קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
זיהום אוויר

הקואליציה לבריאות הציבור מציעה לתושבי נפות עכו וחיפה לא לנשום עמוק, או לעצור את הנשימה. מדוע? מידע על אירועים רבים של זיהום אוויר מתמשך בעכו ובאזור חיפה מצטרף לנתונים של משרד הבריאות לגבי תחלואה ומוות ממחלות לב באזורים אלה בשיעור של 20% יותר מהממוצע הארצי. כמו כן, תוצאות מחקרים שהוצגו בכנס בריאות וסביבה 2006 מעידים על  קשר ישיר בין זיהום אוויר לבין סיכון לחלות ולמות ממחלות לב (ראו דוח זיהום אוויר ובריאות הציבור בחיפה ועכו, וכן תמונת מצב רחבה וכוללת לגבי השפעות זיהום האוויר, כולל גרפים).
כנראה שאין זה מקרי שרחוב שלם בקרית חיים התפנה מיושביו. הם חלו, או מתו או החליטו לעזוב. ובטבעון, בשכונה הפונה לבתי הזיקוק, בכל בית נפטר אחד הדיירים מסרטן. אבל לא רק בארץ זיהום האוויר משפיע על האנשים (ראו את הסרט של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה"). 
בטוקיו אנשים מסתובבים עם מסכות על הפנים ושואפים אוויר עתיר חמצן מבקבוקים.


בר חמצן, פנקו את עצמכם ובואו להתאוורר

על פי מחקר של המחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל אביב נמצא קשר בין אזור המגורים, החשיפה לזיהום תחבורתי ותחלואה במחלות נשימה. באוקטובר 2007 פרסמה היחידה לרישום סרטן לאומי במשרד הבריאות נתונים מדאיגים המצביעים על עלייה משמעותית בהיקף מחלת הסרטן בישראל, בעיקר באזורים מוכי זיהום אוויר.

זיהום אוויר עולה כסף - מחקר של האיגוד הבינלאומי לרכבות מצא כי בשנת 1995 עלויות חיצוניות מתחבורה (לא כולל גודש) במערב אירופה הסתכמו ב- 7.8% מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), מזה: זיהום אוויר - 25%.


ארובות זיקוק במקסיקו סיטי, מקור: ויקיפדיה עברית

 

מה מכיל האוויר שאנחנו נושמים
לפי ספרי גיאוגרפיה האוויר אמור להכיל 78%  גז חנקן, כ- 21% גז חמצן, כ- 0.03% פחמן דו חמצני וגזים נוספים המהווים פחות מאחוז אחד.
לצערנו, אם אנחנו חיים בתל אביב הסואנת, מסתובבים ברחובות הומי מכוניות, עובדים במפעל תעשייה במפרץ חיפה או חיים בפרדס חנה - לא רחוק מארובות תחנת הכוח בחדרה, יש להניח שהאוויר שאנו נושמים מכיל גם מרכיבים נוספים שעלולים לפגוע בבריאותנו. אם אנחנו גרים או אפילו מבקרים בערים צפופות ומזוהמות כמו דלהי או ניירובי, שאין בהן אכיפה של מניעת זיהום אוויר תחבורתי, אנחנו בסיכון גבוה יותר לשאוף לראותנו אוויר מזוהם מאוד.


סוגי מזהמים ונזקים פוטנציאלים
(רשימה חלקית)

וגם: אוזון, תרכובות אורגניות נדיפות, מתכות, תרכובות כלוריות, ברומיות , ועוד.



זיהום אוויר בגוש דן מזרחית לעזריאלי, צילום: ד"ר רוני לב


הידעת?
ב- 2007  הממוצע השנתי של ריכוז חלקיקים נשימים עדינים:
באזור גוש דן -  18 - 35 מיקרוגרם למ"ק  
בערים הסואנות באירופה - בין 20 - 30 מיקרוגרם למ"ק
בארצות הברית - ב-10% מהערים הגדולות גבוה מ- 16 מיקרוגרם למ"ק 
במרכז בייג'ין (סין) - 100 מיקרוגרם למ"ק

על פי סקר איכות אוויר בגוש דן 2007 (ראו קובץ מצורף), התקן המומלץ בארץ לחלקיקים נשימים עדינים  בקוטר  2.5 מיקרון הוא 15 מיקרוגרם/ מ"ק לשעה. המלצות ארגון הבריאות העולמי הן 10 מיקרוגרם /מ"ק לשעה. יש לציין שהטווח ליממה הוא - עד 65 מיקרוגרם/מ"ק ל- 24 שעות.

מקורות זיהום אוויר
המקורות לזיהום האוויר הם כלי תחבורה, תחנות כוח, מפעלי תעשייה, סופות חול ואבק.

תחבורה: 75-80% מזיהום האוויר במרכזי הערים נגרם מפליטות מכלי רכב מזהמים, והשאר בעיקר ממקורות ייצור חשמל ואנרגיה. פליטות מכלי רכב מסוכנות במיוחד בגלל קרבתם של כלי הרכב לאנשים המסתובבים ברחוב ובגלל גובה הפליטות. מאוקטובר 2009, יחויבו כלי הרכב החדשים לציין את מידת צריכת הדלק וזיהום האוויר שהם פולטים.

