דף הבית   על האתר   מילון מונחים   פורום   יצירת קשר   שאלון משוב   לאתר מגמה
  שיעורים אינטרקטיביים
  חומר תיאורטי
  תרגול
  מפות מושגים
  מאמרים
  קישורים
  אירועים ושאלות
  תוכנית לימודים
  דגשים להוראת המקצוע

מאפייני הארגון העסקי ומאפייני הארגון הציבורי

מינהל עסקי
מאפייני הארגונים העסקיים:

  1. גורם הרווח: גורם הרווח מהווה מטרה ראשית בארגונים העסקיים הפרטיים והציבוריים. בחברות הממשלתיות גורם הרווח מהווה מטרה משנית. הארגון העסקי-פרטי או העסקי-ציבורי חייב להרוויח על מנת לשרוד. לעיתים ארגון עסקי עשוי לפעול זמן מה, גם כאשר הוא נושא הפסדים, אולם אם הארגון אינו חוזר במהירות לפסים רווחיים, הוא צפוי לכליה. בחברות הממשלתיות גורם הרווח אינו מהווה מטרה עיקרית. ארגונים אלה מוקמים במטרה להבטיח אספקת מוצר או שירות חיוני לאוכלוסייה, ועל כן די אם יגיעו לאיזון כספי או לרווח קטן על מנת לשרוד. לדוגמה: חברת החשמל או חברת מקורות הינן חברות ממשלתיות, שנועדו לספק מוצר (חשמל, מים) חיוני לציבור הרחב. הממשלה שומרת לעצמה את הבעלות על חברות אלה על מנת להבטיח בכל מצב את אספקת החשמל והמים לתושבי המדינה. מאחר שחברות אלה אינן פועלות ליצירת רווחים, מחיר החשמל והמים המסופקים על ידם ללקוחות נקבע על ידי גופים מקצועיים שמונו על ידי הממשלה. אם חברה ממשלתית מפיקה רווחים, הם מושקעים בפיתוח התשתיות שלה על מנת להרחיב ולשפר את השירות ללקוחותיה.
  2. מידת האפקטיביות והיעילות: מידת האפקטיביות והיעילות ניתנות להערכה ולמדידה ובאמצעות שני מדדים אלה ניתן לבדוק את פעילות הארגונים העסקיים, הפרטיים והציבוריים. אפקטיביות - מידת ההצלחה של הארגון בהשגת מטרותיו. יעילות - יחס גבוה בין התפוקות לתשומות. ככל שהתפוקות גבוהות ביחס לתשומות, כך גדולה היעילות. הארגונים העסקיים-פרטיים והארגונים העסקיים-ציבוריים נמדדים על פי מידת האפקטיביות שלהם, והקריטריון היחידי הוא הרווח, כלומר הארגון אפקטיבי כאשר הוא מרוויח. לעומתם החברות הממשלתיות אינן נמדדות על פי הרווח, אלא על פי האפקטיביות שלהן בהשגת המטרות שלשמן הוקמו. לדוגמה: אם רכבת ישראל תפעיל קו רכבת אחד בלבד בין תל אביב לחיפה, היא עשויה להיות רווחית יותר מאשר אם תפעיל גם קו נוסף בין תל אביב לבאר שבע. אולם, אזי היא לא תהיה אפקטיבית כיוון שהיא לא תמלא את המשימה שהוטלה עליה על ידי הממשלה והיא - הסעת נוסעים מאזורי הפריפריה למרכז הארץ. בארגונים עסקיים ניתן למדוד במידה רבה של דיוק את עלות סך כל התשומות שהארגון משקיע לצורך ייצור המוצרים או השירות שאותם הוא מוכר, כמו: שכר עבודה, חומרי גלם, מכונות, ציוד וכו'. את התשומות ניתן להשוות לתפוקות, כלומר לכמות המוצרים או השירותים המתקבלים מהתשומות ועל ידי כך לעמוד על מידת היעילות של הארגון.
  3. מטרות הארגון והמדיניות להשגתן נקבעות על ידי הבעלים: בארגונים פרטיים המטרות ומדיניות הפעולה נקבעות על ידי הבעלים בלבד. בארגונים עסקיים ציבוריים המטרות ומדיניות הפעולה נקבעות על ידי מועצת המנהלים, המייצגת את בעלי המניות.
  4. הארגונים העסקיים נעזרים בפרסומת: הארגונים העסקיים נעזרים בפרסומת בלבד. ארגונים אלה מפעילים אמצעי פרסומת שונים ומגוונים על מנת ליצור התעניינות של הקהל במוצרים או בשירות, הניתן על ידם, במטרה לשכנע את הלקוחות לרוכשם. החברות הממשלתיות נעזרות בפרסום, ובנוסף משתמשות גם בפעולות הסברה. לדוגמה: חברת החשמל נעזרת בפעולות הסברה על מנת לשכנע את הציבור להשתמש בחשמל בשעות שבהן העומס על הקווים קטן, או במטרה להביא למודעות הציבור את הצורך לקרר בקיץ את המבנים בצורה מושכלת ומבוקרת. רכב ישראל נעזרת בפרסום על מנת לעודד את האזרחים להעדיף את הנסיעה ברכבת על פני הנסיעה ברכב ציבורי.
  5. גורם התחרות: מרבית הארגונים במגזר העסקי מתפקדים בסביבה תחרותית, הן בתחום הייצור והן בתחום מתן השירותים.
  6. מבנה ארגוני גמיש: המבנה הארגוני של הארגונים במגזר העסקי- פרטי הינו גמיש יותר מאשר המבנה הארגוני של הארגונים במגזר הציבורי. זאת בשל הצורך של הארגונים העסקיים להתאים עצמם במהירות ולעיתים גם בצורה תכופה לגורמים המשתנים בסביבה שבה הם פועלים.

