קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
מבוא - מעצבים וקבוצות עיצוב המחויבים לעיצוב מקיים

לעיצוב הכוח לבנות ולהרוס, הפוטנציאל לשפר ולהזיק, היכולת ליצור גשר בין אנשים ותרבויות ולהפריד ביניהם. מאחורי המוצרים המעוצבים עומדים מעצבים. המעצבים יכולים להיות בעלי  מחויבות מוסרית לחברה ולסביבה, או נטולי מחויבות כזאת. אם מקבלים את עקרון עוצמתו וחיוניותו  של העיצוב בעצירת הנזקים האקולוגיים, החברתיים והכלכליים לטווח הארוך, נשאלת השאלה האם למעצב אין מחויבות כלפי הסביבה והחברה, מחויבות כמו זו של רופאים כלפי מטופליהם וכמו זו של מורים כלפי תלמידיהם?
אלה הן הנחות היסוד המעמידות את המעצבים וחשיבות בחירתם לגבי האופן שבו יעסקו במקצועם.

בפרק זה נציג מעצבי מופת ותיקים כצעירים, מן העבר הרחוק ומן ההווה, מן הארץ ומן העולם, שהמכנה המשותף ביניהם הוא החלטתם לגבי אופי העיסוק במקצועם. כל המעצבים המוזכרים בפרק זה החליטו לעסוק במקצועם מתוך תפיסה אחראית ומודעת לכוחם כמעצבים, והחליטו כי עליהם לפעול מתוך מניעים ושיקולים המיטיבים עם איכות הסביבה ועם איכות חייהם של קהילות חלשות ומוחלשות. הם הקדישו ומקדישים את עבודתם המקצועית למען מטרות אלה ולא למטרות של פרסום ועשיית רווחים, שאליהן נלווים נזקים עצומים לסביבה ולחלק גדול  מקבוצות חברתיות ותרבותיות בעולם. מדובר במעצבים ובקבוצות עיצוב שתרמו ותורמים להפצה של משנת העיצוב המקיים, באמצעות כתיבת ספרים ומאמרים, הופעה בהרצאות ובכנסים, הקמת ארגוני מעצבים והשתתפות בתערוכות בנושא.
הנבטים הראשונים צמחו הודות ליחידים, אישים בעלי שיעור קומה, כמו וילאם מוריס, בקמינסטר פולר  ויקטור פאפאנק, שזעקו את זעקתם, במידה רבה כקול קורא במדבר, החל ממחצית המאה ה-19 ועד שנות השבעים של המאה ה-20. בשנים אלה הכירו בכוחם של המעצבים לשלוט בשלושת  הגורמים המניעים את העיצוב - התעשייה, הטכנולוגיה והכלכלה -  והחלו לנקוט אמצעים לצמצום ומניעת זיהום, לדאגה לתנאי עבודה נאותים של פועלי ייצור, לרתימת הטכנולוגיה למען שיפור איכות החיים והסביבה ולחלוקת משאבים צודקת.  

     בחירתם של מעצבים   
לחצו כאן לצפייה במצגת :
מ"אנטי עיצוב" לעיצוב בדרך הקיימות -
הרעיונות, האישים והארגונים המניעים את המעצבים לפעול
בדרכי קיימות
 


הכרה זו צמחה גם מתנועות אנטי-עיצוב רדיקליות בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20, שערערו על דרכי העיצוב המודרניסטיות, התריסו כנגד האסתטיקה של יעילות ממוכנת וסטנדרטיזציה תעשייתית וחברתית ובכך שאלו שאלות  ברוח פוסט-מודרנית לגבי תפקידו החברתי והביקורתי של העיצוב והמעצב בתרבות. מעצבים כמו קבוצת "אדבסטרס" וקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך דזיין" בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים, רעננו את הגישה הביקורתית הזו באמצעות עיצוב קונספטואלי בכרזות ובחפצים, היוצא בנימה סאטירית כנגד כלכלת התאגידים, המותגים והפרסומות, וכנגד מעצבים כוכבים המשועבדים לתעשייה ולתרבות הצריכה. ואולם, עוד בסוף שנות השמונים המורשת הרדיקלית הצמיחה מעצבים שהפכו את השאלות לתשובות, את אי- הנחת בקשר לעיסוק במקצוע - לשינוי דרך. ציון דרך חשוב הוא הקמת ארגון המעצבים העולמי O2 בשלהי שנות השמונים של המאה ה-20, שהחל משיגעון של מספר קטן של מעצבים באירופה: ניילס פיטר פלינט מדנמרק, טיירי קאזאזיאן מצרפת, הנס שרודר מהולנד, ג'ורג' קווין מאנגליה. על סמך עדויותיהם, הכתובות באתר האינטרנט של הארגון, הם הרגישו חוסר נחת בדרכים הרגילות, חיפשו אתגר מקצועי אמיתי, והאמינו בכוחם להשפיע ולהוביל לשינויים, בראש ובראשונה כמעצבים, בצדקת דרכי הקיימות בעיצוב ובהכרה כי בהם טמון עתיד כדור הארץ והאנושות. הכרה זו היא כמובן המשך ישיר של נביאי הדורות הראשונים. תפיסה זו זכתה בסוף שנות התשעים של המאה ה-20 לשכלול משמעותי בתפיסת העיצוב מן העריסה לעריסה, שניסח המעצב והאדריכל ויליאם מקדונאו ביחד עם שותפו הכימאי מייקל בראונגארט. ברשימה אדריכלים ומעצבים נוספים שחוללו ומחוללים שינויים בקנה מידה ענק, כמו פאולו סולרי, שהקדיש את חייו לקידום ויישום המושג "ארקולוגיה" (ארכיטקטורה פלוס אקולוגיה), בין השאר בעיר ארקוסנטי שבאריזונה, וחיימי לרנר, שחולל מהפכת תכנון ועיצוב ברוח הקיימות בקורצ'יבה שבברזיל. בצל כנפיהם של המעצבים הגדולים פועלים מעצבים צעירים המחוללים שינוי בקנה מידה קטן יותר ונקודתי, אך במסירות ובהתלהבות שאינם פחותים. אחדים פועל גם בישראל, כמו סטודיו פלסטיק פלוס, עופר כהנא וקבוצת פרהסיה, רפי רייש, תמר משולם ויאיר אנגל נציג ישראל בארגון המעצבים העולמי O2.


 

 


גרסא להדפסה