ליחידות 1 - 3 באורט  
השתלמות מדעי המידע  
 
טכנולוגיות ידע (יח"ל 4) >מגמות חדשניות

חזרה ל: שירותי רשת
הדור הראשון של שירותי ווב: 2002-2004
דר אשר עידן
כשמחשבים ויישומים מדברים זה עם זה בצורה אוטומטית, מתאפשרים יישומים עסקיים, צרכניים ולימודיים, חדשים לגמרי. שכן המשתמש יכול להרכיב בצורה מודולרית שירותים ותכנים מאתרים שונים בווב, כמו שהלקוח בסופרמרקט מניח בעגלה שלו מוצרים שונים של יצרנים שונים. אבל שלא כמו בסופרמרקט שמעבר לרחוב, הלקוח של סופרמרקט שירותי הווב יכול להכניס את רשימת הקניות שלו לאינטרנט והוא יקבל את "עגלת הקניות שלו מלאה במוצרים ישירות למחשב שלו כשההובלה והתשלום נעשות בצורה אוטומטית.

* סופרמרקט שירותי הווב נקרא UDDI – Universal and Unified Description Discovery and Inegration . דהיינו, מערכת אחידה (זהה) ואוניברסלית (בכל מקום) של תיאור, גילוי ושילוב של שירותי ווב שונים.

* עגלת הסופרמרקט נקראת SOAP –Simple Object Access Protocol . דהיינו, פרוטוקול פשוט לגישה לאובייקטים.

* השפה הסטנדרטית שבה נכתבת רשימת הקניות ושבה מסומנים המוצרים על המדפים נקראת WSDL –Web Services Description Language . דהיינו, שפה לתיאור שירותי ווב.

* כרטיס האשראי של שירותי הווב מכיל זהות אחת אחידה ואוניברסלית שלנו המכילה מספר או צירוף אותיות שהוא בו-זמנית גם מספר כרטיס האשראי, גם מספר הטלפון שלנו, גם כתובת האי.מייל שלנו ואולי בעתיד גם תעודת הזהות שלנו. כרטיס זה נקרא UUP – Universal and Unified User Profile . דהיינו, פרופיל משתמש אחיד ואוניברסלי. כרגע מיקרוסופט מפעילה כרטיס אשראי שנקרא פספורט ואמריקה אונליין קוראת לו שטיח הקסם.

לשירותי ווב יש ארכיטקטורה גנרית שבדרך כלל מעוצבת ב W3.org שהוא גוף הסטנדרטים של הWWW - World Wide Web. המהנדסים העיקריים של ארכיטקטורה זו הם מיקרוסופט, סאן ואי.בי.אם. בתחילת פברואר 2002 קם גוף חדש שמתאם בין העוסקים בשירותי ווב שנקרא WS-I.org. סאן עדיין לא שותפה בגוף החדש ויש האומרים כי קיימת מתיחות בין גוף הסטנדרטים לגוף המתאם. שכן הגוף הראשון חושב כמה שנים קדימה ואילו הפירמות העסקיות בגוף המתאם רוצות פתרונות מאולתרים מיד.

הרשת הפכה בפועל למחשב-על וירטואלי או WWComputer. כשם שאני יכול לשלוף מהדיסק הקשיח שלי יישום מסוים ולהשתמש בו, כך אוכל לשלוף מהדיסק הקשיח הגלובלי, אינסוף יישומים ולהשתמש בהם. כפי שאני יכול לעבוד בו זמנית עם שני יישומים כמו להעתיק תמונה מהבראוזר ולהדביק אותה בוורד, או להעתיק גרף מאקסל ולהדביקו בוורד, כך אוכל לעבוד במקביל עם יישומים שכלל אינם נמצאים במחשב שלי אלא ברשת. במחשב שלי, המנגנון המאפשר עבודה בו זמנית עם שני יישומים נקרא OLE שמתאפשר בגלל הקליפבורד שבו נשמרת התמונה המועתקת מדפדפן ומודבקת למעבד תמלילים. ברשת, צריך מנגנון דומה. מנגנון זה הוא שירותי ווב, שהם בעצם מערכת הפעלה מסוג חדש שמאפשרת למחשבים לדבר ביניהם.

בהתחלה התייחסו לשירותי הווב בעיקר כמנגנון מתוחכם למתכנתים שיאפשר להם להשתמש בתוכנות תיכנות שונות המפוזרות ברחבי הווב, כאילו היו בדיסק הקשיח שלהם.