מאפייני הארגונים במנהל הציבורי:

  1. המטרות ומדיניות הפעולה מוכתבים על ידי הדרג הפוליטי: הדרג הפוליטי מכתיב את מטרות הארגון, אולם על פי רוב הוא אינו דומיננטי בקביעת מדיניות הפעולה. עניין זה נתון לשיקול דעתה של הנהלת הארגון. לעיתים רחוקות הדרג הפוליטי עשוי להתערב בשיקולי הנהלת הארגון ובמדיניות הפעולה שלו, כאשר לזו משמעות פוליטית
  2. מונופול כמעט מוחלט בתחומי פעולתם: על פי רוב לאזרחים אין אפשרות לקבל את שירותי הממשל והרווחה הניתנים על ידי הארגונים הציבוריים באמצעות ארגונים אחרים, והם נאלצים להסתייע בארגונים אלה. לדוגמה: אזרח המבקש לנסוע לחו"ל חייב להצטייד בדרכון שאותו ניתן לקבל במשרד הפנים בלבד.
  3. פעולת ארגוני המינהל הציבוריים נשפטת על פי האפקטיביות שלה בהשגת המטרות שנקבעו להם: פעולתם של הארגונים הציבוריים נועדה לספק שירותים חיוניים לציבור. בשונה מהארגונים העסקיים, פעולתם אינה מכוונת להביא רווחים כספיים. לכן לא ניתן למדוד את האפקטיביות שלהם על פי אמת המידה העיקרית שבהם מודדים את הארגונים העסקיים, דהיינו הרווח הכספי. האפקטיביות והיעילות של הארגונים במינהל הציבורי נמדדת על פי הישגיהם במילוי מטרות בתחומים מוגדרים, בצורה טובה וללא בזבוז כספים. רשות מקומית תיחשב לטובה אם תצליח לספק לתושבי המקום שירותים מוניציפאליים רחבים (חינוך, ניקיון, חזות העיר וכו') תוך שמירה על תקציב מאוזן ומבלי שתיכנס לגירעונות כספיים.
  4. הארגונים במינהל הציבורי חשופים ופגיעים: המונופול על השירות ותלות האזרחים הזקוקים לו בארגונים הציבוריים מביא לכך שארגונים אלה חשופים ופגיעים יותר מאשר ארגונים במגזר העסקי. כיוון שהשירותים הניתנים על ידי הארגונים הציבוריים נכפים על האזרחים המשלמים עבורם באגרות ובמיסים שונים, הם מגלים רגישות רבה לטיבם ומגלים עניין בדרכי פעולתם והישגיהם. חוסר יעילות ופעילות לקויה בארגונים עסקיים מעניינים את הציבור הרחב באופן מועט. כאשר ארגון מפסיד כספים עקב חוסר יעילות, הוא לא ישרוד והבעלים של הארגון יינזקו. לעומת זאת, כאשר ארגון ציבורי אינו פועל בצורה אפקטיבית ויעילה, נגרמת פגיעה לאנשים הנזקקים לשירותיו, ואם נוצר הפסד כספי, הוא ממומן על ידי הציבור כולו. לכן ארגון ציבורי בעל מונופול התפקד באופן לקוי משמש מוקד לתשומת ליבו של הציבור, אשר עלול לנקוט נגדו בפעולות כמו שביתות והפגנות על מנת להביא לייעולו.
  5. פעולת ארגוני המינהל הציבורי נעשית בדיוק על פי החוק: פעולתם של ארגוני המינהל הציבורי מבוצעת על פי הוראות החוק עקב החשיפה הרבה שלהם. כל סטייה של הארגון מהוראות החוק, גורמת לאנשים שחשים נפגעים, לפנות בתלונה לגופים העוסקים בביקורת, כגון: מבקר פנים של הארגון, או מבקר המדינה, או בתי המשפט. לעומתם, ארגונים פרטיים, החשופים פחות עלולים לנצל פרצות בחוק ולבצע כל פעולה שנראית להם כמקדמת את מטרות הארגון, אלה אם כן היא נאסרה בחוק באופן מפורש. לדוגמה: אם ארגון עסקי ימצא פרצה בחוק המאפשרת לו להימנע מתשלום מס כל שהוא הוא ינצל אותה על מנת להקטין את התשלום לרשויות ובכך להגדיל את הרווח שלו.
  6. הארגונים במינהל הציבורי נעזרים בפעולות הסברה והדרכה: באמצעות ההסברה הארגון מביא לציבור מידע על פעולותיו, על סוג השירותים הניתנים על ידו, וכיצד ולמי יש לפנות כדי לקבלם בנוחות ובקלות. לדוגמה: לפני כל מערכת בחירות לכנסת מקיים משרד הפנים שירותי הסברה, באמצעי התקשורת השונים במטרה לתת לציבור מידע כמו: היכן ניתן לברר את מיקומה של הקלפי שבה הם אמורים להצביע, לאיזו תעודה יזדקקו לצורך הזדהות, דרכי ההצבעה וכו'.
  7. הארגונים הציבוריים שמרניים ופתיחותם לשינויים מועטה: הארגונים במינהל הציבורי מספקים שירותים לקהלים רחבים, ולכן כל שינוי במטרותיהם ובדרכי פעולתם חייב להיעשות בהסכמה רחבה. לעיתים קרובות הדבר מחייב תהליכי חקיקה ממושכים והתגברות על התנגדויות של קבוצות שונות הרואות עצמן נפגעות מהשינויים המוצעים. עקב כך הארגונים במינהל הציבורי נוטים לשמר את דפוסי עבודתם ולכן תגובתם לשינויי בסביבה שלבה הם פועלים איטית יותר מתגובתם של ארגונים עסקים.