קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
עיצוב מקיים

Sustainable desig
תפיסת "העיצוב המקיים" נוסחה במאמרם של מקדונאו ובראונגארט ( McDonough and Braungart ) – אדריכל וכימאי השותפים בחברת עיצוב – "המהפכה התעשייתית הבאה"
(
The Next Industrial Revolution), שהתפרסם ב- 1998. משמעותו של המושג היא בגדר מהפכה בשדה העיצוב, והוא גם נקשר למונח "עיצוב אקו אפקטיבי". על פי תפיסת העיצוב המקיים, בתהליך העיצוב ובשיקוליהם המעצבים חייבים להביא בחשבון את העקרונות הבאים: שוויון (במובן של צדק חברתי), כלכלה ואקולוגיה. כשמדובר בשוויון המבחן הוא: האם העיצוב מעשיר אנשים וקהילות או מרושש אותם? בכלכלה הכוונה לכך שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, אבל גם ברווחיות לחברה ולפועלים המייצרים אותם. ב"אקולוגיה" הכוונה לאימוץ התבונה הסביבתית, מתוך חיקוי של העקרונות העיצוביים של הטבע, שבו אין חומרים שאינם מתכלים, והפסולת לעולם הופכת בשרשרת אינסופית למזון ליצור חי או צומח. כך, כל המוצרים והחומרים המיוצרים בתעשייה חייבים להזין משהו חדש לאחר השלמת מחזור חייהם. עמידה בכל העקרונות הללו הופכת את התוצר המעוצב לתוצר אופטימלי, שמסייע לשפר את איכות החיים והסביבה של אוכלוסיות חלשות ותורם לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של העולם כולו.

תפיסת העיצוב המקיים מתייחסת לכל ענפי העיצוב, החל מחפצים קטנים (כלים ומכשירים לשימוש אישי או ביתי) ועד לעיצוב מבנים, ערים או שטחים פתוחים כמו פארקים ושמורות טבע. העיצוב המקיים הוא תגובה למשבר הסביבתי והחברתי העולמי, כלומר הגידול המהיר של האנושות ושל הייצור הפוגעים במשאבים הטבעיים של כדור הארץ, והפער החברתי והכלכלי הנוצר בין תושבי העולם השלישי לבין תושבי העולם המפותח.
תפיסת העיצוב המקיים נועדה לתת מענה הוליסטי על רקע פתרונות חלקיים שהוצעו קודם לכן (ועדיין מוצעים), המזוהים עם התפיסה של "אקו יעילות", הכוללת את המושגים "אקו-עיצוב" ((Eco design ו"עיצוב ירוק"  (Green design). מושגים אלה מתייחסים בצורה פרטנית יותר לשיפור איכות הסביבה, באמצעות מיחזור או שימוש חוזר של חומרים או מוצרים, או באמצעות צמצום השימוש באנרגיות מזהמות, ואינם מביאים בחשבון את ההיבט של צדק חברתי ואת השימוש בחומרים ובאנרגיות מתחדשות.

גרסא להדפסה