פתיחה ביוני 2000. פתיחה מחודשת לאחר תיקונים ב- 22.2.2002
מתכננים:
האדריכל נורמן פוסטר (Lord Norman Foster) וחברת ההנדסה ארופ (Arup).
עלות בניה:
18 מיליון ליש"ט (כ- 126 מליון ₪). עלות תיקונים לאחר הבנייה: 5 מליון ליש"ט (כ-30 מליון ₪).
גשר המילניום בלונדון הוא הגשר החדש הראשון, שנבנה מעל נהר התמזה (Thames River) מאז 1898. הגשר, שאורכו 330 מטר, מיועד להולכי רגל, ומקשר בין הגדה הצפונית לדרומית של הנהר.
הגשר תוכנן ע"י האדריכל, לורד נורמן פוסטר (Lord Norman Foster), תוך שיתוף פעולה הדוק עם הפסל, סר אנתוני קארו (Sir Anthony Caro) , ועם חברת ההנדסה ארופ (Arup).
עפ"י חזונו של הארכיטקט , מנימוקים אורבניים ועיצוביים, תוכנן הגשר כלהב כסוף, החוצה את המים, מעין קרן אור חדה ושטוחה המקשרת בין שתי גדות הנהר. המתכננים ביצעו ניסויים רבים בחומרים ובטכנולוגיות החדישות ביותר, בכדי להגיע לקלילות ולמראה הדק והשטוח של הגשר, וזאת מבלי לפגוע ביציבותו וחוזקו.
אולם, הדברים לא פעלו כמצופה...
ביום פתיחת הגשר צעדו עליו מספר שיא של 150,000 מבקרים. צעידתם של עשרות האלפים גרמה לרעידתו של הגשר, שהביאה לסגירתו לאחר יומיים בלבד. מבדיקות של מהנדסים עלה כי היו בגשר כשלים הנדסיים שהצריכו תיקונים שארכו שנתיים תמימות.
לכבוד אירועי שנת המילניום החלה מנהלת לונדון ביוזמות בניה רבות גלגל הענק (London Eye) כיפת המילניום (The Millennium Dome) וגם-גשר המילניום (Millennium Bridge).
לתכנון הגשר קדמה תחרות פתוחה לאדריכלים ומהנדסים מכל בריטניה, שבה זכה הארכיטקט הבריטי הידוע- נורמן פוסטר. הצוות הרב תחומי, בראשותו של פוסטר, כלל את הפסל ארתור קארו ואת חברת ההנדסה הבינ"ל ארופ שילוב דיסציפלינות אלו יצר גשר, שמהווה דוגמא עוצרת נשימה לסימביוזה שבין אומנות, ארכיטקטורה והנדסה.
לגשר השפעה רבה על האזור- הוא למעשה מנוף חברתי וכלכלי, מעצם מיקומו בקונטקסט העירוני: הוא מקשר בין כמה מנקודות הציון החשובות ביותר בלונדון- אזור הסיטי (City), המרכז הכלכלי והעסקי של בריטניה, וקתדרלת סנט פול- (St. Paul), שניהם ממוקמים על הגדה הצפונית של נהר התמזה (Thames), לבין מוזיאון הטייט החדש- (Tate Modern) ותיאטרון ה"גלוב" (Globe Theater)שעל הגדה הדרומית.
גשר המילניום ומבט אל
.קתדרלת סנט פול
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
אזור הגדה הדרומית נחשב לכל אורך ההיסטוריה הלונדונית ועד לא מזמן, לאזור מוזנח ועזוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה סבל האזור מהפצצות רבות. ב-1947 נבנתה בו תחנת הכוח ששימשה את לונדון כולה. ב-1981 , בעקבות חידושים טכנולוגיים, התחנה נסגרה והאזור נחלש עוד יותר. מאז שנות ה-80 החלה מנהלת המחוז בתכנית נרחבת לשיקום הרובע. בתכנית הושם דגש על הנגישות לאזור, שיפור הסביבה הקרובה וכמובן- משיכת משקיעים פוטנציאליים.
שיפוץ תחנת הכוח הישנה והפיכתה למשכנו של מוזיאון הטייט החדש בשלהי שנות ה-90 הייתה הצעד המשמעותי הראשון בהפיכתו של האזור למוקד התרבותי החדש של לונדון.
גשר המילניום
ומוזיאון הטייט מודרן בלילה.
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
הגשר, בעצם הקישור הפיזי שהוא עושה מחזק את הגדה הדרומית , מביא אליה מבקרים רבים ומהווה בעצמו מוקד תיירותי חדש בעיר. ואכן, אחת ממטרותיו של האדריכל הייתה ליצור נקודת ציון עירונית חדשה, שבה יוכל המבקר להתבונן על העיר מנקודת מבט נוספת- מתוך הנהר, מבלי שהוא ירגיש בתוך מבנה הנדסי כבד ואימתני.
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
גשר המילניום - מהו סוג הגשר?
גשר המילניום הוא גשר מסוג גשר תלוי. אולם הוא שטוח בהרבה מהגשרים התלויים הנפוצים. שטיחות זו, המתבצעת בזכות חומרים חדישים, מטרתה לאפשר מבט חופשי לעוברים על הגשר. מבט המשכי זה התאפשר הודות להנמכת הכבלים הראשיים, בקטעים מסוימים אפילו מתחת לסיפון.
מעבר מגשר תלוי רגיל לגשר תלוי "שטוח"
שקיעת הכבלים בנקודה המרכזית- במפתח הראשי (המקסימום) מגיעה ל - 2.3 מ', בגשרים התלויים הנפוצים, השקיעה גדולה לפחות פי 6. חתך שטוח זה גורר מתיחה עצומה בכבלים.