דוגמה לסיכום פליטות תחבורה בישראל בשנת 2005:

סוג הזיהום

טון לשנה

פחמן דו חמצני

13,119,000

פחמן חד חמצני

264,743,000

תחמוצות חנקן

64,729

פחמימנים

44,462

חלקיקים מרחפים

1,389

עופרת

32

תחמוצות גופרית

420



תחנות כוח: פולטות בעיקר תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחלקיקים מרחפים. (ראו נתוני זיהום אוויר ממתקני ייצור חשמל ברחבי הארץ)


זיהום אוויר ממפעלים בישראל, אדם טבע ודין


מפעלי תעשייה: רוב התעשיות פולטות שאריות לאוויר תוך כדי תהליך הייצור. אם החומרים מרחפים, רעילים, בעלי ריח או אלרגניים הם מגיעים לאוויר שהאנשים נושמים בתוך המפעל ובקרבתו. סוג הזיהום תלוי בסוגים של חומרי הגלם ובתוצרים של המפעל. דוגמאות לכך הן: תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, מתכות כבדות, חומרים אורגנים ועוד. מפעלים מזהמים במיוחד הם המפעלים ברמת חובב והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
דוגמאות אחדות למקורות זיהום: מפעל אסבסט בנהריה, מפעל מתכת ליד בית ספר בשועפאט ירושלים.

 סופות חול ואבק ממקורות טבעיים וכתוצאה מפעילות אדם - ראו דוגמה לאובך, סופות חול וזיהום אוויר מתאריך 18/2/09

 

תקנים לריכוז מזהמים   
תקני פליטה
: הריכוז המקסימלי המותר לפליטה של מזהמים ממקורות זיהום ספציפיים כמו כלי רכב, ארובות של תחנות כוח, מפעלי תעשייה וכדומה.
תקני סביבה:  רמת זיהום האוויר המקסימלית המותרת באוויר בעבור כל מזהם, מבלי להתייחס לגורמי הזיהום. (מצ"ב נתונים מפורטים, אדם טבע ודין)


ניטור מזהמים ומערכות מידע על איכות האוויר

המשרד לאיכות הסביבה ואיגודי ערים מפעילים מערכות לניטור איכות האוויר המפרסמות נתונים בזמן אמת בפריסה ארצית, ובפריסה מקומית. הניטור נעשה בכל חצי שעה, והמידע מפורסם בזמן אמת באתר של המשרד להגנת הסביבה ובאתר של איגוד ערים ספציפי. כמו כן מפורסמים דוחות תקופתיים. 
כאשר יש זיהום אוויר מסוכן במיוחד, מפורסמת אזהרה לציבור באמצעי התקשורת.


מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה 17.2.09

מדד איכות האוויר (מא"ה) מאפשר להשוות מצבי איכות אוויר במקומות שונים ובזמן שונה. המדד הותאם לתנאי הארץ על ידי שימוש בתקנים ישראלים לזיהום אוויר. ניתן לחשב מדד ממוצע לתקופה מסוימת (יום, שבוע, חודש) ולבטא אותו באמצעות גרפים שונים.
בכל מקום שבו מתבצעת מדידה רציפה של ריכוז באוויר של ארבעת המזהמים - אוזון, תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי עדין, גופרית דו-חמצנית - מחשבים את המדד בעבור כל גורם בנפרד ומסכמים את הערכים למדד אחד.

כדי שאפשר יהיה לזהות בקלות את מצב איכות האוויר, בנוסף לערך המספרי, משתמשים בשלושה צבעים:

   | איכות אוויר   |   תחום   | מא"ה |     
  



אמנות וחוקים למניעת זיהום אוויר (- יש סיכוי !?)

ב- 19 בדצמבר 2005 התכנסו ראשי הערים של גוש דן וחתמו על אמנה להפחתת זיהום האוויר. הם הצהירו כי הם מכירים בחומרת הבעיה ומבינים אותה, מכירים בזכותם של התושבים לנשום אוויר נקי ובמחויבותם לדאוג לכך. [1]

ביולי 2008 אושר חוק אוויר נקי, בזכות עבודה מאומצת של עמותת "אדם טבע ודין", ח"כ דב חנין ושותפים רבים מהכנסת ומחוצה לה. החוק מקיף מאוד, וכולל מחויבות להכנת תכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, תוך קביעת יעדים מדידים ולוחות זמנים, סמכויות וחובות של השר להגנת הסביבה, אמצעי אכיפה נחושה ויעילה של המשרד ושל הרשויות המקומיות ותמריצים כלכליים שיניעו את הגופים להעדיף הפחתת פליטות.

החוק דן בין השאר ב:

  1. קביעת ערכים מרביים למזהמי אוויר בסביבה.
  2. ערכי התרעה: ערכים שחריגה מהם משמעותה סיכון מיידי לבריאות.
  3. איחוד מערכי ניטור האוויר למערך אחיד, ופרסום מסודר של נתוני הניטור לציבור.
  4. סמכויות לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום הנגרם בתחומן.
  5. חובה על מפעלים גדולים להצטייד בהיתרי פליטה כתנאי להמשך פעילותם.
  6. סמכות למשרד להגנת הסביבה לקביעת תקני פליטה לכלי רכב ועצירת כלי רכב מזהמים.
  7. התייחסות מיוחדת למפעלים ברמת חובב, למפעלים מזהמים במיוחד ולתחנות כוח.
  8. סמכויות להטיל עיצומים כספיים על מפרי הוראות מנהליות ועונשי מאסר.

השר להגנת הסביבה התנגד לחוק בגלל היעדר תקציב לאכיפתו. הפשרה שהתקבלה – דחיית כניסת החוק לתוקפו לשנת 2011.

 
הפגנה של הקואליציה לבריאות הציבור


 

 

גרסא להדפסה