קיימות באמנות קיימות באדריכלות
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות העיצוב המקיים
תוצרים
מעצבים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
מקורות וקישורים
 
על האתר

אתר תפיסת הקיימות בעיצוב, באמנות ובאדריכלות


אודות:
    » מהי קיימות?
    » מה בין קיימות לאדריכלות, אמנות ועיצוב?
    » ייחודיות האתר ומטרותיו
    » מבנה האתר
    
 תודות לעושים במלאכה 
    » כתבו עלינו בעיתון

מהי קיימות (Sustainability) ?
תפיסת הקיימות, המוכרת  גם בשם פיתוח בר-קיימא, דוגלת בניצול משופר ואחראי של משאבי הטבע לטובת כדור הארץ ולטובת תושביו בהווה ובעתיד – הקרוב והרחוק. בכל רחבי העולם מושקעים מאמצים רבים בתחומי המחקר, העשייה והיצירה, במטרה להגדיר מהן הפעולות ודרכי החיים המזיקות לסביבה ולחברה האנושית בהווה ואשר יגזלו משאבים בעתיד, להתריע מפניהם, לפעול למניעתם  ולהטמיע חלופות. חלופות אלה כוללות אורח חיים שונה, ואופני ניצול של משאבים המאפשרים תהליכים טבעיים של התחדשות, ובכך מבטיחים לדורות הקיימים ולדורות הבאים קיום לאורך זמן ללא סכנת קריסה.

תפיסת הקיימות והחשיבות המיוחסת לה כיום בקרב ארגונים בינלאומיים ודעת הקהל העולמית היא תגובה למשבר הסביבתי והחברתי שאליו נקלעו העולם ותושביו.  הגידול המהיר של האוכלוסייה והייצור והצריכה הפרועים, שנעשים ללא חשבון, הם בגדר ניצול משאבים העולה על קצב התחדשותם ופוגע במשאבים הטבעיים של כדור הארץ. כתוצאה מכך גדל מאוד הפער החברתי והכלכלי בין תושבי העולם השלישי לבין העולם המתועש, וכן בקרב קבוצות חברתיות בתוך העולם המתועש.

תפיסת הקיימות מקושרת באופן ישיר ומהותי לסוגיות של חברה, כלכלה וסביבה, ומיושמת בכל תחום בתרבות האנושית. לדוגמה, הפיתוח בתפיסת הקיימות הוא אחד מארבעת העקרונות המנחים של "פורום התרבויות הבינלאומי", הפועל לקידום דיאלוג בין-תרבותי, ידע ושלום בעולם.


מה בין קיימות לאמנות, אדריכלות ועיצוב?
תפיסת הקיימות  במאה ה-21 בולטת גם בתחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב. כבר במהלך המאה ה-20 הועלו שאלות נוקבות באשר לעמדותיהם ותפקידיהם של היוצרים בעיצוב, באדריכלות ובאמנות ביחס לתעשייה, לטכנולוגיות חדישות, למשטר הפוליטי, לחברה, לקהילה ולסביבה שבתוכם ובעבורם הם יוצרים.

בעקבות זאת שולבו תפיסות חברתיות וסביבתיות לעשייה ולחינוך בתחומים אלה. התפיסות  האלה מתבססות על פוטנציאל ההשפעה האדיר שמקפלים בתוכם החלטותיהם ומעשיהם של מעצבים, אדריכלים ואמנים על החברה, על הקהילה ועל יחידים בתוכה, וכן על הסביבה ועל אופן הניצול של משאבי הטבע.

כיום, היסטוריונים, תיאורטיקנים, אמנים, אדריכלים ומעצבים רבים מאמינים כי בעשייתם המקצועית והיצירתית הם יכולים לחולל שינויים, שעיקרם העלאת המודעות לשיפור ולשיקום, וכן בהשפעה בפועל על הסביבה ועל החברה בעולם.

