קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
ניצול עובדים - עבודת ילדים ועובדי הגירה בישראל


תמונה מתוך ויקיפדיה

ניצול עובדים הוא מושג כולל המתאר קבוצות שונות באוכלוסיה המועסקות בתנאים לא הולמים, לעיתים מחפירים, כיוון שאין להן את הכוח, היכולת או ההבנה כי עליהם להתאגד ולדרוש את זכויותיהם. מדובר בעיקר באוכלוסיות חלשות כגון עובדים זרים, ילדים, אנשים מעוטי יכולת או השכלה. אוכלוסיות אלו בדרך כלל אינן בעלות הכשרה מקצועית הולמת ומועסקות בעבודות דחק, באמצעות חברות קבלן וחברות כוח אדם. אלה מנצלות את מצבן הירוד ואת העובדה שהם זקוקים נואשות לעבודה, ואינן מעניקות להם תנאי רווחה, משכורת, חופשות ותנאים סוציאליים הולמים.

מדוח האגודה לזכויות האזרח בשנת 2003 עולה כי מרבית חוקי העבודה בישראל חוקקו בשנות החמישים של המאה ה-20 ואינם מתייחסים לשינויים הרבים שחלו בשוק העבודה  מאז. בחוק נותרו פרצות רבות המאפשרות לנצל עובדים ולהפוך אותם לסחורה. על פי הדוח הפגיעה העיקרית בזכויות העובד מופנית כלפי אוכלוסיות חלשות המתקשות לעמוד על זכויותיהן: עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה, אזרחי ישראל הערבים, מהגרי עבודה, פלסטינים, עובדים מבוגרים, ילדים ובני נוער, אנשים עם מוגבלויות ונשים. קבוצות אלו סובלות משכר נמוך, אבטלה, אפליה בקבלה לעבודה ותנאי העסקה משפילים. 

הדוח ממשיך ומציין כי כמו בישראל, גם בעולם ניצול העובדים הוא תוצאה של תפיסת הכלכלה התאגידית וכי ברוב המקרים נעשה תחת כותרות מכובסות כמו "תחרות חופשית", "התייעלות" ו"כוחות השוק". תופעות הגלובליזציה בכלכלה יצרו בעשור האחרון שינויים משמעותיים בשוק העבודה, ויחד עם הדרישה הבלתי מתפשרת להתייעלות נדחקות זכויות העובד לתחתית סולם העדיפויות. לפי הערכות שונות בין 50% ל- 70% מהעובדים האמורים להרוויח שכר מינימום מרווחים פחות מכך. המעסיקים מדווחים דיווח פיקטיבי על שעות, על העסקתם כמתלמדים שאינם זכאים לשכר או כפרילנסרים. רבים חווים השפלות במהלך העבודה או בתהליך הקבלה לעבודה, כגון מעקב אחר מקומם באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי, חדירה לפרטיותם בשאלות שאינן רלוונטיות לתפקיד וכדומה.

תופעות אלו חמורות במיוחד כאשר מדובר בשתי אוכלוסיות עיקריות: מהגרי עבודה וילדים.

העובדים הזרים הם סוג של מהגרים, והם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אלו המגיעים אל הגבול בבוקר וחוזרים לביתם בערב, כמו הפלסטינים, ואלו השוהים דרך קבע במדינת ישראל. המושג עובדים זרים כולל גם את בני משפחותיהם. החוק מגדיר זר כל אדם שאין לו אזרחות מקומית או לא מגיעה לו כזו.

תופעת העובדים הזרים נפוצה בעולם במיוחד במדינות שבהן רמת השכר גבוהה יחסית למדינות המוצא של העובדים. סוג העבודות הן בדרך כלל כאלו שאינן דורשות התמחות משמעותית כמו בניין, שירותים שונים וחקלאות. את עיקר התיווך בין העובדים למקומות העבודה עושות חברות כוח אדם, בישראל יותר מאשר במדינות אחרות. חברות אלו מגייסות את העובדים בחו"ל ומביאות אותם לארץ. הן גם אמורות לדאוג להם לדיור, לערבויות, לטפל בביטוחים, בתשלום השכר ובבעיות השוטפות. חברת כוח האדם שולטת על כל תחומי החיים של העובד ללא מתן זכויות לעובד עצמו. 

בתחילת שנות התשעים של המאה ה- 20 נקלע המשק הישראלי למחסור בעובדים לבנייה ולחקלאות. הממשלה החליטה לתת היתרים לייבוא עובדים זרים והסמיכה את חברות כוח האדם לטפל בהם. התופעה הלכה והתרחבה, בעיקר בשל הכדאיות הכלכלית, עד שבשנת 2001 היו בישראל 250,000 עובדים זרים, בעיקר בתחומי הסיעוד, הבנייה והחקלאות. הכמות הגדולה של העובדים יצרה בעיות רבות, ולאחר ניתוח המדיניות הממשלתית נתגלו מחדלים רבים ומתמשכים של מדיניות קלוקלת שגרמו לפגיעה בשוק העבודה, לירידה בפריון ולגידול במספר המובטלים. 

ב-2003 החליטה הממשלה על גירוש משמעותי של העובדים הזרים שאין להם רישיון, וכ- 50,000 מהם גורשו. הנותרים, רובם עם אישורי עבודה, סובלים מניצול נרחב שהוא תוצאה של מדיניות העסקה שהתוותה הממשלה.

