יללכ רבסה 

ןליא ,התיבשה תוכז 

  יעור ,היזיוולטב תומוסרפ 

  ילטנ ,היזיוולטב תומוסרפ 

יתאוושה ליגרת 

הדעלג ,תיב ירועיש 

היגולונכטו עדמב םיטסקט 

הילאוטקאב םיטסקט 

  היגולואיכראו הירוטסיהב םיטסקט 

תוזרכו םירקיטס ,תורוטקירק 

הרישו תרופיס ירתא 

הספדהל אסרג

נושא 2: "צמחים מהונדסים" - האמנם רק יתרונות

"צמחים מהונדסים" - האמנם רק יתרונות?

 

"צמחים מהונדסים" הם המצאה וחידוש מהפכניים אשר ישפיעו על חיי האדם.

כתבו חיבור בו תציגו את היתרונות של "הצמחים המהונדסים", לצד חסרונותיהם.

הסתמכו על המאמר "צמחים מהונדסים וכן על דעתכם ושיקוליכם.

תוכלו להיעזר בדוגמא המפורטת, המופיע בנושא "הרובוט".

 

צמחים מהונדסים

הנדסה גנטית מאפשרת מתן תכונות חדשות לצמחים ושינוי החקלאות

מאת: ידידיה גפני

מקור: גליליאו - המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה

גליון 31, נובמבר/דצמבר 5991

 

 

בבוקר שבו נכנסה גברת ג'ונס כהרגלה לקנות עגבניות בסופרמרקט ליד ביתה

בדייויס שבקליפורניה, היא לא תיארה לעצמה שהיא עושה היסטוריה.

גברת ג'ונס עברה בין הדוכנים והושיטה ידה לעגבניות היפות, שפתק צמוד

להן משך את תשומת לבה. בפתק נאמר "עגבניות אלו מהונדסות גנטית".

מחירן היה גבוה ממחיר אחיותיהן בדוכן הסמוך, אך הן עוררו את סקרנותה

והיא נטלה אחדות ושמה בסלה, והמשיכה בקניותיה. גברת ג'ונס הפכה

לאדם הראשון בעולם שקנתה עגבניות מהונדסות. חלום בן עשרות

שנים של מדענים וחקלאים הפך למציאות.

 

ההנדסה הגנטית איננה אירוע מהפכני, אלא התפתחות מדע חדש מתוך

מדעים ותיקים יותר - הגנטיקה הקלאסית והביוכימיה. לידתה של ההנדסה הגנטית

ב- 3791 עם יצירת חיידקים נושאי דנ"א (DNA) זר. חיידקים אלה מכונים

"חיידקים מהונדסים", ומלאכת ההינדוס, שפירושה השתלת דנ"א זר בתאי

החיידקים, נעשתה בידי החוקרים סטנלי כהן (Cohen) מאוניברסיטת סטנפורד,

והרברט בויאר (Boyer) מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. מאוחר יותר הושתלו גנים

זרים גם בתאי בעלי חיים.

 

היכולת להעביר לצמחים גנים זרים וליצור צמחים בעלי תכונות רצויות,

הוכרה ככלי עתידי בעל חשיבות עליונה לפיתוח סוגים חדשים של צמחים,

המשרתים את האדם בייצור מזון ובלבוש ואף משמשים לנוי.

 

עמידות בפני חרקים

נזקם של החרקים לצמחים רב ביותר. יש לזכור, שבניגוד למרבית בעלי החיים,

 אין הצמח יכול לברוח מאויבו. הצמח נטוע על מקומו ואפילו האויב האיטי ביותר,

 כמו זחלי החרקים, יכול לחסלו לאט לאט. מעבר להיותם פגע בעצמם,

החרקים נושאים לעיתים אויב מסוכן אחר אל רקמות הצמח - הנגיפים.

עמידות לנגיפים

הנגיפים התוקפים צמחים הם ברובם בעלי חומר תורשתי מסוג רנ"א (RNA)

ורק מיעוטם הם נגיפי דנ"א. רבים ושונים הם הנגיפים התוקפים צמחים,

וההתמודדות אתם היא מורכבת ומסובכת. עיקר המאמץ בעשרות השנים האחרונות

נעשה בכיוון של הקניית עמידות לצמחים על ידי העברת עמידות תורשתית מצמחים

הנושאים תכונות כאלו. בין הדוגמאות הבולטות, די אם נזכיר את זני העגבניות

המסחריים, הנמכרים כיום לחקלאים. אלה עמידים בפני נגיף מוזאיקת הטבק

אחד המזיקים הקשים התוקפים את צמחי העגבניות.

