דף הבית   על האתר   מילון מונחים   פורום   יצירת קשר   שאלון משוב   לאתר מגמה
  שיעורים אינטרקטיביים
  חומר תיאורטי
  תרגול
  מפות מושגים
  מאמרים
  קישורים
  אירועים ושאלות
  תוכנית לימודים
  דגשים להוראת המקצוע

מאפיינים לזיהוי הארגון


מאפיינים לזיהוי הארגון:
א. חתירה מתמדת להשגת המטרות.
הארגונים מוקמים על מנת להשיג מטרות ברורות וכל הפעילות בהם מכוונת להשגת מטרות אלה. גם ליחידות חברתיות שאינן ארגונים יש מטרות. אולם אלה אינן ברורות וחד משמעיות, ובניגוד לארגונים לא תמיד מתקיימת בהן חתירה מתמדת לקראת השגתם.
ב. מבנה פורמלי וחלוקת עבודה.
לארגונים מבנה פורמלי כלומר שרשרת פיקוד ברורה המופקדת על ביצוע הפעולות הדרושות להשגת מטרות הארגון. לצורך השגת המטרה מתבצעת בארגון חלוקת עבודה בצורה מתוכננת. לכל אדם בארגון תפקיד ומוגדרות לו המטלות השונות שאותן הוא אחראי לבצע וכן הסמכויות שניתנו לו לשם כך. המנהלים אחראים לביצוע העבודה, והכפופים להם חייבים למלא את הוראותיהם ולהוציאן אל הפועל.
ביחידות חברתיות המבנה הפורמלי רופף ולעיתים אין בה ראש קבוצה או מנהיגות ברורה בעלת סמכויות מוגדרות. כאשר יש משימות שצריך לבצע, וראש הקבוצה נותן הוראות פעולה, לעיתים חברי הקבוצה נשמעים לו, ולעיתים מתעלמים ממנו. חלוקת העבודה בין חברי הקבוצה אינה ברורה. לפעמים חבר בקבוצה מבצע לא רק את חלקו בעבודה אלא גם את חלקם של אחרים המשתמטים מסיבה זו או אחרת. רמת המשמעת והציות ביחידות החברתיות נמוכה מזו הקיימת בארגונים.
ג. קשר משמעותי עם הסביבה החיצונית.
לכל ארגון קשר עם גורמים אחרים בסביבה. לעיתים הוא רוכש מהם חומרים או סחורות ולעיתים הוא מוכר מוצרים או שירותים, הכול בהתאם לסוג הארגון, מטרותיו והפעילות הייחודית לו.
עוצמת הקשרים של הארגון עם הסביבה וההשפעה שיש לכך עליו תמיד גבוהה, אם גם שונה מארגון לארגון.
גם ליחידות חברתיות קשר הדוק עם הסביבה. לעיתים הסביבה משפיעה עליהם מאוד ולעיתים ההשפעה רופפת למדי. ברור הוא שקשר זה אינו מאפיין מכריע ובעייתי כמו בארגון. לדוגמה: לקבוצת חברים הנפגשת לצורך משחק כדורסל, הקשר עם הסביבה אינו גורם מרכזי, ודווקא הקשרים הבין אישיים עלולים להוות גורם בעייתי שיקבע אם הקבוצה תתקיים או תחדל מלהתקיים.
לעומת זאת יחידה חברתית כמו משפחה מושפעת לא רק מטיב הקשרים הבין אישיים הקיימים בה אלא גם בצורה ניכרת מהסביבה שבה היא מתפקדת. שינוי בסביבה הכלכלית למשל, יכול לגרום לאבטלה של חלק מחברי התא המשפחתי ובכך תיפגע הכנסת המשפחה.
לסיכום: רמת ההשפעה של הסביבה על ארגונים תמיד גבוהה, לעומת זאת ההשפעה של הסביבה על קבוצות חברתיות שונה: לעיתים גבוהה, ולעיתים נמוכה.
ד. התפתחות מכווונת.
התפתחות ארגון מהרגע הראשון להקמתו נובעת מסדרה של תהליכים שהם תוצאה של החלטות ופעולות מבוקרות. התפתחות הארגון אינה מקרית אלה ניתנת לצפייה מראש גם אם לא ברמת ודאות מלאה.
בקבוצות חברתיות, לעומת זאת, תהליכי ההתפתחות טבעיים, והם אינם בהכרח תוצאה של פעולה מוגדרת מראש ומבוקרת לכל שלביה. לדוגמה: כאשר ארגון מבקש להגדיל את מספר העובדים שלו, הדבר נעשה על פי קריטריונים מובהקים כמו: סוג התפקיד, רמת ההשכלה הנדרשת, התמחויות מיוחדות וכו'.
לעומת זאת בקבוצה חברתית כמו מועדון חברים, מספיק שחבר ותיק ממליץ על חבר חדש על מנת שזה יתקבל. הגידול במספר החברים עשוי להיות אקראי והקבוצה תגדל באופן  טבעי מבלי שמלכתחילה נקבעה מיכסה למספר החברים.
ה. ישות מוגדרת.
לארגונים ישות מוגדרת היטב. ברור מי הם האנשים המשתייכים אליהם  ומהו מעמדם דהיינו האם הם חברים, בעלים של הארגון או עובדים בו.
מעמדם ודרכי פעולתם של הארגונים קבוע בתקנון פנימי בחוק, ונכסיהם ופעילותם הכלכלית מנוהלים בצורה מובהקת.
כל אלה יחדיו יוצרים את גבולות הארגון ומאפשרים להבדיל אותו מהסביבה שבה הוא פועל.
בקבוצה חברתית לא תמיד ברור לחלוטין מי הם האנשים המשתייכים אליה מחמת הקשר הרופף שעלול להיות להם איתה.
קבוצות חברתיות אינן ישויות שבהכרח פועלות על פי תקנון או חוק, וניהול הכלכלי והכספי שלהן אינו מסודר ומבוקר כשל ארגונים.
ו. תיעוד רשמי.
מאפיין בולט של הארגונים לעומת קבוצות חברתיות הוא התיעוד הרשמי המחייב של הפעולות הנעשות בו. תפקידי העובדים ונוהלי העבודה מתועדים ומפורטים. כמו כן מתועדת בפרוטרוט כל פעילות הנעשית בארגון, כגון: רישום פרוטוקולים מדיונים, חוזי ההתקשרות עם יחידים וארגונים אחרים, רישום של הרכש, הייצור, המכירות, השכר וכו'.
ניתן לומר כי קיים יחס ישר בין רמת התיעוד לבין גודל הארגון. ככל שהארגון גדול ומסועף, כך התיעוד הרשמי של הפעילות המתבצעת בו חיוני יותר. תיעוד רשמי, כמו זה הקיים בארגונים השונים, אינו קיים בדרך כלל בקרב קהילות או קבוצות חברתיות אחרות.