באמנות התפתחו תפיסות יצירה המעודדות עבודה בשיתוף מלא או חלקי של האמנים עם הקהילה ומעורבות פעילה בשאלות של חברה, תרבות וסביבה. כיווני אמנות אלה הוגדרו כאמנות קהילתית ואמנות אקולוגית – היוצרים במסגרות אמנות אלה עוסקים בשיקום קהילתי או שיקום יחידים; שדרוג רמת החינוך; שילוב הקהילה בתהליכי עיצוב סביבה; התגייסות  ואקטיביזם מחאתי למען קבוצות או רעיונות חברתיים ואיכות הסביבה. האמנים מפיקים פרויקטים הנותנים ביטוי לתרבות הקהילה ולתרבות הסביבה, המביאים עימם ביטויים אישיים של היוצרים, או כאלה המביאים ערכים אחרים וחדשים לעולם הקהילה.

בעיצוב ובאדריכלות התפיסות החברתיות/סביבתיות הוגדרו במונחים שונים: עיצוב ירוק, עיצוב אקולוגי, בנייה ירוקה, ארקולוגיה (אדריכלות +אקולוגיה), עיצוב אוניברסלי, עיצוב מקיים, אדריכלות מקיימת.

תפיסות אלה  הוטמעו ונמצאות בתהליכי הטמעה בעולם ובארץ, בקרב המעצבים ובקרב המוסדות המכשירים אותם, בתי ספר ומוסדות שבהם המעצבים והאדריכלים פועלים –  ארגונים, מרכזים, מכוני מחקר ומסגרות אקדמיות. הגדרת  התפיסה של ה"עיצוב המקיים"  
(Sustainable Design) או "העיצוב למען קיימות"  (Design for Sustainability = D4S)  היא הגדרה המתייחסת  במידה רבה גם לאדריכלות וגם לעיצוב.

תפיסת "העיצוב המקיים" נוסחה במאמרם של מקדונה ובראונגארט (McDonough and Braungart) –  אדריכל וכימאי השותפים בחברת עיצוב – "המהפכה התעשייתית הבאה"
(The Next Industrial Revolution) שהתפרסם ב- 1998. התפיסה בניסוחה זה הייתה אבן דרך מהפכנית לאופן החשיבה של המעצבים והאדריכלים.  על פי תפיסת העיצוב המקיים המעצבים והאדריכלים חייבים להביא בחשבון בתהליך התכנון והעיצוב את העקרונות הבאים: שוויון, כלכלה ואקולוגיה.

שוויון במובן של צדק חברתי, כשהמבחן הוא: האם העיצוב והתכנון מעשירים אנשים וקהילות או מרוששים אותם? בכלכלה הכוונה לכך שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, ובה בשעה גם ברווחיות לחברה ולפועלים המייצרים אותם. באקולוגיה הכוונה לאימוץ התבונה הסביבתית, מתוך חיקוי של העקרונות העיצובים של הטבע, שבו אין חומרים שאינם מתכלים, הפסולת לעולם הופכת בשרשרת אינסופית למזון ליצור חי או צומח. כך, כל המוצרים והחומרים המיוצרים על ידי התעשייה חייבים לאחר השלמת מחזור חייהם להזין משהו חדש. עמידה בכל העקרונות הללו הופכת את התוצר המעוצב לתוצר מיטבי (אופטימלי), שמסייע בשיפור איכות החיים והסביבה של אוכלוסיות חלשות, ותורם לצמצום טביעת הרגל האקולוגית  של העולם כולו.

תפיסת העיצוב המקיים מתייחסת  לכל ענפי העיצוב והאדריכלות, החל מחפצים קטנים (כלים ומכשירים לשימוש אישי או ביתי) ועד לעיצוב מבנים, ערים או שטחים פתוחים כמו פארקים ושמורות טבע.

