קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
ויקטור פאפאנק

ויקטור פאפאנק Victor Papanek 1927 – 1999 
 

ויקטור פאפאנק, מעצב ומורה, יליד וינה שבאוסטריה. ילדותו עברה עליו באנגליה, וב- 1939 היגר לארצות הברית, שם החל בלימודי עיצוב ואדריכלות. ב- 1949 עבד לצידו של פרנק לויד רייט  Frank Lloyd Wright , וב- 1950 סיים את לימודיו במכללת קופר יוניון (Cooper Union) לקידום האמנות והמדע שבניו-יורק, והחל את לימודי התואר השני במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה, (MIT Massachusetts Institute of Technology) היוקרתי, שהוענק לו ב- 1955.

כבר בתחילת דרכו פיתח פאפאנק רגישות רבה לרעיון העיצוב החברתי-סביבתי, וחש כי פעמים רבות העיצוב מאבד את הקשר עם הצרכים האנושיים שבעבורם נוצר. עם השנים הוא הפך למטיף הגדול של תפיסת  העיצוב הדוגלת בעקרונות הקיימות ולמתנגד חריף לכל סוג של תעשייה מזהמת וייצור מוצרים שאינם בטוחים ואינם מתייחסים ישירות לצרכים האנושיים. בספרו הידוע Design for the Real World: Human Ecology and Social Change ("עיצוב עבור העולם האמיתי: אקולוגיה אנושית ושינוי חברתי") הוא כתב:
   "העיצוב הפך לכלי המשמעותי ביותר שבאמצעותו מעצב האדם את כליו וסביבתו... הצרכים האנושיים האמיתיים נזנחים פעמים רבות על ידי המעצב".
בראיון שנתן לעיתוןStar  Kansas  ב - 1994 הוא הסביר: "כל הכלים והחפצים המעוצבים הם  בגדר העצמה של  יכולות אנושיות ונוטים להעשיר את חיינו... אולם רבים מהמוצרים, במיוחד במדינה זו (ארצות הברית) הופכים את החיים לנוחים פחות... כשאני עובד במטבח, אני מבין כי רוב הדברים שבו עוצבו על ידי אדם שאין לו כל הבנה כיצד אנשים מבשלים, רוחצים כלים וכיו"ב".

פאפאנק עיצב בעבור אונסקו (Unesco) , ארגון הבריאות העולמי (Who) ומונית לנכים בעבור חברת וולבו השבדית (Volvo) , והירבה לעסוק במוצרי צריכה כמו טלוויזיה ומכשירי רדיו בעלויות נמוכות, שיועדו למטרות חינוך במדינות מתפתחות כמו אפריקה. הטלוויזיה שלו, למשל, יוצרה ביפן בשנת 1970 בעלות של 9$ ליחידה, ומכשיר הרדיו יוצר מפחיות מתכת פשוטות כשמקור האנרגיה שלו הוא נר דולק. 


Source: Victor Papanek, Design for the Real World
Academy Chicago Publishers, 2nd edition. p. 225
ולתמונה נוספת, לחץ כאן

פאפאנק לימד באוניברסיטאות ובתי ספר רבים בארצות הברית, ובהם בית הספר לעיצוב ברוד איילנד Rhode Island School of Design, המכון לאמנויות בקליפורניה (California Institute of the Arts), הקולג' לאמנות באונטריו (Ontario College of Art), שם שימש גם כדיקן, המכון לאמנות בקנזס, Kansas City Art Institute, שם עמד בראש המחלקה לעיצוב בין השנים 1976 – 1981, וב- 1981 הפך פרופסור חבר לאדריכלות ועיצוב באוניברסיטת קנזס (University of Kansas). הוא גם לימד, הרצה ויעץ ברחבי אירופה, והפיץ את רעיונותיו, הדוגלים בעיצוב אחראי  המשרת את כלל האוכלוסייה ובעיקר את מיעוטי היכולת, הנכים, האוכלוסייה המבוגרת ומיעוטים נוספים. הוא כתב על תפקידו של המעצב בהשפעה על חיי האנשים: "ניסיתי להראות שעל ידי תרומה של 10% מזמנו, כישרונו וכישוריו, יכול המעצב לעזור
(Design for the Real World: Human Ecology and Social Change, p. 60). 

