יללכ רבסה 

ןליא ,התיבשה תוכז 

  יעור ,היזיוולטב תומוסרפ 

  ילטנ ,היזיוולטב תומוסרפ 

יתאוושה ליגרת 

הדעלג ,תיב ירועיש 

היגולונכטו עדמב םיטסקט 

הילאוטקאב םיטסקט 

  היגולואיכראו הירוטסיהב םיטסקט 

תוזרכו םירקיטס ,תורוטקירק 

הרישו תרופיס ירתא 

הספדהל אסרג

נושא 3: המיחזור - פתרון או מקור לבעיות

המיחזור - פתרון או מקור לבעיות?

 

המיחזור הוא שיטה לצמצום מאגרי הפסולת של האדם.

כתבו חיבור בו תציגו את התועלת ואת הנזק של המיחזור.

הסתמך על המאמר "מיחזור-תרופת פלא?" וכן הציגו היבטים ונימוקים נוספים,

לפי דעתכם ושיקוליכם. כמו כן הציגו הצעות משלכם לשפור ולייעול של המיחזור.

תוכלו להיעזר בדוגמא המפורטת המופיעה בנושא "הרובוט".

 

מיחזור - תרופת פלא?

מאת: שמעון ביגלמן

( האם המיחזור מהווה פתרון מעשי לבעיות האקולוגיות המודרניות?)

מתוך: גליליאו - המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה, גליון 4 מאי/יוני 4991

 

המושג "מיחזור" הפך זה מכבר למעין מטה קסמים שרבים מאמינים כי יביא

מזור לכל תחלואינו: אשפת פלסטיק תמוחזר ותהפוך לרהיטים סלוניים,

גרוטאות מתכת ייאספו מהרחובות ויהפכו למכוניות פאר, פחיות אלומיניום

ימולאו שוב, נייר עיתון יהפוך למחברות ולאריזות ביצים, וכהרף עין יפרחו שוב

יערות האמזונס. הכל טוב ויפה, ואפילו אפשרי מבחינה טכנית. אבל,

האם זוהי הדרך הנכונה לפתור את בעיות הסביבה? האם המיחזור לא הפך

מאמצעי למטרה בפני עצמה?

 

כפי שהדברים מוצגים כיום, מותר להמשיך ולזהם, הרי ככלות הכל אפשר למחזר!

גישה צרכנית זו פשטה מזמן את הרגל ואיננה יכולה להמשיך ולהתקיים.

כך, למשל, קשה להבין מדוע חשוב למחזר נייר עיתון, כאשר תהליכי הלבנת

הנייר והוצאת הדיו גורמים בעצמם לנזקים סביבתיים. לא מזמן פורסמה

ידיעה קטנה בעיתונות, לפיה חברת החשמל התבקשה לשרוף כדלק את כמויות

הנייר שנאסף למטרות מיחזור ושלא נעשה בו כל שימוש. אתם מבינים?

קודם אוספים נייר, מחנכים את הציבור, ובסופו של דבר הוא עומד כאבן שאין לה הופכין.

השאלה האמיתית היא כיצד למנוע את הצורך במיחזור כמויות הענק של הפסולת.

יש להבין, כי כמויות אדירות אלו אינן גזירת גורל אלא ביטוי של תכנון לקוי בייצור

ובצריכה. מצד שני, המושג מיחזור יוצר לעתים מערכת ציפיות כוזבת לתיקון אוטומטי

של כל פגם, ומכאן שיש בו טעם לפגם.

 

השאלה היא מהו המחיר שאנו מוכנים לשלם כדי למנוע מלכתחילה את היווצרות

הבעיות הסביבתיות. המטרה צריכה להיות מניעה, או לכל הפחות מיזעור כמויות הזבל

והאשפה, שאותם יצטרכו, בלית ברירה, למחזר או להטמין במקומות מוסדרים.

כאן המקום שבו על הממשלות להתערב. אין למחזר חומר אם אינו כלכלי,

 אבל אפשר לחייב יצרנים לייצר מוצרים לא מזיקים, שימנעו הצטברות אשפה מיותרת.

 

האשפה העירונית היא בבחינת הר המאיים על יוצרו. כמויות הזבל העירוניות הן

כמעט בלתי נדלות וגדלות מדי יום ביומו. האם נפח הפסולת העירונית הוא בבחינת

גזירת גורל או שיש אפשרות לצמצם אותו ובכך להקטין את הצורך במיחזור.

הפסולת המופקת מגני הנוי למשל, היא בעלת משקל ונפח גבוהים במיוחד.

עד היום כספחת הדשא נחשבת למיפגע שיש להיפטר ממנו. רק גננים מעטים בלעי

מודעות סביבתית משתמשים בחומר זה לייצור קומפוסט, השאר מועבר לעגלות האשפה

העירוניות. האם זה הכרח? מחקרים חדשים קובעים שאפשר גם אחרת, וכיסוח שיטתי

מדי חמישה ימים בסכין כיסוח בעל מבנה חדש יביא לכך שגודל גזרי הדשא יהיה

קטנטן והוא יוכל להישאר בגינה ולהפוך למינרלים זמינים לדשא. זה, כמובן,

יחסוך בהוצאות דישון ויצמצם את זיהום מי התהום כתוצאה מחלחול של חנקות לעומק הקרקע.

 

דוגמה נוספת: כל אזרח קונה אבקות כביסה, נוזלי ניקוי, סבונים ומוצרי קוסמטיקה

כולם מגיעים ארוזים במכלי פלסטיק ונייר מהודרים. במקרים רבים כל מכל זה הוא

תוספת משמעותית לנפח הפסולת העירונית. האם הדבר נחוץ? התשובה: מובן שלא.

הנה לפניכם אפשרות לצימצום מיידי בכמויות הזבל. המסקנה המתבקשת היא פרסום

תקנות שיחייבו את היצרנים לארוז את תוצרתם באריזות פשוטות ולספק מוצרים

למילוי עצמי באריזות רב-פעמיות ומתכלות. הדבר יפחית את עלות הייצור,

ועם הנחיות מתאימות הקהל יבחר באריזות הזולות.

 

מספרים לנו על הנזק הנגרם כתוצאה מהשלכת סוללות לפח ומבקשים לרכז

 אותן במכלים מיוחדים. האם אין אפשרות טכנולוגית לייצר סוללות בלתי מזיקות?

לא סביר. קרוב לוודאי שהשאלה היא שאלת המחיר. ואם מדובר על מחיר,

 האם נעשה חשבון הכולל גם את עלות הנזק לסביבה כתוצאה מהשלכת סוללות אלו?

 את החלופות הללו אין מציגים בפני קהל הצרכנים. יש, אם כך, להציג את העובדות בפני הציבור

, הוא נבון דיו ויכול לגרום ללחץ על היצרנים.

 

 

 

 

 

Untitled
עדימ טסקטל סחייתהב
הדמע טסקטל סחייתהב
בכרומ טסקטל סחייתהב