קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
טביעת הרגל האקולוגית


טביעת הרגל האקולוגית
היא מדד המגדיר את כלל שטח המחייה שלו זקוק אדם. במאמר "המחיר שמשלמת החברה הצרכנית, טביעת הרגל האקולוגית" מסבירה ד"ר ליה אטינגר כי כל אדם, גם אם הוא אינו יוצא מביתו, זקוק למזון, לאנרגיה, למוצרי צריכה ולשירותי פינוי ווטיפול בפסולת. כדי לספק לו את כל השירותים הללו דרושים שטחים, שאת גודלם ניתן לחשב. גודל השטח הנדרש לאדם כדי לספק את רמת החיים שהוא צורך הוא "טביעת הרגל האקולוגית שלו". טביעת רגל זו כוללת שטח החורג ממקום שטח מגוריו ומגודלו. חישוב גודל טביעת הרגל האקולוגית, או השטח הנדרש לאדם לקיים את רמת חייו, מתבסס על חישוב המעריך את כמות המשאבים שהאדם צורך ואת כמות הפסולת שהוא מייצר, וממיר אותם ליחידות של שטח.

ניתן להעריך את טביעת הרגל האקולוגית של הפרט וגם של חברה במסגרת של עיר או מדינה. ניתן לחשב, למשל, כי עיר כמו לונדון, שבה חיים שבעה מיליון בני אדם, זקוקה לשטח מחייה הגדול פי 300 משטחה בפועל. על פי חישוב טביעת הרגל האקולוגית העולמית נמצא כי למרות שהאדם מאכלס רק כ-2% משטח כדור הארץ, הוא משתמש ברוב המשאבים והשטח העולמי ומדלדל אותם; שיעור הצריכה של בני האדם את המשאבים המתחדשים על פני כדור הארץ נעשה בקצב המדביק ואף עולה על קצב התחדשותם של אותם המשאבים.
על פי הנתונים שהתפרסמו לאחרונה, כל אדם צורך בממוצע 22 דונם, בעוד שהמאזן האקולוגי מקציב 18 דונם בלבד לכל אדם החי על פני כדור הארץ. נתון משמעותי נוסף הוא כי ברוב המדינות המתועשות והעשירות, סגנון החיים ורמת החיים מכתיבים טביעת רגל אקולוגית גדולה בעשרת מונים יותר מאשר למדינות העולם השלישי העניות. כך לדוגמה, טביעת הרגל האקולוגית של אמריקני ממוצע עומדת על 96 דונם, בעוד שטביעת הרגל הממוצעת של הודי מסתכמת ב- 8 דונם בלבד. בישראל, אדם צורך בממוצע 46 דונם.

לסיכום, קצב ניצול משאבי הטבע על ידי האדם אינו מאפשר לאמצעי הטיהור של הטבע לחדש את משאביו (אוויר, מים, מזון, אנרגיה) המנוצלים. המסקנה היא כי כלל אוכלוסיית כדור הארץ מתנהגת התנהגות בלתי אחראית, ובעיקר תושבי המדינות המתועשות והעשירות. כל אלה גורמים לגירעון משאבים שרק ילך ויגדל בעתיד, אם לא יינקטו הפעולות המכוונות להקטנת הצריכה של משאבי הטבע ולשינוי בהתנהגויות הגורמות לדלדולם, הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט.

גרסא להדפסה