קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
תמר משולם

תמר משולם היא מעצבת הנוגעת בתחומי עניין רבים, החל מעיצוב תעשייתי וכלה בתכנון גינות בתפיסה של קיימות ואנימציה בפלסטלינה. משולם סיימה את לימודיה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בשנת 1995 והחלה לעבוד כמעצבת בצוות המתכנן ערכות תומכות חיים בחברת דעה מו"פ. בעבודתה שם עסקה בתכנון ערכות מגן נגד אב"כ, ולמרות תחושותיה האמביוולנטיות כלפי הצבא ראתה בתפקידה נושא חשוב ומאתגר. מאוחר יותר הועסקה כרכזת תחום התכנון ב"מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית", עמותה ציבורית העוסקת בפיתוח וקידום חזון של חברה בת קיימא בישראל. במסגרת עבודתה נשלחה  לקורס בנושא תכנון בר קיימא שנערך בירוחם. במקביל לעבודתה זו עסקה משולם בבניית תפאורות לחברה שעסקה באנימציה בפלסטלינה.

בשנת 2000 תמר משולם עברה להתגורר בסן פרנסיסקו, שם עבדה אצל אדריכלית נוף העוסקת בתכנון גינות על פי עקרונות העיצוב המקיים. היא שבה ארצה, וזמן קצר אחר כך נסעה להולנד, שם סיימה תואר שני בנושא "תקשורת בין אנשים בחברה רב תרבותית" במסגרת התכנית לעיצוב הומניטרי בסגנון מקיים (Humanitarian Design in Sustainable Style),  תכנית ראשונה מסוגה. היא התקיימה באקדמיה אינדהובן לעיצוב (Design Academy Eindhoven) בהולנד, והשתתפו בה סטודנטים מכל העולם.

הסטודנטים נדרשו להגיש שלושה פרויקטים – גלובלי, מקומי ואישי (פרויקט גמר). במסגרת הפרויקט הגלובלי היה עליהם ליצור סדרת מוצרים בעבור ארגון הסחר ההוגן (Fair-Trade), בשיתוף עם אומנים מקניה. הפרויקט כלל שהייה בת שישה שבועות בכפרים בקניה כדי ללמוד מקרוב את הצרכים של האוכלוסייה המקומית. משולם יצרה מערכת כלי בישול מקרמיקה, המורכבת מאוסף כלים אפריקאים מסורתיים. המערכת מעוצבת ככלי אחד המעוצב כדמות נשית אפריקאית.

הפרויקט המקומי עסק בחינוך האוכלוסייה בהולנד לשחייה בבריכה, כחלק ממגמה כללית של הממשלה ההולנדית לטיפוח הבריאות. הדגש בפרויקט היה מחקרי ולא כמותי. משולם עסקה בטיפוח המוטיבציה דרך הכרות אישית: "בהגשת הביניים שנערכה בבית הזקנים, פגשתי מתמטיקאי בן 84. שאלתי את האיש לדעתו על הפרויקט שלי. מששמע שאני מישראל, פצח במונולוג משלו. הוא סיפר בכאב על חבריו היהודים שנספו בשואה, והזכיר את חברו הטוב שהחביא יהודים, וגורלו נחרץ כגורלם. הוא תהה בקול - כיצד נתנו לכל זה לקרות... (כ- 70 אחוזים מקהילת יהודי איינדהובן נספתה בשואה, והקהילה היהודית באיינדהובן של היום משתדלת לשמור על פרופיל נמוך)."

פרויקט הגמר היה נושא אישי. משולם בחרה בנושא "תקשורת בין אנשים בחברה רב תרבותית". בעזרת המעצב הבלגי Wim Van Den Hende היא עיצבה משחקים היוצרים תקשורת לא מילולית בין אנשים. המשחק שהוגש לבסוף כפרויקט הגמר נקרא Master Peace Game. המשחק עשוי מפת לבד וחלוקי קרמיקה, ועוסק ביצירה משותפת של המשחקים: "כשהחברה בימינו היא כל כך רב תרבותית, ניתן להשתמש בשונות הזו כדי ליצור סיפורים חדשים". המשחק מיועד לשניים עד תשעה משתתפים ונמשך כשעתיים, שבמהלכן הקבוצות יוצרות חזון משותף.

תמר משולם השתתפה עם המשחק בתחרות העיצוב הבינלאומית Design 21 של ארגון UNESCO  וקבוצת  ,Felissimo שנערכה בפעם החמישית ביפן. מטרתה הייתה לעודד מעצבים צעירים לפתח מוצרים התורמים לחברה ומשפרים את איכות החיים בעולם. נושא התחרות היה תקשורת בין-אישית. כ- 700 מועמדים ניגשו לתחרות, מתוכם הגיעו לשלב הסופי  30 מעצבים מכל העולם. המשחק שהציגה תמר משולם זכה בפרס הראשון (10,000$), והוא הוענק לה בבניין אונסק"ו ב- 14/11/05.

העבודות שהגיעו לשלב הגמר הוצגו בתערוכות נודדות בכל העולם ולאחר מכן במוזיאונים ביפן, בארצות הברית ובבית אונסק"ו בפריז. 


קישורים ומקורות

 ברקוביץ', א., "משחק של מעצבת ישראלית זכה בתחרות ביפאן", "הארץ"


 זילבר, א., שקד, א., ראיון עם תמר משולם, המרכז הישראלי לעיצוב, מדיטק חולון
 משולם, ת., "מנורות האקארי של נוגוצ'י", אתר סנונית
 אתר המשחק Peace-game master

 "כנס חולון לעיצוב – 2006 – נשים בעולם העיצוב", המרכז הישראלי לעיצוב,
 
"Thomas, A,. "New Peace Game Aims to Change the World

 


גרסא להדפסה