הבעיות העיקריות הן:

  1. העלמת עין מגביית דמי התיווך על ידי חברות כוח האדם, המאלצות את העובד לקחת הלוואות גדולות ובעצם כובלות אותו אליהן.
  2. הסדר הכבילה: הסדר המונע מהעובד להחליף מעסיק, גם אם תנאי העסקתו אינם הולמים.
  3. אי אכיפת החוקים בנוגע להפרות זכויות העובדים.
  4. גירושים רחבי היקף של עובדים שאיבדו את רישיונותיהם תוך הבאת עובדים חדשים במקומם, במקום להחזיר להם את רישיונם.

כדי לפתור את הבעיה יש להגביר את הפיקוח על תנאי העבודה, לספק אישורים לעובדים קיימים ולא לנקוט בשיטת "הדלת המסתובבת", לתת היתרי עבודה לעובדים עצמם ולא לחברות כוח האדם או למעסיקים, מה שיאפשר לעובד לעבור ממעסיק למעסיק וימנע את ניצולו, לצמצם את המכסות וההיתרים, ולבסוף, לייקר את עלויות העובד למעסיקים על ידי היטלים ומיסים והקפדה על שכר מינימום. פעולה אחרונה זו תמנע החלפת עובדים כדי להגדיל את רווחי המעסיק.

כאשר מדובר בעבודת ילדים ההגדרה הרשמית היא העסקת ילדים מתחת לגיל 15. ארגון העבודה הבינלאומי מעריך כי 250 מיליון ילדים בני 5 עד 14 עובדים היום במדינות הבלתי מתועשות, מתוכם כ- 120 מיליון מועסקים במשרה מלאה. על פי הנתונים, 61% מהם באסיה, 32% באפריקה והשאר בדרום אמריקה. במקרים רבים ילדים אלו אינם זוכים לחינוך ולהשכלה נאותים, חשופים למחלות, נכלאים בסדנאות יזע או נקשרים למכונות שהם מפעילים כדי שלא יברחו.  

מקור התופעה נעוץ מאות שנים לפני החברה התעשייתית, בחברות החקלאיות, אך היא קיבלה תאוצה וחיזוק במאה ה-18, בתקופת המהפכה התעשייתית באנגליה והתרחבה לכל רחבי אירופה במאה ה- 19. הסיבה העיקרית לתופעה היא עוני ופערים חברתיים הגורמים למשפחות לשלוח את ילדיהם לעבודה כדי לא לרעוב ללחם. בהודו למשל, מועסקים ילדים עניים מגיל צעיר מאוד כדי לתמוך במשפחותיהם במגוון עבודות – תעשייה, חקלאות או עבודות בית.

תופעות חמורות אלו מצויות בעיקר במדינות העולם השלישי, אבל גם במדינות המתועשות יש ניצול נרחב של עבודת ילדים, בעיקר כאשר מדובר בתנאי שכר שמתחת לשכר המינימום והעסקה זמנית ללא תנאים סוציאליים וכדומה.

בשנת 2007 הודיע משרד התמ"ת על מבצע נרחב לאכיפת חוקי העבודה בכלל וחוקי העבודה של ילדים ונוער בפרט. למרות פעולה זו הייתה בשנה זו, לעומת 2006, ירידה של 61% בהגשת כתבי אישום נגד מעסיקים שניצלו בני נוער, וירידה של 21% בהטלת קנסות על בתי עסק ומעסיקים שנהגו שלא כשורה בנושא העסקת ילדים ונוער.

משרדי החינוך והתמ"ת עוסקים בשנים האחרונות בפעילות הסברה בקרב בני הנוער והמעסיקים, הן באמצעות פרסומים באתרי האינטרנט שלהן והן באמצעות חלוקת דברי הסבר בבתי הספר. הפרסומים מפרטים את תנאי ההעסקה, השכר, שעות המנוחה וכדומה. ואולם, מעסיקים רבים מתעלמים מהנחיות אלו ובגלל אכיפה מועטה או היעדר אכיפה, בני נוער רבים נכנעים לתנאים פחותים מהמקובל בחוק ואינם מתלוננים על מעסיקיהם. 


מקורות וקישורים

 אתר יסו"ד (ישראל – סוציאל דמוקרטית)

 אתר הגורם האנושי

 כחלילי, נ., "התיאלנדי עושה את שלו", 10/10/08 אתר Nrg

 רוזנהק ז., "חייהם הפרטיים של העובדים הזרים", אתר עיתון "הארץ"

 לורי, א., "היה נפלא", אתר עיתון הארץ

 אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל

 אתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח 

 עקרונות להסדר העסקתם של מהגרי עבודה בישראל, קו לעובד בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב

 אתר לימודים

 גינת, ג., "עבודת ילדים", הארץ, 13/10/06, אתר וואלה חדשות

 אתר משרד החינוך, חוקי עבודת ילדים ובני נוער

 אתר שוונג

 אתר ויקיפדיה

חוק עבודת הנוער, תשי"ג, 1953, אתר חילן טק 

שי, ד., עבודת נוער 18/08/08, אתר חילן טק 

כספי, מ., "ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בחופשת הקיץ" מוגש לוועדה לזכויות הילד, 09/06/03, אתר הכנסת. 

בר-קובץ, י., "ניצול עבודת ילדים ובני נוער – משתלם כלכלית", 12/05/08, אתר עבודה שחורה

 


גרסא להדפסה