קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
חברת השפע - (The Affluent Society)

"העניין הוא גבירותיי ורבותיי… שרדיפת בצע, בהיעדר מושג אחר, היא טובה. רדיפת הבצע צודקת. רדיפת הבצע עובדת. רדיפת הבצע מבהירה, מפלסת דרך ומבטאת את מהותה של הרוח האבולוציונית. החמדנות בכל צורותיה - תאווה לחיים, תאווה לכסף, תאווה לידע - הייתה חלק בלתי נפרד מתנועתו של המין האנושי כלפי מעלה".
(מתוך הסרט וולסטריט, אוליבר סטון, 1987)

חברת השפע הוא אחד מהכינויים לחברה הפוסט-מודרנית המכונה גם חברת הראווה, חברת הידע, החברה הפוסט-תעשייתית והחברה הפוסט-קפיטליסטית. הכוונה היא לחברה שבה גורמי הייצור המסורתיים כגון עבודה, אדמה והון הוחלפו בידע המייצר הון ומבליט פערים בין האליטות המחזיקות בו ובין עובדי השירותים.


Galbraith John Kenneth מקור: ויקיפדיה

את המושג "חברת השפע" טבע הכלכלן הקנדי-אמריקני ג'ון קנת גולבריית (Galbraith John Kenneth 1908-2006) בספרו בשם זה שיצא לאור ב- 1958 (המהדורה העברית פורסמה ב- 1972 בהוצאת עם עובד). הספר הקנה לו פרסום עולמי, למרות שהתזה שלו לא היוותה חידוש משמעותי. בספר תוקף גולבריית את תפיסת העולם הקפיטליסטית הרואה בצרכן את חזות הכול. בכך חתר גולבריית תחת אושיות הכלכלה האמריקנית ו"דרך החיים האמריקנית".

כאמור, מקור העושר של חברת השפע אינו באוצרות הטבע אלא במוחו של האדם, כלומר, בפירות המדע והטכנולוגיה כמו ההיי-טק. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות ייצור המוני של מוצרים אלמנטריים שלהם זקוקים בני האדם בעבור מחיה בזמן קצר מאוד, ועקב כך התעשייה מתפנה לייצור מוצרי מותרות ופנאי. בנוסף לכך, הולך ומצטמצם הצורך בפועלים, ובמקומם מתרבים אנשי "הצווארון הלבן" - המנהלים.

את אנשי הצווארון הלבן נהוג לחלק לשתי קטגוריות: גבוה (אלו הנדרשים להשכלה אקדמית גבוהה כגון מהנדסים, מומחי מינהל, כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין וכדומה) ונמוך (בעלי השכלה מקצועית מעבר לתיכונית כגון פקידים, טכנאים, מנהלים מדרג נמוך, מנהלי חשבונות וכדומה).

על פי חזונו של גולבריית עולה חשיבותה של ההשכלה כדי להכשיר את העובדים החדשים שלהם זקוקה הכלכלה החדשה. הייעול הטכנולוגי יוביל לשעות עבודה מצומצמות יותר מבלי להפחית בשכר העובדים, וכך יתפנו בני האדם לעסוק בפעילויות פנאי ובלמידה. התוצאה תהיה גידול משמעותי ברמת ההכנסה של רוב האוכלוסייה וצמצום של בעיית העוני.

בספרו מתאר גולבריית חברה שבה רוב האזרחים הם בני המעמד הבינוני, העוסקים במקצועות חופשיים, ובעלי השכלה אקדמאית. העוני יהפוך נחלתם של 10% מהאוכלוסייה, בעיקר בני מיעוטים. הוא דוחה את תפיסת העולם הקפיטליסטית של שוק חופשי ואת הסוציאליזם, ובמקומן מאמץ את התפיסה של הכלכלן האמריקני ג'ון מ. קיינס ((John Maynard Keynes, 1883-1946 , הקוראת למעורבות עמוקה של המדינה בכלכלה והחברה.

את תחילת עידן השפע ממקם גולבריית באמצע המאה ה- 20, לאחר מלחמת העולם השנייה. אז, הוא טוען, הוסט הדגש מייצור מוצרי יסוד (המאפיין את עידן הייצור) לייצור מוצרי מותרות ושירותים. הוא מבסס טענה זו על נתונים כלכליים של גידול מתמשך בתוצר הלאומי הגולמי, ירידה באבטלה ורמת הכנסה לנפש ההולכת ועולה. 
על פי גולבריית הדרך להגשים את חזון "חברת השפע" דורשת מהמדינה לשחק תפקיד מרכזי בתכנון הכלכלה והחברה. על המדינה להבטיח רמת ביקוש גבוהה של מוצרי פנאי על ידי הבטחת רמת הכנסה גבוהה וביטחון כלכלי. המדינה תשקיע בסקטור הציבורי על ידי יצירת תשתיות  ומקומות עבודה ותכשיר כוח עבודה על ידי השקעה בחינוך ובבריאות. כמו כן יש לשים דגש על זכויות העובדים והבטחת הביטוח הסוציאלי.

החזון של גולבריית עוסק בצמצום פערים בין המעמדות השונים כאינטרס כלכלי ולאומי ראשון במעלה. עזרה לשכבות החלשות אינה חסד חברתי אלא אינטרס כלכלי מובהק. ואולם, המציאות של סוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 הוכיחה כי התוצאה של "חברת השפע" בעידן הפוסט-תעשייתי הובילה לתוצאה הפוכה, וכי הפערים בין המעמדות השונים רק גדלו. הפער הכלכלי יוצר מעגל אינסופי שבו חוסר היכולת לרכוש השכלה (ההולכת והופכת יקרה יותר ויותר) מוביל בהכרח להגדלת מעגל העוני וחוסר יכולת לצאת ממנו. הסיבה לכך כפי הנראה היא כי חזונו של גולבריית הוגשם רק בחלקו - אכן, הכלכלה מתבססת על מקורות הידע אך המעורבות של המדינה בדאגה לרווחת הכלל אינה מיושמת ולהפך, בישראל של שנות האלפיים, כמו גם בארצות הברית, הולכת וגוברת ההפרטה, המחזירה את הכוח לבעלי ההון הקפיטליסטים.
 


קישורים

 דר' שפק –ליסק, ר., "חברת השפע – העידן הפוסט-תעשייתי" באתר אומדיה
 The History of Economic Thought Website, John Kenneth Galbraith  
 The History of Economic Thought Website, John Maynard Keynes

מקורות

 גורביץ' ד., פוסטמודרניזם – תרבות וספרות בסוף המאה ה-20,
      סדרת מה? דע!, הוצאת דביר, תל-אביב.
 קליינברג, א., שבעת החטאים, רשימה חלקית, סדרת אכסדרה,
      הוצאת ידיעות ספרים, תל-אביב, 2007.


 



 


גרסא להדפסה