תפיסת העיצוב המקיים נועדה לתת מענה הוליסטי על רקע פתרונות חלקיים שהוצעו קודם לכן (ועדיין מוצעים), המזוהים עם התפיסה של "אקו יעילות", הכוללת את  המושגים "אקו-עיצוב" ((Eco design ו"עיצוב ירוק" (Green design).  מושגים אלה מתייחסים בצורה פרטנית יותר לשיפור איכות הסביבה באמצעות  מיחזור, או שימוש חוזר של חומרים או מוצרים, או באמצעות צמצום השימוש באנרגיות מזהמות, ואינם מביאים בחשבון את ההיבט של צדק חברתי ואת השימוש בחומרים חדשים ובאנרגיות מתחדשות.  

ייחודיות האתר ומטרותיו
האתר משמש מאגר ידע רב-תחומי עשיר, עדכני ומתעדכן לכל ההיבטים הרבים והמגוונים  הקשורים לעשייה וליצירה חזותית בתחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב על פי תפיסת הקיימות.
האתר חושף את המשתמשים לידע המורכב ולמודעות הנדרשים למתן פתרונות יצירתיים והומניים ברוח הקיימות, המשלבת התחשבות בצרכים מיוחדים של קבוצות בחברה וצדק חברתי עם ניצול יעיל של משאבים ואנרגיות חלופיות ושמירה על משאבים למען הדורות הבאים. 
בכך האתר עונה לשתי מטרות עיקריות: 

  • העשרה של לימודי האמנות, האדריכלות והעיצוב בבתי הספר התיכוניים בישראל על ידי חשיפת התלמידים ומוריהם לערכי יצירה הומניים, באמצעות תפיסת הקיימות. 
  • הצגת מצע פורה ליצירת פעילויות לימודיות ותמיכה  מושכלת  של ידע ביצירת פרויקטים במסגרת לימודי העיצוב, האדריכלות והאמנות בבתי הספר.  

  

מבנה האתר
תחום הקיימות הוא רב-תחומי ומורכב במיוחד. הקיימות באה לידי ביטוי הן ברמת תחומי היצירה והן בעצם תפיסת הקיימות והאופן שבו היא מיושמת בכל תחום יצירה. ועם זאת, תפיסת הקיימות מציבה היבטים וערכים משותפים.

מכאן, שהאתר נבנה בשלושה שערים המתייחסים לתחומי היצירה הנדונים ברוח הקיימות: אמנות, עיצוב ואדריכלות.

במסגרת זו הוקצו מדורים קבועים המבטאים את ההיבטים והערכים המשותפים לכל השערים:

» היבטים סביבתיים
» היבטים חברתיים
» היבטים כלכליים והיבטים של מדיניות
» היבטים של חומרים וטכנולוגיה

במסגרת משותפת זו הוקצה מקום גם לפריטים קצרים הכוללים מונחים ומידע על מוסדות וארגונים בעולם ובארץ הפועלים לקידום תפיסת הקיימות, ארגוני יוצרים בתפיסת הקיימות, בתי ספר המכשירים יוצרים בתפיסת הקיימות ותערוכות בנושאים של עיצוב, אדריכלות ואמנות מתוך תפיסת הקיימות.

 בכל שער מוצע ידע ומידע בנושאים הקשורים לקיימות באופן מיוחד:

