קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
צדק חברתי (Social Justice)

רעיון הצדק החברתי מהווה את אחד מבסיסי החברה הדמוקרטית בכל הזמנים. מעצם הגדרה זו הוא רעיון המשתנה בהתאם לנסיבות של תקופתו, אך ניתן לומר כי העידן המודרני, המתחיל במאה ה- 18 עם תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית, הפך את רעיון הצדק החברתי למקודש ולערך עליון.

מושג הצדק החברתי נולד באמצע המאה ה- 19 ומשמעותו היא חלוקה צודקת של משאבים חברתיים וכלכליים על ידי מוסדות השלטון הפוליטיים לאזרחים. הטובין החברתיים כגון תעסוקה, שירותי חינוך, טיפול רפואי, דיור, קניין ומצד אחר גם חובות כגון שירות צבאי, מיסים וכיו"ב, הם תוצר של שיתוף פעולה בין אנשים והם מחולקים מתוך עקרונות צדק כוללים.

פילוסופים רבים, כמו הובס, לוק ומאוחר יותר רוסו, מרקס ורולס עסקו בנושא זה בהרחבה. בבסיס רעיון הצדק החברתי אצל כולם עומד אידיאל של שוויון בין בני אדם ושל חברה המאפשרת קיום הוגן ליחידים ולקבוצות מיעוט ומקבלת את השונה כמות שהוא. הפילוסוף האמריקני ג'ון רולס (John Rawls, 1921 – 2002), טוען בספרו "תיאוריה של צדק" (1971) כי מצב שבו בני האדם שווים בעצם אינו מתקיים במציאות. על כן, כדי להגיע לצדק חברתי אמיתי יש ליצור מה שהוא מכנה "מסך בערות", כלומר מצב שבו חוקי החברה ייקבעו על ידי נציגי כל המעמדות מבלי שיהיו מודעים למעמדם האישי. כך לא יוכלו לנתב את החוקים לטובת קבוצה זו או אחרת ויגיעו להגדרה "נקייה" של שוויון. ספרו של רולס יצר מהפכה מחשבתית שגררה תגובות רבות ושינה את המחשבה בנושא "צדק חברתי".

על פי פרופ' וולפגנג מרקל (Wolfgang Merkel, 2002) , ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטת היידלברג, הפך המושג "צדק חברתי" לשיח מפתח בפוליטיקה של סוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21. הסיבות המרכזיות לכך הן דווקא צמיחת הפערים החברתיים בין המעמדות העליונים לבין המעמדות התחתונים ותהליכי הגלובליזציה המואצים באירופה. גורמים אלו, יחד עם התיאוריה הפסימית של רולס שהוזכרה לעיל, הביאו רבים לכדי בדיקה מחודשת של עקרונות הצדק החברתי ואפשרויות יישומם הממשי. מרקל טוען שיש למצוא את שביל הזהב בין הפילוסופיה לבין הפוליטיקה של הצדק.     

בספרו "תיאוריות של צדק חברתי" (2007) טוען יוסי דהאן: "אחד הטעמים המרכזיים לכתיבת הספר הזה הוא תסכול עמוק על היעדר דיון רציני ועמוק בשאלות של צדק חברתי, במדינה שבה ממדי העוני ואי-השוויון הם מן הגדולים במדינות המערב, הפערים החברתיים והכלכליים בין המעמדות הולכים ומתרחבים, זכויות אדם של אנשים החיים במשטר כיבוש מופרות באופן יומיומי, הקשרים בין בעלי ההון לאנשי השלטון הולכים ומתהדקים, והזדמנויות חינוכיות הופכות להיות יותר ויותר תלויות ברקע החברתי של ההורים ואמצעיהם הכלכליים".

הספר פורש את הדיון התיאורטי הבינלאומי שהתפתח בעולם המערבי מאז ובעקבות "תיאוריה של צדק" של רולס (1971), ומציג את המשכה ואת הביקורת עליה. בישראל, הוא טוען, הדיון בצדק ציבורי נדחק לקרן זווית בגין העיסוק הביטחוני המשתלט על סדר היום. מעבר לכך, שולטת בכיפה תפיסה ניאו-ליברלית, המקדשת את צמצום מעורבותה של המדינה בחיי הכלכלה ואת השוק החופשי. על פי תפיסה זו יש להרחיב את ההגנות על זכות הקניין והחירויות הכלכליות, להפריט נכסים ציבוריים, להפחית מסים – בעיקר לבעלי ההכנסות הגבוהות, ובעצם לצמצם את מדינת הרווחה. תפיסה זו שמה דגש על חופש הקניין ולא על כבוד האדם, ואין בה מקום לצדק חברתי: "ישראל אימצה גרסה וולגרית של ניאו-ליברליזם, שמשמעה אינדיבידואליזם קיצוני הרואה כל מעורבות של המדינה בספירה הציבורית כבלתי מוסרית כי היא פוגעת בזכויות של פרטים, וכל מעורבות כלכלית של המדינה כבלתי-יעילה משום שכל מה שהמדינה מנהלת היא בהכרח מנהלת רע".
 


מקורות וקישורים

 אתר המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי
 כתב אמנה חברתית – צדק חברתי למען העם, אתר זולו
 לי, ו., "אחד מדבר על צדק", מהדורה מקוונת של עיתון הארץ, ספרים, 23/10/07
 שמואלוף, מ., "צדק צדק תרדוף", Ynet, ספרים, 18/03/08
 אסופת מאמרים בנושא צדק חברתי, אתר מאמרים
 אתר איתך-משפטניות למען צדק חברתי
 צדק חברתי ונשים בישראל, אתר אופקים
 צדק חברתי כלכלי, אתר שתיל
 מכון ון ליר בירושלים, סמינר כלכלי חברתי על סוגיות של צדק חברתי
 מרקל ו., "צדק חברתי וסוציאל דמוקרטיה בתחילת המאה ה – 21, דצמבר 2002


גרסא להדפסה