אחר כך ראו שאפשר להרחיב את המעגל גם לא למתכנתים, בכך שפיתחו את מושג הASP- Application Service Provider, שפירושו ספק שירותי ישום. דהיינו שחברה תספק לנו הביתה יישום עיבוד תמלילים בלי שנצטרך לקנות אותו ולהתקינו במחשב שלנו, אלא לגלוש למעבד התמלילים שבדיסק של החברה, להשתמש בו במשך זמן ההקלדה ואחר כך להתנתק. התשלום מתבצע עבור משך זמן השימוש.הדבר דומה לשימוש ברשת החשמל. במקום שנקנה גנרטור לחשמל, אנו גולשים לתחנת הכוח של רשת החשמל מושכים חשמל לשעות פעולת המזגן (היישום) ואחר כך מנתקים את המתג. בשני המקרים מדובר בכך שהחשמל או התוכנה מפסיקים להיות מסופקים כמוצר (גנרטור, או דיסק תוכנה), והופכים להיות שירות (מושכים חשמל מתי שצריך, מושכים תוכנה מתי שצריך).

עד כאן דיברנו על שני סוגי שירותי הווב הראשונים שהופיעו בשנים 2000-2001: שירותי תכנות ושירותי יישומי מחשב. בתחילת 2002 החלה מהפכת שירותי הווב. בבת אחת הובן שניתן להרחיב את מערך שירותי ווב. הדבר בא לידי ביטוי בכך שמרכז התיאום העולמי של האינטרנט W3.org, נכנס לתמונה והחל להגדיר תקנים אחידים ואוניברסליים לשירותי ווב. התברר שמאז 2000 קיימים גם שירותי ווב בתחום החינוך IMSglobal.org ומאז הסכר נפרץ: ישנם כיום שירותי ווב עסקיים, שבהם מחשבים ויישומים עוסקים במסחר בבורסות אוטומטיות בכל מוצר או שירות. כמו כן קיימים שירותי ווב תקשורתיים, שבהם מחשבים ויישומים משתמשים אוטומטית וללא התערבות אנושית בצטים, פורומים, אי.מייל ועוד.

ב1995 הופיעו פורטלים כלליים לווב ובראשם יאהו!, אחר כך ב1997 הופיעו פורטלים אירגוניים ספציפיים. כיום אנו במעבר לפורטל אישי, ואפילו יש ערך רב בבניית פורטל לספר בודד eBook או לאוסף ספרים eLibrary שקיים במחשב שלי. פורטליזציה של ידע היא צורת ארגון חדשה שתאפשר שירותי ווב גם ברמה האישית. פירוש הדבר הוא שאתר האינטרנט שלי ואתר האינטרנט שלך יוכלו להחליף ביניהם בצורה אוטומטית מידע ושירותים. כמו כן אתר האינטרנט שלי יוכל לקבל ממני עבודות חיפוש באינטרנט והוא יעשה אותם גם כשאני עסוק במשהו אחר.

אבל אם יש לנו שירותי ווב שמאפשרים לכספומטים להידבר ביניהם, למדפסת להודיע ליומן של אחראי האחזקה שהדיו אזל ולמקרר להודיע לסופרמרקט או לפאלם שלי שהחלב אזל, למה שלא יהיה פורטל לכל מכשיר בבית, במשרד או במפעל? כאן אנו מגיעים לM2M – Machine to Machine ולA2A– Application to Application . דבר זה יוביל ל WS Portals (Registry Servers) שהם דוכנים לביצוע עסקאות קניה-מכירה, העברת מידע, ביצוע למידה וביצועי בידור, בין מכונות.

נפח התעבורה העצום שיוצרת תקשורת אוטומטית בין מכונות ובין יישומים, מצריך בשלב ראשון תשתית של פס רחב עד 5 מגהבייט לשנייה ובשלב השני תשתית של תקשורת אופטית עד 50 מגהבייט לשנייה, לעומת 0.056 מגהבייט לשנייה אצל רוב האנשים כיום.


קישורים מצורפים:
   W3.org
לתת הפריט הקודם   לתת הפריט הבא
מעבר מהיר לתתי הפריטים:
 הדור הראשון של שירותי ווב: 2002-2004
 הדור השני של שירותי ווב: 2005 ואילך

פעילויות בנושא
מגמות חדשניות במדעי
מגמות חדשניות במדעי

קישורים בנושא
SETI
WS-I
Tacit
 הוסיפו תגובה      שילחו פריט      הורדת הפרק


תגובות 0 לכתבה זו התפרסמו
תגובות