קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
תרבות הצריכה

"ההקדמות המדעיות הקטנות, המיועדות להחדיר לתודעת הציבור את המוצר בדרך הפרסומת, מטילות עליו לנקות לעומק – בקיצור, לתת לדברים לחלחל אל תוכו בכל מחיר".
(רולאן בארת', "פרסומת המעמקים")

"אני חושב שהמכונית היא כיום שווה הערך הכמעט מדויק לקתדרלות הגותיות הגדולות: מדובר ביצירה גדולה של התקופה, שנהגתה בלהט בידי אמנים אלמונים, שנצרכת באמצעות הדימוי שלה, על ידי עם שלם שמנכס לו בה אובייקט שהוא מאגי לחלוטין".
(רולאן בארת', "הסיטרואן החדשה")

בספרה "תרבות הקפיטליזם" (האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון) מגדירה אווה אילוז את תרבות הצריכה כתרבות שבה האדם הוא מה שהוא צורך. הערך העצמי שלנו נבנה על פי כמותם וערכם של מוצרי הצריכה שרכשנו. מוצרים אלו, כפי שמבהיר גם בארת', נטענים במשמעויות סמליות מורכבות שאין להן כל קשר למוצר עצמו או לשימוש בו. אילוז מגדירה מצב זה מתוך תפיסה מרקסיסטית, הקובעת כי הכלכלה היא שמעצבת את המציאות סביבנו מתוך אשליה שסדר יומה נקבע על ידי עולם הפרסום, שהוא התוצר הישיר של תרבות הצריכה, ומצדו הוא מזין אותה.

הסרטון The story of stuff חושף את 'מאחורי הקלעים של תרבות הצריכה, כולל מדיניות ההתיישנות המכוונת והתפיסתית

מקורו של המושג "תרבות הצריכה" במובנו המודרני הוא בכתביו של הכלכלן והסוציולוג וובלן
(Thorstein Veblen) במעבר שבין המאות ה- 19 וה- 20. המושג מתאר התנהגות כלכלית חסרת היגיון או אחריות של צרכן הקונה ללא אבחנה כחלק מסטטוס חברתי.

המושג קיבל את משמעותו העכשווית במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, עם הפריחה הכלכלית בארצות הברית. הוא קשור קשר הדוק עם המושג "אורח החיים האמריקני" (The American Way of Life) , שקידש את מוצרי הצריכה כחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה האמריקנית. תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם אינו נמדד על פי מעשיו, דעותיו או ערכיו המוסריים אלא על פי רכושו וכוח הקנייה שלו. הפתגם "בעל המאה הוא בעל הדעה" מבטא היטב הלך רוח זה.      

הפרסום הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו מגיעה תרבות הצריכה אל הצרכן. בבסיס הפרסום עומדת הטענה כי צרכים רוחניים ניתנים למימוש ולמילוי על ידי צריכת מוצרים חומריים. כך, ככל שנרכוש יותר, נהיה מלאים וטובים יותר. אך אליה וקוץ בה – הצריכה אינה ממלאת את האדם אלא מרוקנת אותו, ובסופו של דבר מטרת הפרסום היא לגרום לצרכן לצרוך עוד ועוד ועל ידי כך להמשיך להזין את התעשייה. תרבות הצריכה משמרת את התחושה כי תמיד יש צורך להשתפר כאדם על ידי רכישת עוד מוצרים ומעודדת את התחרות בין בני אדם – הצלחתך ואיכותך נמדדות על פי מדדים חיצוניים כמותיים – ככל שתרכוש יותר, תהיה שווה יותר. 

בעולם הכלכלי המושג "תרבות הצריכה" מתייחס לאמונה כי בחירה חופשית של הצרכן היא זו שצריכה להכתיב את המבנה הכלכלי של החברה. הביקורת על תפיסה זו תשאל את השאלה האם הצרכן באמת חופשי בבחירתו? או בצורה אחרת: האם הבחירות החופשיות של הצרכנים הן המבנות את המציאות הכלכלית או שמא המציאות הכלכלית המתוזמרת היטב על ידי תאגידי הענק היא המבנה את הבחירות של הצרכנים? 

בעשורים האחרונים, ובמיוחד עם התפתחות הארגונים הירוקים והמודעות לתפיסות חיים מקיימות, הולכת ומחריפה הביקורת כנגד תרבות הצריכה. המתנגדים מעלים טענות רבות המייחסות לתרבות זו הרס של ערכי יסוד שעליהם מושתתת החברה. כך למשל נטען כי תרבות הצריכה גורמת להרס משפחות, כיוון שהצורך בעוד כסף כדי לקנות עוד מוצרים גורם לאנשים לעבוד יותר ולראות את קרוביהם פחות. טענה נוספת היא להרס הילדות והפיכת הילדים ליצורים חומרניים שטופי מוח. טענות נוספות הן לניכור חברתי, דיכאון כתוצאה מתחושת הרדיפה הבלתי פוסקת אחר "עגל הזהב", תחושת ערך עצמי נמוך (אין לי מספיק – אני לא שווה מספיק) וכמובן הרס הסביבה על ידי תאגידי הענק, המנצלים את משאבי הטבע באופן ציני וחסר אחריות כדי לספק יותר ויותר מוצרים בפחות זמן וכסף. קבוצת המעצבים אדבסטרס עיצבה שלט חוצות ועליו הסיסמה "הכריזו עצמאות משלטון התאגידים". שלט זה מבטא היטב את השעבוד והערצה לתרבות הצריכה – תרבות שהתפתחה באמריקה ונפוצה בעולם כולו, ואת הצורך להשתחרר משעבוד זה.


מקורות וקישורים

בארת, ר., מיתולוגיות, הוצאת בבל, ישראל 1998.
 
 אתר בדידות, תרבות הצריכה – רקע
 יובל י., "נורמאליות וקוץ בה", בתוך אתר בדידות, 1/05/02
 קהילת אדמה, "גלובליזציה ותרבות הצריכה"
 גולדשמיד, ט., על תרבות את -  צריכה, עיתון הארץ, מהדורה מקוונת
 consumer culture, wikipedia
 Exclusive-Interview with Kalle Lasn, Editor-in-Chief at Adbusters
הקניונים כפולחן דתי, כמקומות קדושים, יס דוקו
הסרטון המהפכני The story of stuff 
קבוצת כלכלה אקולוגית, ברשת החברתית של מרכז השל  


 


גרסא להדפסה