שבעת המינים
 
כינוי לשבעה פירות שבהם נשתבחה הארץ - "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה רימון זית ותמרים" (כמפורט בספר דברים ח` 8). התורה נותנת עדיפות לפירות אלו והביכורים שהביאו לבית המקדש היו רק משבעת המינים. נראה שבזמנים קדומים הייתה ארץ ישראל ידועה בפירות אלו והחשיבות שהוענקה להם תרמה לחבב את הארץ על היהודים בגלות.

גפן
כבר בתקופות הקדם היסטוריות גידל האדם גפנים.

חשיבותה של הגפן בתקופת המקרא באה לידי ביטוי בשפע המשלים והדימויים שנתלים בה.פירות הגפן – הענבים משמשים הן למאכל והן לתעשיית היין, ושימשו מרכיב תזונתי חשוב בעולם העתיק.

חיטה
החיטה נמנית ראשונה בשבעת המינים בגלל חשיבותה בימי קדם, וגם בימינו היא נחשבת לאחד מצמחי המאכל העיקריים של האדם. מן הקמח הנטחן מגרעיניה מייצרים את המאכל הבסיסי ביותר- הלחם.

"בכורי קציר חיטים" הובאו למקדש בחג הביכורים.

רימון
גרגרי הרימון סדורים שורות שורות ועסיסם חמצמץ וטוב לבריאות. צורת פרי הרימון היוותה קישוט עוד מימי קדם ועמודי בית המקדש - יכין ובועז - קושטו במאתיים רימוני נחושת. גם שולי מעיל האפוד של הכהן הגדול עוטרו ברימונים.

שמן זית
עץ הזית גדול וענף גזעו עבה ומפותל, ולעיתים חלול, והוא נפוץ בעיקר באזור ההר בארצנו. פירות העץ, הזיתים, נאכלים כשהם כבושים. מהם ניתן להפיק שמן משובח, המשמש מימי קדם ועד ימנו לא רק למאכל, אלא גם לתמרוקים, לצורכי מרפא ולתעשיית הסבון, בעבר נוצלו גם למאור.

שעורה
השעורה, כמו החיטה, ממשפחת הדגניים. היא זקוקה לכמות מים פחותה מזו שדרושה לחיטה ועל כן גם שדות הנגב מניבים יבולי שעורה טובים. השעורה מבשילה לפני החיטה. קציר השעורים מתחיל כבר בחודש ניסן, וממנה היו מביאים בימי המקרא את העומר. לחם שעורים נופל בטעמו מלחם חיטים, ועל כן נחשב בתקופת המקרא למאכל עניים. משעורה נהגו להפיק בירה.

תאנה
התאנה היא עץ בעל נוף רחב ומצל מאוד העומד בחורף בשלכת. באביב מלבלבים עלי התאנה, ובין שאר הסימנים המבשרים את האביב, נאמר בשיר השירים: "התאנה חנטה פגיה" פגי התאנה הם לקט פרחים זעירים, ההופכים לפירות. פרי התאנה המצטיין בטעמו המתוק, נאכל חי או מיובש.

התאנים המיובשות מכונות דבלים. התאנים נמנו עם הפירות שהביאו המרגלים אל משה כעדות לפריונה של הארץ. עלי התאנה, שצורתם ככף יד, שימשו כמוזכר בספר בראשית – כבגד הראשון של אדם וחווה.


תמר (דבש)
התמר הוא היחיד מבין שבעת המינים הניטלים גם עם ארבעת המינים בסוכות (הלולב). זהו אילן גבוה, שפירותיו ערוכים על סנסנים ויש לעלות בו כדי לקטפם.הפירות מבשילים בסוף הקיץ ומכילים ריכוז גבוה של סוכר.

כמאמר חז"ל "מה תמרה זו אין בה פסולת.... כך ישראל". התמר הוא אחד העצים הבודדים, שניתן להשתמש בכל חלקיהם. עלי התמר וסנסניו משמשים לקליעת סלים, מסיבי הגזע מכינים חבלים, משדרת עלי התמר מכינים רהיטים ואת פירותיו אוכלים לחים או יבשים, ואף מכינים מהם דבש (סילאן).

בעבר היתה יהודה מלאה בעצי תמר, ולכן הופיע זה כסמל במטבעות הרומיים שנטבעו כאן לפני כאלפיים שנה.
 



קישורי אינטרנט להעשרה נוספת
  שבעת המינים,מכללת תלפיות, תמונות ומידע  
  שבעת המינים, הספרייה הוירטואלית, מט"ח  


Untitled-1
17/11/2019



   ראה גם:
     בית המקדש
© כל הזכויות שמורות למפ"ט-עמל 2003