולת וזימון, לוגיסטיקה, המשאב האנושי ואיכות.
בטבלה הבאה נתונות דוגמאות לנושאים או החלטות הנמצאים תחת אחריותה של פונקציית התפעול בארגון.


תחום

טווח ארוך

טווח קצר (שוטף )

טכנולוגיה ותהליך

בחירת תהליך
בחירת טכנולוגיה
בחירת ציוד ומערך

ייצור המוצר/שירות
תחזוקה

קיבולת וזימון

קביעת מיקום ופריסה
קביעת מספר המכונות
קביעת גודל המתקנים
קביעת גודל הצוות והרכבו
קביעת מדיניות הפעלת קבלני משנה

החלטות לגבי שעות נוספות
זימון: קביעת סדר כניסת העבודות למערכת תוך תיאום לו"ז
הפעלת קבלני משנה בחלק משלבי הייצור או ההרכבה

לוגיסטיקה

קביעת מדיניות רכש
קביעת מדיניות ניהול מלאי
קביעת מערך המחסנים
קביעת מערך ההובלה, השינוע וההפצה

תפעול מחסנים
תפעול רכש
תפעול הובלה, שינוע והפצה
ניהול שוטף של מלאי ואספקתו

המשאב האנושי

קביעת מבנה ארגוני
הגדרת תפקידים
קביעת מדיניות שכר ותמריצים
קביעת נוהלי עבודה

ניהול העבודה
הדרכה וקידום
הערכת ביצוע
גיוס ופיטורים
הפעלת שכר עידוד

איכות           

קביעת מדיניות איכות     
 
ותכניות לשיפור מתמשך

בקרת איכות חומרי גלם                       
פיקוח על עמידה במפרטים
בקרת איכות בתהליך



יעדים תפעוליים

"אסטרטגיה"  - " קביעת המטרות והיעדים הבסיסיים לטווח ארוך של הארגון, נקיטת דרכי הפעולה והקצאת המשאבים הדרושים כדי להגשים מטרות אלה" ( צ'נדלר, 1962).

היעדים התפעוליים הם ביטוי ביצועי לאסטרטגיה המוכתבת על ידי המדיניות העסקית של הארגון, שמטרתה להביא למימוש החזון הארגוני .  היעדים חייבים להיות מדידים כדי שנוכל להעריך  את מידת השגתם.

דוגמאות ליעדים

עלות   -  צמצום עלויות הייצור ב- 10%  בתוך שנתיים
איכות  -  צמצום אחוז הפגומים ל- 2% בתוך שנה
זמן     -   קיצור זמן המחזור ב- 3 דקות בתוך חודש
אספקה – הגעה ל- 95% אספקה במועד בתוך חצי שנה

 

 

 


רשימת מקורות:

  1. אביבי ציון, ניהול מערכות ייצור, הוצאת אמי"ת, 2006.
  2. בשן אביבה, מערכות תפעול בארגון, הוצאת מפ"ט עמל, 2002.
  3. גלוברזון שלמה, ניהול התפעול ושיפור ביצועיםהוצאת דיונון, 2002.
  4. יעקב אמיר, תכנון וניתוח תהליכים , הוצאת מפ"ט עמל. 2006 .