במהלך הקריירה שלו כתב פאפאנק שמונה ספרים, חלקם בשיתוף עם מעצבים נוספים. הידוע מבין ספריו, Design for the Real World: Human Ecology and Social Change, תורגם ל-20 שפות מאז התפרסם לראשונה ב- 1970. הוא זכה בפרסים רבים, וביניהם פרס National Endowment היוקרתי לאמנויות ב- 1988 וב- 1989 פרס קרן איקאה הבינלאומית. 
  בספר שכתב עם ג'ימס הנסי – ריהוט נומדי, ואשר פורסם בשנת 1973, הם הציעו פתרונות ריהוט קלים להרכבה עשויים מחומרים קלים – קרטון, עץ וחומרים זמינים ומצויים בשימוש חוזר. פתרונות אלה  שווים לכל נפש, ונועדו גם לאוכלוסייה מעוטת יכולת.

ספרו האחרון, The Green Imperative, שיצא לאור ב-1995, עוסק במגוון תחומים הקשורים לעיצוב ואיכות הסביבה. פאפאנק מתאר את הנזקים הנגרמים למערכות האקולוגיות כתוצאה מן התעשייה המודרנית ומשיטות העבודה שלה. הוא כולל פרטים מפתיעים הנוגעים לחיי בני אדם המושפעים מכך. לדוגמה, במהלך 18 השנים שקדמו לכתיבת הספר בכל יום היה צריך לפנות בממוצע שלוש עיירות בעולם כתוצאה משפיכת רעלים וכימיקלים, ואחת ליומיים בממוצע נשפכה כמות גדולה של שמן לתוך האוקיינוס. בספרו פאפאנק מבקר את תפקיד העיצוב המסחרי ומאשים אותו בגרימת הבעיות האקולוגיות. בעיקר הוא מתנגד לשיתוף הפעולה של מעצבים עם ייצור מוצרים חסרי תועלת וכניעתם המוחלטת לעולם הפרסום והשיווק. כתוצאה מכך, טוען פאפאנק, הפך מקצוע העיצוב למאשר ומבצע במקום ליוצר. לדעתו המעצבים צריכים להציע חלופות "ירוקות" יותר למוצרים, לחומרים ולשיטות העבודה, והוא מונה בספר את התהליכים המקובלים ומציע חלופות.    

לפאפאנק רקע עשיר גם במחקר אנתרופולוגי. הצהרותיו לגבי תפקיד העיצוב היו מבוססות על ניסיונו האישי בחקירת חיי קהילות פרימיטיביות והכלים שלהן. הוא חקר את קהילות האסקימוסים, האינדיאנים ושבטים באסיה, וחי ביניהם כדי לחוות את חייהם מקרוב.

בעקבות חקירותיו פיתח פאפאנק את גישתו הייחודית כלפי עולם העיצוב, גישה שהוא קידם מאז שכתב את ספרו הראשון Design for the Real World: Human Ecology and Social Change. ובמילותיו שלו: "יש מקצועות מזיקים יותר מעיצוב תעשייתי, אבל מעטים, ואולי רק אחד בלבד מזויפים יותר, הפרסום, בכך שהוא משכנע אנשים לקנות דברים שהם אינם זקוקים להם, בכסף שאין להם, על מנת להרשים אחרים שממילא לא אכפת להם, הוא כנראה התחום המזויף ביותר הקיים... בכך שהם ממלאים את הנוף בזבל קבוע, ובבחירתם בחומרים ותהליכים המזהמים את האוויר שאנו נושמים, הפכו המעצבים לזן מסוכן". 

 


מקורות וקישורים

 Papanek , V., Design for the Real World: Human Ecology and Social Change, Pantheon Books; N. Y., 1971.

http://www.solutioneers.net/solutioneering/papanek.html
http://www.treehugger.com/files/2005/01/victor_papanek.php
http://www.answers.com/topic/victor-papanek?cat=technology
http://www.timelineindex.com/content/view/2156
abstract of Papanek's Paper Computer, from Design For The Real World


גרסא להדפסה