קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
וויליאם מקדונאו – William Mcdonough

מקדונאו נולד בטוקיו שביפן, בן להורים אמריקנים. אביו עבד כאחד ממנהלי סניף חברת סיגראם המקומית. הוא למד בקולג' דרטמות' (Dartmouth College) ולאחר מכן באוניברסיטת ייל (Yale University). הוא אדריכל ומעצב, וזוכה בשלושה פרסי הנשיא האמריקני: פרס נשיא ארצות הברית לפיתוח בר קיימא (1996), פרס העיצוב הלאומי
(2004) ופרס הנשיא לאתגר הכימיה הירוקה (2003). בשנת 1999 זכה לכינוי "גיבור למען הפלנטה" (Hero for the plant) על ידי עיתון טיים (Time) שכתב כי "האוטופיזם שלו מתבסס על הפילוסופיה המשנה הלכה למעשה את פני העולם".

בשנת 1981 הקים מקדונאו את חברת מקדונאו ושו"ת
(William Mcdonough & Partners) בניו-יורק ובשנת 1994 העביר את מרכזה אל שארלוטסוויל, וירג'יניה
(Charlottesville, Virginia). החברה התפרסמה בשל שיטות עבודה יוצאות דופן ברגישותן לאיכות הסביבה ובשל התמקדותה בעיצוב מתוך תפיסת הקיימות. החברה פועלת בכל רחבי ארצות הברית ומחוצה לה. באותה שנה, 1994, התמנה מקדונאו לדיקן בית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת וירג'יניה. בנוסף לעיסוקים אלו הקים מקדונאו יחד עם הכימאי הגרמני מיכאל בראונגרט (Michael Braungart) את "חברת מקדונאו ובראונגרט לכימיה ולעיצוב" (McDonough Braungart Design Chemistry (MBDC , שעיסוקה הוא עיצוב בגישת מהעריסה אל העריסה (Cradle to Cradle), הערכת צורכי אנרגיה וחומרים, פיתוח תהליכי ניקוי ושיפור תהליכים סביבתיים בחברות שונות. על פעילות החברה שלו מעיד מקדונאו: "בני אדם ורווחתם עומדים במרכז עשייתנו… אחד המאפיינים של כל הבניינים והאתרים שלנו הוא הנוכחות של חללים קהילתיים המקדמים תקשורת בין בני אדם. בכל הפרויקטים האדריכליים שלנו אנו דואגים להשתמש בחומרים ובתהליכי בנייה בטוחים ואחראיים."

הזמנת העבודה הראשונה שקיבלה החברה של מקדונאו ב- 1984 הייתה לבניין הראשי של הקרן להגנת הסביבה (EDF) , עמותה שעוסקת בעיקר בנושא התחממות כדור הארץ. בחוזה שנחתם נכתב כי אם אחד העובדים יחלה כתוצאה משימוש בחומרי בנייה מסוכנים לבריאות או רעלים למיניהם ייתבע מקדונאו לדין. בתגובה הוא פנה אל הספקים שלו בבקשה לקבל את רשימת החומרים הכימיים שבהם הם משתמשים ונענה בשלילה. בניין המשרדים של הקרן בנוי מתוך עקרונות של סביבה בריאה למשתמשים, מוארת באור טבעי, מאווררת היטב ובנויה מחומרים שאינם מזיקים. כמו כן, יש בה פינות וחללים בהשראת הטבע, צמחים ועצים טבעיים. פרויקטים רבים שעשה מאז היו בעבור חברות המעמידות את נושא איכות הסביבה כחלק מרכזי ממשנתן העסקית,  למשל חברות האופנה Gap ו- Nike וחברת הריהוט והציוד הביתי Herman Miller. ב- 1999 הוא בנה מחדש את המפעל האגדי של חברת Ford – River Rough Plant הממוקם בדירבורן, מישיגן בעלות כוללת של 2 ביליון דולר. החלטת החברה לחדש את המבנה ובמיוחד את הגג נבעה משיקולים של איכות הסביבה וחיסכון באנרגיה. 
  
