קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
 התפתחות העיצוב המקיים במאה ה-19
 ציוני דרך במאה ה-20 עד שנות השבעים
 התפתחות העיצוב המקיים בסוף המאה ה-20
 תפיסת העיצוב המקיים וערוצי הפצתו בעולם
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
התפתחות העיצוב המקיים בשלהי המאה ה 20


מ"עיצוב ירוק ל"עיצוב מקייםבגישה של "מהעריסה לעריסה"    

» מבוא
» עיצוב ירוק
» "אקו-עיצוב" בגישת "מהעריסה לקבר"
» תפיסת ה"עיצוב מקיים" בגישה של "מהעריסה לעריסה"
» מקורות וקישורים


 


מבוא

על בסיס ציוני הדרך בהתפתחות הרעיון של העיצוב המחויב לסביבה ולחברה, אשר גיבשו ויליאם מוריס, בקמינסטר פולרוויקטור פאפאנק, החל משלהי שנות השבעים או ראשית שנות השמונים של המאה ה-20, ניתן לסקור את ההיסטוריה הקצרה של תפיסת "העיצוב המקיים" (Sustainable Design) כפי שהתגבשה ומובנת כיום, בעשור הראשון של המאה ה-21. בכתב העת Design Issues , בגיליון הקיץ של 1997 (Madge 97), התפרסם מאמרה המקיף והיסודי פאולין מאדג' (Madge) על ביקורת העיצוב האקולוגי, שבו היא סוקרת את ציוני הדרך בהתגבשותה של תפיסת "העיצוב המקיים" מאז תחילת שנות השמונים. מאדג' מנתחת את שלבי ההתפתחות דרך המעברים שחלו במילות הקוד מ"עיצוב ירוק", ל"עיצוב אקולוגי" ועד "עיצוב מקיים".


"עיצוב ירוק

בראשית שנות השמונים נישא המושג "עיצוב ירוק" בפי כול: מעצבים, תעשיינים, אנשי עסקים ופוליטיקאים, כתפיסה שאינה נוגדת את התעשייה אלא מתחברת אליה בהרמוניה.
התעשייה הצהירה שהיא חייבת לשתף פעולה עם "עיצוב ירוק" כדי לצמצם את נזקי הזיהום הסביבתי, ובמיוחד כדי לענות על דרישות השוק.
מילת הקוד "עיצוב ירוק" נלוותה לתפיסה של "עיצוב כמנוף כלכלי" שרווחה באנגליה בתקופתה של ראש הממשלה דאז מרגרט טאצ'ר. במסגרת זו התגבשה התפיסה של צמצום נזקי התעשייה על ידי מה שכונה "אקו-יעילות" (
Eco-efficiency). נציגי תאגידים בכלכלת הגלובליזציה נוכחו לדעת כי כדי שלמוצר מסוים או לשירות יהיה ערך מוסף עליהם לנקוט בגישה של "אקו יעילות", שמשמעותה צמצום ניצול המשאבים וצמצום פליטת המזהמים –
גישה שהסתכמה בסיסמת שלושת ה
R : Reduce, Recycle, Reuse – צמצם, מחזר, השתמש מחדש. אפשר לחסוך כסף, להגדיל את המכירות וגם לצמצם ולהאיט את תהליכי הנזק הסביבתי. ואולם, מאחורי המונח "עיצוב ירוק"  נמצאים גם מוצרים שאפשר להגדירם כגונבי הדעת, למשל האוטובוסים הצבועים בירוק של "אגד".

מוצרים אלה נועדו לתת רושם שהם אינם מזהמים, בעוד שבעצם הם מופעלים על-ידי סולר, המזהם את האוויר ברמה גבוהה, או ברמה פחותה אם הוא דל-גופרית. זאת, לעומת אוטובוסים המונעים באמצעות גז טבעי, (אנרגיות חלופיות) שרמת הזיהום הנגרמת מהם מצומצמת לאין שיעור. אוטובוסים אלה מופעלים ברחבי העולם ואינם בהכרח צבועים בירוק. למשל, האוטובוסים של חברת DASH בלוס אנג'לס .


