ליחידות 1 - 3 באורט  
השתלמות מדעי המידע  
 
טכנולוגיות ידע (יח"ל 4) >מגמות חדשניות

יישומים מעולם אחר
דר אשר עידן
3. יישומים מעולם אחר

אבל הווב החדש לא יחולל מהפכה כל עוד שלא יתלווה אליו סוג חדש של דפדפן. לא מדבר בדפדפן מסוג נטסקייפ נביגטור 6 או 7 ולא מסוג אקספלורר 6 או 7. אלא בדור חדש לחלוטין של דפדפן שיביא את העוצמות הנ"ל של הווב הסמנטי, לידי הצרכן ההמוני. מה יכולים להיות המאפיינים של הדפדפן הסמנטי? מה יהיו היישומים שלו? נסתפק ביישומים: לווב 2.0 ולבראוזר 2.0 יש יישומים בתחומי האי.ביזנס, האי.לרנינג, אי.עיתונות ואי.בידור.

אי.ביזנס: כלי P2P קולבורטיביים מהסוג שלGroove.net מאפשרים לנו לחוש בני אדם באמצעות סינרגיה של מגוון כלים כמו צט, שרטוט משותף, גלישה משותפת ועוד. זאת בנוסף ליכולות שפורטו קודם שנועדו לחוש את שוק המניות או את הדיו שבמדפסות.

אי.לרנינג: באי.בוק של מיקרוסופט או של אדובי, יש יישום שנקרא רידר שאמור להקל על הקריאה בספר האלקטרוני ולהעשיר את חווית הקריאה. במבט נוסף מתברר שברידר יש יותר מאשר יישום של קריאה. ברידר גם יישום של למידה, שאותו החלו לפתח סטרט-אפים כמו Rovia.com , Questia.com ועוד. יישום למידה זה בא לידי ביטוי בכך שהוא מאפשר קריאה פעילה של תוכן: סימון, מירקור, הערות, תיוג, מיפוי מושגי ועוד. זה היה קיים עוד בווב 1.0. אך בווב 2.0, הקריאה הפעילה יוצרת:
א. ספר לימוד גלובאלי או WWTextbook – World Wide Textbook . התיוגים מאפשרים סטנדרטים מסוג LRN וIMS, שהם מעין פרוטוקול קריאה אוניברסלי.
ב, מורה וירטואלי גלובאלי. כמו שמנוע החיפוש בווב 1.0 היה ספרן וירטואלי גלובאלי, כך בווב 2.0 המיפוי המושגי בפרט והקריאה הפעילה בכלל מאפשרים להעביר בינינו תחושות, לקבל הנחייה ממורה וירטואלי, ואפילו לעזור לנו לחשוב יצירתית באמצעות המפות המושגיות הנל.

ניהול יידע: ב- 2003 התרחשו שני שינויים הצפויים להכתיב את עתיד ניהול הידע בעשור הבא :

* ראשית, ניהול הידע האישי והארגוני החל להפוך להנדסת (Engineering) הידע האישי והארגוני. הופיעו תוכנות של הנדסת ידע כמו כריית (Mining) נתונים, כריית טקסטים, שילוב בין כרייה לכלי שירות לקוחות CRM, מיפוי מושגים ועוד.

* שנית, החלו להבין שיש סתירה בין מושג הניהול למושג הידע. שכן אפשר לנהל מחסני חלקי חילוף או תיקי ניירות ערך שהם מוחשיים או מספריים, אך ידע אינו מוחשי וקשה לבטאו כמותית. לכן החל מעבר מניהול ידע לאיפשור (Enabling) ידע. הופיעו מתודולוגיות שהראו כיצד בנית סביבה מתאימה יכולה לעודד יצירה, שיתוף וארגון ידע.

עתה נתמקד בכלים החדשים של הנדסת הידע ואיפשור הידע.

טכנולוגיות להנדסת ידע. התוכנות להנדסת הידע נחלקות לשלושה סוגים:
אגירת ידע וארגונו - אני אוגר ידע כשאני יודע מה שיש לי אבל אני מעוניין לארגן את המאגר. תוכנות אגירה וארגון הם מסוג ניהול תוכן Content Management ומחסני נתונים Data Warehousing.

שיתוף ידע - אני משתף יידע כשאני יודע מה שאין לי ואני מעוניין לתקשר עם אחרים כדי למצוא את מה שחסר לי. מדובר בפורומים של מומחים, מנועי חיפוש, או קטלוגים ופורטלים.

חיפוש וגילוי ידע - אני כורה ידע (כמו כורה זהב) כשאני לא יודע מה שיש לי ומה שאין לי. תוכנות כרייה וגילוי הם מסוג כריית נתונים Data Mining, כריית טקסטים Text Mining, מנועי גילוי ידע Discovery Engines ועוד.


מתודולוגיות לאיפשור ידע. המתודולוגיה של נונקה Nonaka היא שיטה דו כיוונית היוצרת ספירלה של צמיחה. מצד אחד היא הופכת ידע מובלע הנמצא בראש של האנשים בצורת מיומנויות עבודה לא מודעות, ליידע מפורש הנמצא באינטרא-נט של הארגון ובמיוחד בפורטל הארגוני. מצד שני, היא מאפשרת הפיכת ידע מפורש לידע מובלע המופנם לצורך פעולה. חברת Autonomy.com טוענת שיש בידיה כלי אינטרנט לאיתור ידע מובלע ברשתות סמויות בשיטת P2P – Peer to Peer והפיכתו לידע מפורש ברשתות גלויות בשיטת Client Server - CS.

ספירלת הצמיחה מחייבת שבירת קירות תוך-ארגוניים ובין-ארגוניים כדי להגיע לרב-תרבותיות, רב-תחומיות ואינטליגנציות מרובות. בתוך הארגון מדובר בלמידה בין-רמתית ובין הקשרית: למשל לפי חברת Semio.com, חברת בנייה שלומדת תכנון אספקת בטון, מחברת אספקת פיצות, שיפרה את אחוז הבטון המקולקל מ-32% ל-5%.
לתת הפריט הקודם  
מעבר מהיר לתתי הפריטים:
 סוגי ווב
 הווב החדש
 יישומים מעולם אחר

פעילויות בנושא
מגמות חדשניות במדעי
מגמות חדשניות במדעי

קישורים בנושא
SETI
WS-I
Tacit
 הוסיפו תגובה      שילחו פריט      הורדת הפרק


תגובות 0 לכתבה זו התפרסמו
תגובות