קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
טיפול בפסולת ביתית

האדם המודרני מייצר פסולת בכמויות הולכות וגדלות.
כל תושב בישראל מייצר מעל שני ק"ג אשפה ביום. במהלך חייו הוא מייצר אשפה בכמות שהיא פי 600 ממשקל גופו כבוגר. במדינת ישראל, בכל שנה נפח הפסולת מגיע ל- 5 מיליון טון (תכולה של 50 מגדלי עזריאלי בקירוב), והנפח עולה בכל שנה ב- 5%. ישראל מדורגת אחרי ארצות הברית בנפח פסולת לנפש.


אשפה סביב הפח, צילום: ד"ר רוני לב
 
מה עושים עם הפסולת?
לפי חוק, הרשויות המקומיות מפנות פסולת ביתית מבתי התושבים לאתרי אשפה.
בעבר, הייתה לכל רשות מזבלה מקומית, שגרמה למטרדי ריח ולזיהום הקרקע.
ביולי 1993 קיבלה הממשלה החלטה להסדיר את הטיפול בפסולת ברמה לאומית על פי קריטריונים ודרישות סביבתיות. כלומר, סגירת אתרי אשפה פירטיים, שיקום מטמנות אזוריות, סגירת אתר חירייה, פיקוח על תחנות מעבר והפעלת אתרי הטמנה מרכזיים, שבסופו של דבר יהיו שניים בלבד: אתר דודאים בנגב ואתר טליה בעמק הירדן.


אתר דודאים, צילום: ד"ר רוני לב


הפרדת פסולת באתר דודאים, צילום: ד"ר רוני לב


בשנת 2005 פרסם המשרד להגנת הסביבה תכנית אב לאומית לטיפול בפסולת. על פי התכנית, מטרת המדינה היא להגדיל את ההפחתה במקור, כלומר לייצר פחות אשפה, להגדיל את ההשבה, כלומר מיחזור האשפה, ולהקטין את נפח ההטמנה, המתואר באיור כשכבה פנימית. 


שכבות צעדי המדיניות  
   לחץ על התרשים להגדלה

 תרשים מתוך תכנית האב לטיפול באשפה, המשרד להגנת הסביבה


הממשלה נותנת לרשויות מענקים והלוואות  כדי שיפתחו מערכי טיפול בהפרדה במקור ומערכי מיחזור וניצול אשפה לייצור אנרגיה חלופית (מערכי ביוגאז).
עד היום כ- 80% מהפסולת הגיעו להטמנה. ביולי 2007 נכנס לתוקפו היטל הטמנה, שיגדל במהלך חמש השנים עד שנת 2012 ואמור להוות תמריץ לפיתוח טכנולוגיות להקטנת כמות האשפה המגיעה להטמנה.
הפחתה במקור: הכוונה לצמצום כמויות האשפה על-ידי שימוש באריזות גדולות, הקטנת נפח האריזות, צמצום צריכה של מוצרים חד פעמיים, תיקון מוצרים והעברתם מיד ליד לשימוש נוסף.



מרכז מיחזור בניצנה, צילום: ד"ר רוני לב

במסגרת עידוד השבה ומיחזור נכנס חוק הפיקדון לבקבוקים קטנים, שמפעיל תאגיד המיחזור אל"ה. כמו כן, במרכזי הערים קיימים מערכי איסוף לבקבוקי פלסטיק גדולים, שעוברים טיפול במפעלים למיחזור פלסטיק, ומכלים לאיסוף מוצרי עיתון ונייר, המטופלים במפעל אמניר. גם חוק מיחזור צמיגים שנכנס לתוקפו לאחרונה מצטרף לרשימת תמריצי המיחזור.

האשפה האורגנית מהווה כחצי או יותר מנפח האשפה הביתית. בארץ עדיין לא קיימים מערכי איסוף נפרדים לפסולת אורגנית. קיימות יוזמות מקומיות להפרדה וייצור קומפוסט מאשפה ביתית, כמו בעמותת ארץ כרמל בכרם מהר"ל, שמדריכה ומסייעת לאנשים ולרשויות שמעוניינות לעשות קומפוסטציה.

פח רגיל ולצדו פח לאשפה אורגנית, צילום: ד"ר רוני לב

תולעים אדומות מזרזות את תהליך הקומפוסטציה, קל לעשות אותו בחצר הבית או במתקן איסוף מרכזי, ובסופו מתקבל קומפוסט איכותי לפיזור בגינה האקולוגית


קומפוסטר ביתי, צילום: ד"ר רוני לב

טיפול בפסולת ביתית מסוכנת: לא רק במפעלי תעשייה מצטברת פסולת מסוכנת. גם מוצרים הנמצאים בשימוש ביתי כמו חומרי ניקיון, חומרים להדברת חרקים, צבעים, תרופות ישנות, סוללות  ומכשירים אלקטרוניים מקולקלים מהווים פסולת מסוכנת. סוללות יש להשליך רק למכלים המיועדים לכך, ואלה נמצאים בבתי ספר, במרכולים ועוד. הסוללות נשלחות לטיפול באתר לחומרים מסוכנים ברמת חובב.

מכשירים אלקטרונים וחשמליים נאספים ברשויות אחדות פעם עד פעמיים בשנה. הם מועברים לתיקון ואחר כך מחלקים אותם לתושבים, או שמפנים אותם לרמת חובב. ואולם, לא לכל החומרים יש פתרון קצה ידידותי. רצוי שכל אחד יאמץ לעצמו דרכים להקטנת הפסולת הנזרקת לפח,

הנה מספר עצות לדוגמה:

  • המעיטו ככל האפשר בשימוש בכלים חד פעמיים ומוצרים חד פעמיים אחרים
  • הדפיסו על שני צדי הנייר
  • לתקשורת השתמשו בדואר אלקטרוני ופחות במכתבים כתובים
  • בקניות השתמשו בשקיות רב פעמיות
  • העבירו חפצים שאין להם שימוש למרכזים שאוספים חפצים מיד שנייה
  • העבירו בקבוקים ונייר למכלי איסוף. משם הם יועברו למרכזי מיחזור
  • קנו מוצרי מזון וניקיון באריזות גדולות
  • אם אתם מתגוררים בבית צמוד קרקע, התקינו קומפוסטר אשפה אורגנית, כך תוכלו למחזר לפחות 40% מהאשפה שלכם
  • לפני שאתם קונים - חשבו, האם אתם באמת צריכים את המוצר?

 


גרסא להדפסה