"אקו-עיצוב"בגישת "מהעריסה לקבר"

בשלהי שנות השמונים של המאה ה-20, מעצבים ואנשי סביבה חשבו שתפיסת "העיצוב הירוק" היא שטחית, וחיפשו ניסוחים להגדיר מחדש שיטות של עיצוב ותעשייה אל מול הסביבה. בשנת 1991 התקיים כנס בינלאומי בנושא "אקו-עיצוב" (Eco-Designבאוניברסיטת RMIT במלבורן שבאוסטרליה. מהכנס עלתה הביקורת על תפיסת "העיצוב הירוק", המתייחסת לנושא הסביבה בעיצוב כאל אחד השיקולים או ההיבטים בתהליך העיצוב התייחסות כזו, נאמר בכנס, היא מס שפתיים, אינה מספקת ואף חוטאת למטרה. המושג "אקו-עיצוב" מסמן תפיסה שהיא יותר מאשר רפורמה בתהליכי העיצוב המקובלים. היא מסד חדש שעליו ייפגשו צרכים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים. בראשית שנות התשעים התקיימו כנסים נוספים בנושא "אקו-עיצוב" בחסות אקדמית של מוסדות עיצוב, ארגוני מעצבים, ארגוני או"ם וארגוני עיצוב ממשלתיים בהולנד, באנגליה, בצרפת, בארצות הברית ובאוסטרליה. חלק נכבד מהדיונים הוקדש לדיווח על מחקרים בתחום האקולוגיה התעשייתית, בתחום הערכות מחזורי חיים של מוצרים –( LCA -  Life Cycle Appreciation) מרגע ייצורם ועד שהם נזרקים – ("מהעריסה לקבר) - ביחס להשלכות המזיקות שיש להם על הסביבה, בהצגת פרויקטים משותפים של מעצבים וסטודנטים לעיצוב מרחבי העולם. המוטו מכנסים אלה נשא אופי הוליסטי: "לחיות עם פחות ולעבוד עם מערכות הסביבה של הטבע". בכנס שארגנה קבוצת המעצבים הבינלאומית o2""  בהולנד בשנת 1993 נידונו מודלים של "סגנון חיים מקיים" (Sustainable Life Style).

המונחsustainable , המושאל מתחום האקולוגיה והנמצא בשימוש במשנתם של בקמינסטר פולר ופאפאנק, נפוץ כבר בשנות השבעים. המונח sustainable מבטא את היכולת של מערכת נתונה לספק באופן שוטף את כל מה שכל חלק במערכת צריך לקיומו הבריא. המשמעות של פיתוח, תכנון או עיצוב מקיים מקבלת את ביטויה המלא בתנאים של סיפוק הצרכים בהווה, בלי לסכן את צורכיהם של הדורות הבאים.



תפיסת ה"עיצוב מקיים" בגישה של "מהעריסה לעריסה"  

תפיסת "העיצוב המקיים" קיבלה את ניסוחה האופטימלי (עד כה) במאמרם של מקדונאו ובראונגארט (
McDonough and Braungart) – אדריכל וכימאי השותפים בחברת עיצוב – "המהפכה התעשייתית הבאה" (The Next Industrial Revolution) שהתפרסם ב- 1998, ותורגם לעברית ע"י אילנה גולדברג.  