מקדונאו: "בסופו של דבר, אפילו העיצובים האקולוגיים ביותר צריכים להיות כדאיים מבחינה עסקית. לא ניתן ליצור אסטרטגיה מקיימת לאורך זמן אם היא אינה עונה על התנאים הבסיסיים. אסטרטגיות העיצוב שלנו הוכיחו עצמן כטובות גם בשורה התחתונה הזו כמו גם ביעילותן הסביבתית."

ב- 2002 כתב מקדונאו יחד עם מיכאל באונגרט את הספר"מן העריסה אל העריסה: שינוי הדרך שבה אנו עושים דברים"  ("Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things"). ספר זה הוא מניפסט הקורא לשינוי התעשייה באמצעות חשיבה ועיצוב אקולוגיים. הספר מציג מגוון פתרונות לתעשייה שכיום "לוקחת, יוצרת ומבזבזת", שיהפכו אותה ליצרנית אקולוגית המשרתת את החברה. הרעיון המרכזי בספר מתבסס על מודל "מעגל אקולוגי" שפותח על ידי בראונגרט בשנות התשעים  של המאה ה- 20. הספר עצמו מודפס על נייר סינתטי העשוי מפלסטיק ממוחזר, וניתן בקלות למיחזור חוזר.

מקדונאו מדגיש במשנתו כי עיצוב טוב כולל מחזור חיים של חזרה אל מקורות הטבע שממנו הוא בא. על מוצרים שאינם יכולים לקיים את אסטרטגיית "מהעריסה אל העריסה", כמו מכוניות או טלוויזיות, מקדונאו מציע להחיל אסטרטגיה של חכירה: "אינך רוכש את המוצר ואז זורק אותו, אלא חוכר אותו כשירות." מוצרים אחרים, כגון ריהוט ושטיחים, יוחזרו ליצרן לאחר קלקול או שבירה תמורת מוצר חדש. החומרים של המוצרים הישנים יועברו לשימוש חוזר או כחומרי גלם למחזור אינסופי של ייצור. אחת החברות המקיימות סוג של שירות וקשר כזה עם הלקוח היא חברת הרהיטים האמריקנית "הנרי מילר" (Henry Miller).

"בעיניי עיצוב סביבתי חכם צריך לענות על שלושה עקרונות, שאותם שאבתי מן הטבע: זכור כי אשפה היא מזון, השתמש באנרגיה סולרית, כבד את המגוון והשונות. אני מיישם עקרונות אלו בכל עיצוביי – מבניין ועד נעליים." עקרון השונות חשוב כאן במיוחד – מקדונאו מסביר כי עיצוב צריך להתאים עצמו לתנאי השטח שבו הוא מוקם ועל ידי כך לחסוך באנרגיה מיותרת: "אנשים מתכננים אותו בניין בעבור מקומות שונים. הם מחממים ומקררים אותם על פי הצורך, אבל זהו אותו מבנה בדיוק." 

על פי עקרונות אלה משרדו מתכנן בניינים וסביבות ואפילו ערים שלמות. למשל תכנון פרויקט טנגיי Tangye New Town Concept – תכנון מספר ערים חדשות בסין, שייבנו ויאורגנו כערים שיקיימו קהילות חקלאיות ויופעלו על פי עקרונות מן העריסה לעריסה מכל ההיבטים: שימוש בחומרים בלתי מזיקים לבריאות האדם ולסביבה, חיסכון במים, שימוש באנרגיה סולרית, גידולים על גגות הבתים וסיפוק כל צורכי הקהילה בעיר בכבוד וברווחה.


מקורות וקישורים

 אתר הבית של מקדונאו
 אתר Great Buildings
 אתר Architecture week
 ראיון עם וויליאם מקדונאו בטלויזיה האמריקנית  המתמחה בנושאי אנרגיה וסביבה.

הרצאה מצולמת של מקדונאו
McDonough, W., The Wisdom of Designing Cradle to Cradle, Feb. 2005

Muoio, A., "This 'Green Dean' Has a Blueprint for Sustainability", Fast company, Issue 15, May 1998, p. 70

 


גרסא להדפסה