קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
כלכלה גלובלית

במובנו הפשוט מתייחס המונח "כלכלה גלובלית" למעבר של המסחר, הצריכה והייצור ממקומי לעולמי. תופעה זו, ההולכת וגוברת מאז שנות השמונים  של המאה ה- 20, באה לידי ביטוי בכמה תחומים עיקריים. בראש ובראשונה ניתן למנות את הסחר הבינלאומי, שהיקפו גדל ב- 260% בתוך 10 שנים - מ- 2000 מיליארד דולר בשנת 1986 לכ- 5200 מיליארד דולר כיום. עלייה זו הביאה להפצת סחורות בממדים גדולים מאוד  ולייבוא תרבותי, שהיו לו השפעות חברתיות מרחיקות לכת. כשמרשל מקלוהן דיבר על תופעת "הכפר הגלובלי" בשנות השישים, הוא התייחס בעיקר להתפתחותם של אמצעי התקשורת ול"הצטמצמות" כדור הארץ עקב מהירות העברת המידע. בעקבות זאת חזה מקלוהן הנחלה של ערכים תרבותיים עד כדי הפיכת העולם כולו למעין "כפר גלובלי". התרחבות והתעצמות הסחר הבינלאומי תורמת לא מעט לתופעה זו. מותגים שונים הפכו למוצרי צריכה יום-יומיים בכל רחבי העולם, וכך הפכו לסימן הכר של תרבות בינלאומית, שאט-אט מחקה וטשטשה זהויות תרבותיות ולאומיות.

במקביל, הפך הסחר הפיננסי לשוק העולמי החשוב והגדול ביותר. אם בשנת 1986 היה היקף הסחר במטבעות בבורסות הגדולות של לונדון, ניו-יורק וטוקיו כ- 190 מיליארד דולר ביום, הרי שבשנת 1995 עמד הקיפו על כ- 1,200 מיליארד דולר ליום. עלייה זו הביאה לירידה ביכולת הבנקים המקומיים להשפיע על המטבעות המקומיים.

כשמדברים היום על אימפריאליזם והשתלטות תרבותית, מדברים בעיקר על אימפריאליזם כלכלי. בניגוד לעולם הישן, שבו שלטו אימפריות ענק כמו מצרים, רומא, יוון, ועד לאחרונה במאה ה-20 בריטניה -  שלטון ממשי וכוחני, העולם החדש מתאפיין באימפריאליזם כלכלי.  לאחר מלחמת העולם השנייה נשלט העולם כולו על ידי מעצמות העל -  ארצות הברית וברית המועצות, ולאחר נפילת הגוש המזרחי  ארצות הברית נותרה המעצמה הכלכלית היחידה. כיום מתחלק העולם מבחינה כלכלית לגוש המתועש, הצפוני, ומולו "המדינות המתפתחות", הדרום הרעב.

מצב זה מביא עימו תהליכים מקבילים המנוגדים זה לזה – התבדלות אתנית מחד גיסא והגירת המונים מהדרום לצפון מאידך גיסא (לצורך עבודה או לימודים), המובילה לשבירת מוסכמות לאומיות ושינויים בזהויות אתניות. מגמה נוספת הבאה לידי ביטוי בעשורים האחרונים היא התאחדות של מדינות לשם צרכים כלכליים. בראש מגמה זו ניתן למנות את האיחוד האירופי והיעלמות המטבעות האירופיים המקומיים לטובת האירו. תהליך זה הטיב עם מדינות מסוימות ופגע באחרות, בהתאם לחוסנן הכלכלי. למשל, עם המעבר למטבע החדש בספרד ובאיטליה זינקו מחירי המוצרים והשירותים בעשרות אחוזים, בעוד משכורותיהם של רוב העובדים נותרו בעינן. כך נוצר מצב של חוסר איזון בין עליית המחירים לבין יכולת הקנייה של האזרחים.


ג'ון מיינארד קיינס,  ויקיפדיה

הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס, הצביע בשנות השלושים של המאה ה-20 על הבעייתיות המובנית במצב עניינים זה. על פיו, יצוא של מדינה אחת הוא היבוא של אחרת. המדינות המתועשות רוכשות חומרי גלם מהמדינות המתפתחות ומוכרות להן מוצרים מוגמרים. לכן, פגיעה ביכולת הכלכלית של מדינה אחת תגרום לפגיעה ביכולות כלכליות של מדינות אחרות, מעין "אפקט דומינו" בלתי נמנע. אך קיינס לא צפה את התפתחותן של מערכות הייצור הבינלאומיות שהפכו היום לתופעה חובקת עולם.

הכלכלה הגלובלית הביאה לצמיחתם של תאגידי ענק בינלאומיים החולשים על יבשות ופרושים בכל רחבי העולם. שיטת הייצור הפכה למבוזרת. אם לפני עידן הכלכלה הגלובלית היה מוצר מסוים מיוצר במפעל יחיד, הרי שכעת, מתוך שיקולים כלכליים של הגברת הרווח, חלקים ממנו, וחלקים מתהליכי הייצור, נעשים במקומות שונים בעולם, על פי רמת הכדאיות והפונקציונליות שהתאגיד מזהה.

כתוצאה מתהליך זה יורדות באופן משמעותי משכורות העובדים, כיוון שהייצור עובר למדינות שבהן ניתן לנצל עובדים בשכר נמוך ומפעלים נוטים לנייד עצמם ממדינה למדינה על פי השינויים בעלות העבודה ותנאי הסחר. תהליך זה מביא לעליית האבטלה בתחומי התעשייה ברוב מדינות הצפון, העשירות יותר, ולשינוי באופי תנאי העבודה בהן לרעה. בנוסף, נוצרת תחרות בין המדינות העניות, מי תוכל לספק את כוח העבודה הזול ביותר, כדי למשוך אליה תאגידים, וכך הולך וגובר ניצול העובדים ברמה בינלאומית.

ואולם, בשנים האחרונות הביאה הכלכלה הגלובלית לתהליך צמיחה מואץ של המדינות המתפתחות. פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, טוען כי לא מדובר בתקופה קצרה, אלא במגמה כלכלית של ממש. על פי פרנקל, מדינות בעולם הלא מתועש כמו סין או הודו, צומחות בשיעור של בין 7% ל- 10% בשנה, בעוד העולם המתועש צומח ב- 2.8% בממוצע. תופעה זו מביאה לגירעונות ענק של ארצות הברית, ולתחרות קשה בין השווקים. לתהליך זה יש ההשלכות דרמתיות על מבנה החברה ודמותה.


מקורות וקישורים

 אתר OECD משרד האוצר
 אתר The Marker – רשימת כתבות שהופיעו בנושא הכלכלה הגלובלית
 יצחקי, י., "לקראת גלובליזציה אחרת", אתר הגדה השמאלית, 27/05/06
 אתר אדם טבע ודין, "הצטרפות ישראל ל – OECD"
 פרופ', פרנקל, י., "כלכלה גלובאלית?" נאום בכנס הרצליה, 21/01/06, אתר NFC

 


גרסא להדפסה