תערוכות מפתח
תערוכת הקריסטל פאלאס
(The Crystal Palace exhibition)
1851 לונדון
|
|
תערוכת ה"קריסטל פאלאס" שהתקיימה בלונדון בשנת 1851 הייתה יוזמה
של שניים, הנסיך אלברט והנרי קול, ומטרתה הייתה לקדם את תחום
העיצוב התעשייתי בבריטניה. התערוכה נחלה הצלחה מרובה ונחשבה
לנקודת מפנה בהתייחסות לתחום העיצוב התעשייתי ולחשיבותה של
האסתטיקה בייצור ההמוני.
בשנת 1836 התכנסה ועדה שתפקידה היה לתת דין וחשבון על אמנות
וייצור באנגליה. המסקנה שאליה הגיעה הוועדה הייתה שבתחום העיצוב
התעשייתי מדינות אירופה המערבית מתקדמות יותר. במהלך שנות
הארבעים של המאה התשע עשרה, בעלה של המלכה ויקטוריה, הנסיך
אלברט מסאקס קובורג גותה (Prince Albert of Saxe Coburg Gotha)
והנרי קול (Henry Cole), שהיה אדם משפיע בתחום היצרני, ניסו למצוא
פתרון למסקנת הוועדה. הם ניסו לקדם במרץ את הרעיון שיש לשלב גישה
אמנותית בייצור מוצרים, וניסו להחיות את ה"אגודה לאמנויות" (Society of Arts)
באמצעות סדרת תערוכות שהוקדשו לעיצוב תעשייתי. לאחר
כישלון התערוכות החליטו ליזום תערוכה אחת גדולה שתעסוק בנושא.
בשנת 1848 החלו לתכנן תערוכה והגדירו לה שלוש מטרות: תצוגת מוצרי
עיצוב ואמנות, תחרות, ועידוד יוזמות. בעקבות היענות לאומית
ובינלאומית רבה ארגנו המארגנים תחרות לעיצוב שטח התערוכה. בשנת
1850 נבחרה הצעתו של ג'וזף פקסטון (1865-1801) (Joseph Paxton).
פקסטון, שהיה אחראי על גנים רבים של בני אצולה והתמחה בתכנון
חממות, עמד בכל הקריטריונים שניתנו לו, בעלויות ובלוחות זמנים. הוא
בנה חלל תצוגה גדול עשוי זכוכית. את הרעיון שאב מתכנית קודמת שלו
לבניית חממה. מבנה זה שנבנה ברובו מזכוכית כונה "ארמון הבדולח"
(Crystal Palace). המבנה היה אלגנטי, ועד מהרה נחשב להצלחה גדולה
בתחום הבנייה מכיוון שהקונסטרוקציה של המבנה נבנתה כולה מחלקי
פלדה שהוכנו מראש. יש שטענו שהמבנה המרשים של פקסטון היה גולת
הכותרת של התערוכה. המבנה נבנה בהייד פארק (Hyde Park) שבלונדון
במהלך עשרה ימים בלבד.
התערוכה נפתחה בראשון למאי, 1851, ונקראה "התערוכה הגדולה של כל
המדינות בתחום התעשייה" (The Great Exhibition of the Industry of all Nations).
יותר מארבע-עשרה אלף מציגים השתתפו בתערוכה, ויותר
ממחציתם הגיעו מרחבי העולם - מארצות מתועשות ומהקולוניות,
מאוסטרליה, מניו-זילנד, מארצות אירופה ומארצות הברית.
מוצגים רבים שהוצגו בתערוכה זכו לתשומת לב גדולה. המוצרים עסקו
בנושאים שונים, ונמנו עמם המצאות וחידושים טכנולוגיים, כגון הטלגרף
המדבר, מכונות לתעשייה, שהמוצלחים ביותר היו מנועי קיטור וקטרים, מכונות
טווייה ואריגה, משאבות; מוצרים לבית: ריהוט, לדוגמה כסא, ומיטה,
כלים קרמיים, כלי זכוכית ומתכת, סכו"ם; יצירות אמנות בתחומי הציור
והפיסול, כגון פיסול משולב בביתן המציג חפצי קרמיקה סיניים. אחד
המוצגים הבולטים בתערוכה היה האקדח קולט שיוצר בייצור המוני.
האקדח הוצג בביתן האמריקני שהוא עצמו בלט בעליונותו הטכנולוגית.
במתחם התערוכה היו גם גנים ומזרקות, מופעי קרקס, קונצרטים
ותערוכות שהציגו סגנונות היסטוריים.
המארגנים התאכזבו מכך ששיקולי העיצוב כמעט שלא טיפלו בתחום
הצורה והפונקציה אלא הפכו להיות חגיגה של עיטורים רבים מדי.
לדוגמה, פמוט מעוטר.
התערוכה, שנסגרה ב-11 לאוקטובר, 1851, משכה אליה יותר משישה
מיליון איש, והייתה הצלחה פוליטית וכלכלית. בעקבותיה נוסד מוזאון
ויקטוריה ואלברט המציג עד היום אוסף ענק של אמנות שימושית
ותערוכות אמנות ועיצוב. תערוכת הקריסטל פאלאס סימנה את הדרך
לירידים בינלאומיים נוספים שהתקיימו בכל פעם בעיר מרכזית אחרת
באירופה ובארצות הברית.
בין השנים 1852 ל-1854 נבנה "ארמון הבדולח" במקום אחר בלונדון, עד
שבשנת 1936 נהרס בעקבות שרפה.
מקורות
כתב: פיטר מלץ
מילות מפתח:
טכנולוגיה, ירידים בינלאומיים, היצירה הבריטית, עיטור, תעשיה.
שלח לחבר
גרסה להדפסה
| מידע נוסף |
 |
|
|
|
 |
| |
הקשרים של הפריט:
תערוכת הקריסטל ...
|
| | |
נקודות מפגש |
| | |
|
| | |
יוצרים |
| | |
| אל-חנני, אריה (20%) | | באן שיגארו (20%) | | ברדסלי, אוברי (40%) | | ברודי, נביל (20%) | | ג`ונס, אלן (20%) | | גבע, ציבי (20%) | | גימאר, הקטור (20%) | | דלקרוא, אז`ן (20%) | | הווארד, אבנעזר ... (20%) | | הירסט, דמיין (20%) | | המילטון, ריצרד (20%) | | ונטורי, רוברט (20%) | | לליק, רנה (20%) | | מוריס, ויליאם (20%) | | מטיס, אנרי (20%) | | נאם, ג`ון פייק (20%) | | נובאל, ז`אן (20%) | | פריי, אוטו (40%) | | צ`פלין, צ`רלי (40%) | | קונסטפלוג (20%) | | ריקי, ג`ורג` (20%) | | שואו, ג`פרי (20%) |
|
| | |
יצירות |
| | |
|
| | |
תנועות וזרמים |
| | |
|
| | |
בתי ספר ומוסדות |
| | |
|
| | |
תערוכות מפתח |
| | |
|
| | |
אישים משפיעים |
| | |
|
| | |
רקע היסטורי-חברתי |
| | |
|
| | |
רקע תרבותי |
| | |
|
| | |
קישורי WWW |
| | |
|
|