יד"ע - יהדות, דמוקרטיה, ערכים

הדפס       חזור

יציאת מצרים
 
היציאה מעבדות- מצרים, שקבלה את הכינוי "יציאת מצרים" היא האירוע שנחקק בזכרון המשותף של עם ישראל ובתורת חייו יותר מכל אירוע אחר. "יציאת מצרים" מהווה קיום הבשורה של ה` לאברהם בברית בין הבתרים.

המקור היחיד לתיאור יציאת מצרים נזכר במקרא יותר ממאה פעמים, בפרשיות התורה, בנביאים הראשונים והאחרונים, במזמורי התהילים, ובמסורת הלאומית - מדור לדור. "יציאת מצרים" הפכה לסמל עולמי של יציאה מעבדות לחרות, משעבוד לגאולה.

במקורות המצריים אין יציאת מצרים נזכרת כלל. תופעה מובנת, שכן בדרך כלל נהוג לרשום למזכרת הצלחות וניצחונות. המצרים שראו במלכם אל כל יכול, לא ירשמו לזכרון עולם את מפלתו של פרעה לעם העבדים. ה` רצה להוציא את עמו ישראל ממצרים אך פרעה סרב. לאחר עשר מכות, אחת קשה מקודמתה שלח פרעה את ישראל משעבוד מצרים.

ליל השחרור משעבוד מצרים מתואר לפרטיו בספר שמות: כל משפחה שחטה את קרבן הפסח, כבש או עז ומשחה את דמו על המשקוף ועל המזוזות. את הבשר אכלו צלי אש. הכל נעשה בחיפזון כשהם חגורים ומוכנים ליציאה לדרך. באותו לילה הייתה מכת בכורות במצרים והמצרים בקשו מעם ישראל לצאת. אך על עם ישראל נאסר לצאת מפתח הבית עד בוקר. רק למחרת, ביום, יצאו בני ישראל ממצרים. לא כגנבים בלילה. לאחר שלושה ימים יצאו המצרים לרדוף אחריהם ואז התרחש נס קריעת ים סוף.

כשבעה שבועות לאחר היציאה ממצרים קבל עם ישראל את התורה ב"מעמד הר-סיני".

בקידוש שעורכים בשבתות ובחגים מזכירים תמיד שהיינו עבדים במצרים והקב"ה הוציא אותנו מעבדות לחירות.

מיתוס מודרני מספר, כי כאשר העיד דוד בן גוריון בשנת 1937 לפני וועדת "פיל" אמר לאנשיה בערך כך:
"באוגוסט 1492 יצאו שלוש ספינות קטנות מספרד לכיוון הודו. לאחר למעלה מחודשיים של נדודים על הים הגיעו ליבשה לא מוכרת. כך נתגלתה אמריקה. קולומבוס גילה את אמריקה, על פי המסורת לפני כ-500 שנה. ילדי אמריקה אינם יודעים מה שמו של רב החובל של כל אחת מן הספינות, כמה מלחים היו על סיפונן, כמה זמן בדיוק שהו בדרך, מה אכלו, לאן בדיוק הגיעו, ועוד פרטים חשובים. לעומת זאת, הוסיף בן גוריון ואמר, עם ישראל יצא ממצרים לפני כ-3000 שנה. כל ילד יהודי בעולם יודע את שמו של המנהיג שהוליכם, כיצד גדל ונתמנה, כמה אנשים יצאו איתו ממצרים, כמה זמן שהו בדרך ממצרים, מה בדיוק אכלו, מה קרה להם בדרך. הכל לפרטי פרטים אצור בזכרונו של עמנו".