קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
תהליך עיצוב

תהליך עיצוב הוא ביסודו מהלך מקיף, רב-שלבי ומרובה משתנים שנועד להקנות למוצר כלשהו, בדרגות שונות של התאמה ותפיסת חלל, את המיתאר החזותי שבו מגולמים וקיימים המסמנים של: מידע, פונקציונליות, אסתטיקה, ארגונומיה (הנדסת אנוש) וסגנון. בגלל מורכבותו המובנית של התהליך, לאותו מוצר מתקבל מגוון גדול של עיצובים.

מקצוע העיצוב (design) כדיסציפלינת עיסוק נפרדת ומוכרת קיים זמן לא ארוך, אך אין הדבר אומר כי לפני כן לא היה עיצוב. במשך אלפי שנים העיצוב היה חלק בלתי נפרד ממגוון הפעילויות של אדריכלים, מהנדסים, אמנים, חרשי מתכת, צורפים, קדרים, חייטים, סנדלרים, רצענים וכדומה. לא יהיה זה מוגזם אם נאמר כי האדם הרגיל, שאיננו מעצב במקצועו, עוסק, לרוב באופן אקראי, בעיצוב ביתו, בגדיו וסביבתו.

העיצוב במובנו המודרני, כתחום מקצועי עצמאי, נולד מתוך המפגש המשולש בין טכנולוגיה, תעשייה וכלכלת שוק. החידושים הטכנולוגיים הם שיצרו וביססו את המהפכה התעשייתית במאה ה-19 (במיוחד באנגליה ובארצות הברית), וכלכלת השוק היוותה מסגרת חיונית להפצת מוצרי התעשייה – מוצרי הצריכה, מסורתיים וחדישים כאחד. העיצוב נולד במסגרת שיטות הייצור התעשייתיות שהכתיבו הפרדה מוחלטת בין תהליכי ייצור הסחורה לבין עיצובה, כלומר תכנון צורותיה ביחס לאופני השימוש והתפקוד שיועדו לה. מצב זה היה שונה בתכלית מהמצב של קשר תהליכי משולב בין ייצור לבין עיצוב בשיטות הייצור שהיו נהוגות בבתי המלאכה לפני המהפכה התעשייתית. במקביל, הושלם ביסוסו של העיצוב כתחום עצמאי במסגרת מערכת ההפצה למוצרי התעשייה בשוק החופשי. מערכת זו נדרשה לפתח אמצעי שיווק ופרסום מפותחים, ובמסגרתם עיצוב המוצר הפך למרכיב שיווקי חשוב; בד בבד התפתח העיצוב הגרפי למדיום תקשורתי ופרסומי ראשון במעלה.

הופעתו של העיצוב כמקצוע, במהלכה של המהפכה התעשייתית במאה ה- 19, קשורה לדרישה ההולכת וגוברת לתחום ייחודי שיחבר בין האמנות, שנחשבה כעיסוק עם מעט השלכות יישומיות, לבין ההנדסה, הנחשבת כעיסוק יישומי מובהק. הימצאותו של העיצוב בין אמנות לבין הנדסה מצביעה על  רב-תחומיותו של העיצוב. 


של יצירות תלמידי עיצוב אופנה מאוניברסיטת טקסס
מקור: ויקיפדיה

במהלך המאה ה-20 התגבשו ענפי עיצוב שונים (אופנה, טקסטיל, תקשורת חזותית, מוצרי צריכה, עיצוב פנים, עיצוב רכב, עיצוב סביבה, עיצוב תעשייתי, עיצוב אתרי אינטרנט וכדומה). במקביל,  התפתח העיצוב כמקצוע שווה-ערך למקצוע הוותיק של האדריכלות והאדריכל. התפתחות זו באה לידי ביטוי בכך שהתרבו בתי ספר לעיצוב שהכשירו מעצבים, לצד אדריכלים ואמנים ברמות מקצועיות ואקדמיות. כמו כן, נוסדו אגודות לקידום העיצוב ואיגודי מעצבים.

תהליכי העיצוב התגבשו, אם כן, במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות, כידע נלמד בבתי הספר ומתוך הניסיון המקצועי של המעצבים. העיצוב מוכל בשלושה שלבים, לרוב עוקבים, עיקריים:

  1. עיצוב רעיוני של המוצר והתווייתו באמצעות תרשימים, סקיצות, סרטוטים, בניית מודלים תלת-ממדיים (למוצר) בחומר או באמצעות תוכנות מחשב. בשלב הזה נכללים גם הצהרת כוונות ומטרות המוצר (brief), מחקר וניתוח מוצרים קיימים דומים, מפרטים (specifications), פתרון בעיות והצגה ללקוח המזמין.
  2. מימוש הרעיון ועיצובו, החומרי או הווירטואלי, לכדי מוצר באמצעות שיטות ואמצעי ייצור. שלב זה כולל פיתוח, בדיקה וניסוי.
  3. יישום המוצר בסביבת חיים, הערכה והסקת מסקנות, לקראת הייצור ההמוני של התוצר והפצתו.

שני השלבים הראשונים נתמכים באופן משמעותי על ידי טכנולוגיות מגוונות.

המעצבים הפועלים מתוך תפיסת הקיימות ברמה האופטימלית יביאו בחשבון בתהליכי העיצוב השונים את עקרונות העיצוב של מקדונה ובראונגארט (McDonough and Braungart) הידועים בשם הכולל  עיצוב "אקו-אפקטיבי". תוצרי העיצוב על פי תורה זו צריכים לעמוד במספר תקנים עיקריים:  צדק חברתי, סחר הוגן, כלומר כלכלה הוגנת לכל המעורבים, למעצב, ליצרן, לפועלי הייצור ולצרכן, ובתקן האקולוגי של אי-זיהום, חיסכון במשאבים והתחדשות – על ידי שימוש באנרגיות מתחדשות (שמש, רוח). עמידה בכל התקנים הללו מפורטת בקריטריונים שגיבש המעצב אדווין דצ'בסקי באופן הבא:

  •  מחזוריות המוצר- המוצר עשוי מחומרים אורגניים מתפרקים או מחומרים מינרליים הניתנים למיחזור מתמיד עד אין סוף.
  • המוצר מבוסס אנרגיה מתחדשת, בכך שבתהליך הייצור והשימוש שלו הוא צורך רק אנרגיה מתחדשת, מחזורית ובטוחה.
  • המוצר בטוח - כל חומר לוואי המשתחרר ממנו לאוויר, למים, לאדמה או לחלל אינו מהווה סכנה לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה, אלא, אדרבא, משמש הזנה למערכות אחרות.
  • המוצר יעיל - בכך שבתהליכי הייצור ובאופי השימוש שלו הוא צורך ב-90% פחות אנרגיה, חומרים ומים מאשר מוצרים שאינם מעוצבים ומיוצרים מתוך תפיסה מקיימת.
  •  המוצר חברתי- בכך שבתהליכי הייצור ובאופי השימוש שלו הוא תומך בזכויות האדם ומשרת צדק חברתי.


מקורות וקישורים

 McDonough, W. And Braungart, M., "The Next Industrial Revolution", The Atlantic, October 1998, digital version

 McDonough, W. and Braungart, M.( 2002)  Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things ,North Point Press; 1st edition

 Datschefski , E. (2001) The Total Beauty of Sustainable product, London:  RotoVision

 


גרסא להדפסה