  1. פריטים המציגים ידע כללי להצגת הנושא במהותו ובהתפתחותו ברמות של התפתחות (היסטורית ועכשווית) וברמות של תפיסה אידיאולוגית (השקפת עולם ומוסר).  פריטים ארוכים מחולקים לתת-פרקים. לדוגמה, בשער תפיסת הקיימות בעיצוב, ניתן למצוא פריטים הכוללים: * התפתחות תפיסת S4D ופיתוחה – רקע היסטורי החל מוויליאם מוריס (1850) עד מקדונאו וברנגרט (1992) (שלבי התפתחות התפיסה: מי המפתחים, מתי, מהם הגורמים לפיתוח, מהן נסיבות הפיתוח, ולאילו צרכים, עקרונות התפיסה).
    * תמונת מצב עכשווית של קיום תפיסת S4D בעולם ובישראל (מי מקיים וכיצד – דירוג היבטי הקיימות בעיצוב מוצרים וסביבות, באילו מסגרות, היכן מלמדים, היכן מציגים). 
  1. יוצרים מן העולם ומישראל  הם פריטים הכוללים מידע על אמנים, מעצבים ואדריכלים, ולעיתים כאלה העוסקים ביותר מתחום אחד מתוך תפיסת הקיימות  או בהקשרים לתפיסה זו.
  2. תוצרים מן העולם ומישראל. פריטים אלה כוללים: יצירות, מוצרים, סביבות, בניינים, דוגמאות שנוצרו על פי קריטריונים, שיקולים או התייחסות להיבטים כאלה או אחרים לתפיסת הקיימות. במסגרת זו מוקצה מקום לפרויקטי סוף שנה של סטודנטים, ובעתיד גם פרויקטים של תלמידי תיכון שנעזרו באתר זה.

מדור מיוחד מוקדש לקיימות בחיי היום-יום, ובו נכללים פריטים נרטיביים מלווים בהנפשה. פריטים אלה ממחישים באמצעים חזותיים של קומיקס מצבים  שונים בחיי היום-יום, מצבים התנהגותיים, סוגי עמדות ורמות מודעות וידע שונות כלפי תפיסת הקיימות. מוצגים סיפורי מצבים של בני נוער בסביבות עיר וכפר בישראל, המתייחסים לבעיות סביבתיות שונות.

על בסיס כל אלה האתר מזמן תמיכה ליצירת פעילויות שיצמחו מתוך הלמידה במוסדות הלימוד השונים, פעילויות שיועלו לאתר מדי פעם בפעם.


תודות לעושים במלאכה 

ייזום: דליה בן אליעזר - המפמ"ר לאמנויות העיצוב, הבנייה והאדריכלות
אפיון: דליה בן אליעזר, ד"ר מלכה בן פשט, יאיר אנגל, ד"ר מרים קצ'נסקי, נעם טופלברג, גילי אלון, רפאלה בלס
ניהול פרויקט: גילי אלון
ניהול אתר ועריכת תוכן: רפאלה בלס
ייעוץ מדעי, תחקיר וכותבת ראשית: ד"ר מלכה בן פשט
תחקיר וכתיבה: ד"ר אריה רודר, ד"ר רוני לב, נעם טופלברג
עריכה לשונית: מיכל שקד
סיוע בהזנת תכנים: אסנת טל
תכנות: אנסטסיה פיקורובסקי
עיצוב גרפי: אלכסיי גולובי
סרטוני אנימציה: חברת בריינפופ, ד"ר מלכה בן פשט, יאיר אנגל
תודה מיוחדת למרכז השל על השימוש בשאלון "טביעת רגל אקולוגית"


כתבו עלינו בעיתון : ניוזלטר קולות מהשטח, גיליון 10 
קו לחינוך, גיליון 461




צוות המפ"ט עשה כמיטב יכולתו לאתר את בעלי זכויות היוצרים של כל החומר שנלקח ממקורות חיצוניים, שנכלל באתר זה.
פנינו בכתב לכל הגופים והמחברים הנוגעים לדבר כדי להשיג את אישורם לשימוש בחומר. אנו מתנצלים מראש על כל השמטה או טעות. אם יובא הדבר לידיעתנו נפעל לתקנו בהקדם.

The staff of the Pedagogical-Technological Center has made every effort to locate the copyright holders of the images that have been included in this site. Every attempt has been made to contact all relevant copyright holders in writing to obtain their permission to use the images. We apologize in advance for any error or omission. Should we be notified of such an error or omission we will act to correct it as soon as possible




גרסא להדפסה