איור גשר המילניום 2 - ציון הכוחות שפועלים על הגשר
גשר שטוח כזה הינו פחות יציב מגשר תלוי בעל יחס גדול יותר בין גובה המגדלים ובין המפתח. את היציבות השיגו המתכננים בעזרת המתיחה העצומה בכבלים ובאמצעות הרחקתם מסיפון הגשר לצדדים. אף על פי כן אפילו טובי המהנדסים הופתעו לגלות ביום הפתיחה של הגשר שהוא מתנדנד ויציבותו אינה מספיקה. למרות חגיגיות המעמד- נאלצו לסגור את הגשר לתיקונים שארכו כמעט שנתיים, אשר בסופם- נבחן הגשר ע"י מאות מתנדבים ונמצא כי הוא ראוי שוב להליכה!
שלא בדומה למרבית גשרי התלייה גשר המילניום הוא גשר תלייה אנכי, דבר שלא היה יכול להיעשות לפני כ- 100 שנה. עקרון הנדסי זה הצריך שימוש לא שיגרתי בחומרים שמהם עשוי הגשר. מציאת החומרים המתאימים ביותר, שיוכלו לעמוד בעומסי נשיאת הגשר וההולכים עליו, הביאה לאינספור בדיקות, שמטרתן מציאת ההרכב האופטימלי של הכבלים, שלמעשה נושאים את מרבית משקלו של הסיפון, מספרם ואיזו שקיעה צריכה להתקבל במרכזם.
המגדלים: עשויים בטון, יצוקים באתר.
אלכסוני המגדלים: בטון מחופה בצבע פלדה עדין. כבלים: 4 בכל צד, בקוטר 120 מ"מ, נעולים בפלדה מלופפת ומצופים בציפוי נגד קורוזיה. סיפון: משטח אלומיניום ברוחב 4 מטרים. בגלל גמישותו של החומר עבר הסיפון תהליכי הקשחה שונים. מעקה: פלדת אל-חלד.
מי תיכנן?
נורמן פוסטר נולד בשנת 1935 במנצ'סטר שבאנגליה.
הוא היה בן למשפחה ממעמד הפועלים, אביו היה פועל במפעל ומשפחתו התגוררה באחת משכונותיה העניות של העיר. הוריו שלחו אותו לבי"ס פרטי, אך מגיל צעיר הופעל עליו לחץ לעזוב את לימודיו ולהצטרף למעגל העבודה.
לפני לימודיו באוניברסיטה הוא עבד במשך שנתיים במשרד האוצר המקומי, שלאחריהן הצטרף לשירות בחיל האוויר הבריטי.
את לימודי הארכיטקטורה הוא החל בשנת 1956 באוניברסיטת מנצ'סטר, כשהוא בן 21. הוא מימן את לימודיו בשורה של עבודות- כמוכר רהיטים, עובד מאפייה ובמפעל המקומי. עם סיום לימודיו ב- 1961 הוא קיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל היוקרתית, שבארה"ב. בארה"ב הוא סיים את התואר השני שלו בארכיטקטורה ושם הוא גם פגש את מי שעתיד להיות שותפו לחלק מעבודותיו החשובות- הארכיטקט ריצ'רד רוג'רס.
בשנת 1967 הקים את משרדו, הידוע כיום בשמו:Foster & Partners מאז הקמתו זכה המשרד בלמעלה מ- 190 פרסים וציונים לשבח וביותר מ- 50 תחרויות תכנון.
בשנת 1990 הוענק לפוסטר תואר אבירות מהמלכה וב- 1999 הוא קיבל את התואר "לורד". בשנה זו הוא זכה בפרס פריצקר, שנחשב לפרס הנובל של הארכיטקטורה.
שלב בבניית יסודות המגדלים
ויציקת הבטון
מקור: באדיבות Arup
מבט אל מגדלי הבטון
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
הירידה מחלקו הדרומי של הגשר - מבט אל הסיפון
מקור: באדיבות Arup
סגנונו האדריכלי מוגדר כסגנון "היי- טק", אך הוא עצמו טען שמאז ומתמיד הארכיטקטורה הייתה חלק בלתי נפרד מהקידמה הטכנולוגית, ושאין להפריד בין הטכנולוגיה והתכנים האנושיים והרוחניים של המבנה.
בנייניו המצוינים, כמו גם הפרוייקטים האורבניים בתכנונו הצליחו לחדש, לשפר ולשקם מרכזי ערים בכל העולם.
מלבד ההתייחסות הטכנולוגית והאורבנית שנמצאת בבסיס עבודותיו, רבים מהפרוייקטים שלו מתבססים על רעיונות אקולוגיים מתקדמים. דוגמא לתכנון כזה הוא שיפוץ בניין הרייכסטאג (Reichstag)שבברלין.
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
בנייין הרייכסטאג בברלין- שיפוץ המבנה וכיפת הזכוכית תוכננו ע"י פוסטר ב- 1999 במבנה זה הוא שילב שיטה לחימום הבניין בשמנים צמחיים ובכך הצליח להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני ב- 94%.
בין הפרוייקטים האחרונים שלו כלולים קירוי החצר הגדולה ב-British Museum שבלונדון, נמל התעופה החדש שבהונג קונג, שהוא נמל התעופה הגדול ביותר בעולם, המרכז הקהילתי Carre d'Art שבצרפת וכן הצעה לשיקום אתר מגדלי התאומים שבניו יורק.
המרכז הקהילתי Carre d'Art שבצרפת, 1984-1993
מקור: Foster and Partners
צלם: Nigel Young
מיקום:
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