 

חלבוני תשמורת משופרים

מה באשר לאיכות החלבון הצמחי? האם גם אותו ניתן לשפרZ ? החלבון הצמחי,

 בניגוד לחלבון מן החי, עני בחומצות אמיניות מסוימות. גוף האדם זקוק לכעשרים

חומצות אמיניות חיוניות, ואם אלה אינן מסופקות לו דרך המזון הצמחי,

יש להעשיר את התפריט בחלבון שמקורו בחי. אפשרות זו אינה ישימה בכל מקום

על פני כדור הארץ. אוכלוסיות רבות בעולם לא יכולות להנות ממנת מזון

מספקת מן החי. כיום מנסה המדע להעשיר את הגידולים בארצות המתפתחות

ולהוסיף חומצות חסרות, כדי להקל את מצוקת הרעב של אוכלוסיותיהן.

 

אך לא על הלחם לבדו יחיה האדם; גם פרחים הם איכות חיים.

בעולמנו התחרותי עיקר המאמץ המושקע כיום מתרכז ביוון צבעי הפרחים.

השימוש בגנים להקניית צבע לפרחים החל בסוף שנות שמונים ודוגמה מובהקת

לפוטנציאל הגלום בתחום זה היא העברת צבע כתום מתירס לפטוניה.

לפטוניה אין בכל המאגר גנטי שלה צבע כתום, ולכן אי אפשר לקבל פטוניות

כתומות דרך הכלאות בין קווי הפטוניה השונים. הדבר נובע מכך שלפטוניה

חסר אנזים מסוים, הממיר חומר חסר צבע לחומר צבע כתום. בתירס מצוי

אנזים זה, וקבוצה גרמנית ממכון המחקר על שם מקס פלנק בודדה את

הגן מהתירס, חיברה לו מקדם מתאים שיבטא את הגן בפטוניה,

ויצרה צמחי פטוניה עם עלי כותרת כתומים.

 

קבוצות אחרות בעולם, ובהן קבוצתו של פרופ' יוסי הירשברג מהאוניברסיטה

העברית בירושלים, שוקדות על החדרת גנים לפרחים כדי להעניק להם צבעים חדשים.

 אולם, צבעים חדשים ומושכים נדרשים לא רק לפרחים. אשכוליות שאיכותן גבוהה

נותרות לא פעם על המדף כי צרכן אינו שש לקנות פרי בעל קליפה חיוורת.

 תוספת הרוטנואידים לקליפה תיתן לפרי גוון יפה ומושך יותר, שישמש מקדם מכירות טוב.

 

לא רק חקלאות

הדגשתי עד כה את השימוש שנעשה בהדסה הגנטית לשיפור הצמחים בחקלאות.

 אך מסתבר שניתן להשתמש בצמחים גם למטרות אחרות. צמחים יכולים להוות כלי

לייצור חלבונים ואינם שייכים לעולם הצומח - זאת, כמובן, דרך שיטות ההנדסה הגנטית.

באפריל השנה פרסם כתב העת המדעי סאיינס (Science) כתבה גדולה שסקרה אפשרויות

שימוש בצמחים לייצור תרכיבי חיסון. חוקרים בטקסס החדירו לבננה גן מנגיף

הצהבת מסוג B. מהחלבון, תוצרו של הגן, שמיוצר עתה בבננה, ניתן להפיק תרכיב חיסון

כנגד נגיף אלים זה. במעבדות אחרות מייצרים הצמחים חלבוני דם אנושיים.

רבים רואים בצמחים כלי עתידי לייצור חלבונים שונים למטרות רפואיות. יתרונם בכך

שאין הם מזדהמים בניגפים, הפוגעים בבלי-חיים ולכן עלות ייצורם נמוכה.

האם אכן אלו יהיו פני הדברים בעוד שנים אחדות? ימים יגידו.

 

 

 

 

 

 

 

 

Untitled
עדימ טסקטל סחייתהב
הדמע טסקטל סחייתהב
בכרומ טסקטל סחייתהב