 
William McDonough, NNDB
 
MICHAEL BRAUNGART


במאמר זה הם יצאו כנגד תפיסת צמצום הנזק האקולוגי, "האקו יעילות", תפיסה הדוגלת ב

Reduce, Recycle, Reuse – צמצם, מחזר, השתמש מחדש, שהתחבבה על תאגידי העל. לדעתם, צמצום הנזק לסביבה הוא אשליה. לטענתם, במקרה הגרוע זוהי תפיסה מתעתעת התפורה למידת התאגידים מתוך אינטרסים של בצע ושל כורח, שכן בכך הם נענים לדרישות השוק ולסטנדרטים של ארגוני סביבה. במקרה הטוב, תפיסת ה"אקו-יעילות", שנולדה מתוך כוונות טובות, מוגדרת "ככלי יקר-ערך וראוי להערכה, אך גם היא איננה מסוגלת להניע אותנו אל מעבר למהפכה התעשייתית הראשונה". מול ה "אקו-יעילות" מקדונה ובראנגארט מעמידים כאלטרנטיבה את מושג ה"אקו אפקטיביות"Eco-effectiveness משמעו של המושג הוא מהפכה בתחום העיצוב – עיצוב מוצרים המתאפיינים בתהליך ייצור מחזורי מן "העריסה אל העריסה" במקום מן "העריסה אל הקבר". כל המוצרים והחומרים שמייצרת התעשייה חייבים לאחר השלמת מחזור חייהם להזין משהו חדש. חומרים הנכנסים לחילוף החומרים הטכני צריכים להיות מופרדים מחילוף החומרים הטבעי. העיצוב צריך להיות רב-גוני וגמיש, מתחשב בסביבה ובתרבות הקהילה שבעבורה הוא נועד.

העיצוב צריך לעמוד במבחן שלושת ה – E, Equity, Economy, Ecology כלומר, שוויון, כלכלה, אקולוגיה. שוויון במובן של צדק חברתי. המבחן הוא האם העיצוב מעשיר או מרושש אנשים וקהילות? בכלכלה הכוונה לכך שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, ועדיין להיות רווחיים לחברה המייצרת אותם. באקולוגיה הכוונה לתבונה סביבתית, המיוצגת במשל "עץ הדובדבן" (מתוך המאמר, "המהפכה התעשייתית הבאה").

המבחן הוא האם הוא עומד בקני המידה העיצוביים של הטבע: פסולת = מזון, הכרה והוקרה של הרב-גוניות כערך וניצול אנרגיות השמש החלופיות.

מאמרם של מקדונאו ובראונגרט "המהפכה התעשייתית הבאה" זכה לתפוצה ענקית. הוא מופיע במלואו בגרסה מקוונת באינטרנט, ועובד לסרט. הרעיונות במאמר מפתח זה פותחו ופורסמו בספר חדש בשם "מהעריסה לעריסה: לחדש את הדרך שבה אנו עושים את הדברים" Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things שיצא לאור בשנת 2002.


מקורות וקישורים

Madge P., (1997) "Ecological Design: A New Critique", Design Issues: Volume 13, Summer 1997

 McDonough, W. And Braungart, M., "The Next Industrial Revolution", The Atlantic, October 1998, digital version 

 המהפכה התעשייתית הבאה בתרגום לעברית של אילנה גולדברג, מתוך "ויקיציטוט"

 McDonough, W. and Braungart, M.( 2002) Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things ,North Point Press; 1st edition

 אתר ארגון המעצבים בתפיסת הקיימות O2
 אתר "בדידות" – חשיבה אלטרנטיבית ואקטיביזם
 הרצאה של האדריכל ויליאם מקדונאו על חוכמת העיצוב בגישה "מן העריסה לעריסה"
מעריסה לעריסה, שני שילה, דה מרקר  

 לחצו על תרגום לעברית על פי הצורך  Story of Stuff- הסיפור של הדברים
 
    לחץ כאן לצפייה במצגת "התפתחות העיצוב המקיים בסוף המאה ה- 20"
  
  הסרט שיצא ב-2006 וגרם למהפכה של ממש באירופה - Waste=Food

 החברה המשותפת של פרופ' בראונגארט ופרופ' מקדונאו - MBDC

      החברה של פרופ' בראונגארט- EPEA 








גרסא להדפסה