יד"ע - יהדות, דמוקרטיה, ערכים

הדפס       חזור

חודשי השנה העברית
 
לוח השנה הוא טבלה המחלקת את הזמן לימים, שבועות, חודשים ושנים. הלוח העברי המקובל בכל תפוצות ישראל, מבוסס על השיטה הירחית – שמשית. הצורך להשתמש בשיטה מורכבת זו נבע מכך, שהתורה חייבה להתחשב הן בחודש הלבנה והן בשנת החמה.

כדי לגשר על הפער שבין שנת הלבנה לשנת החמה, פער המסתכם ב – 11 יום, בערך בשנה, נקטו חכמינו את שיטת ה"עיבור", שמוסיפים מידי פעם יום אחד בחודש וכן חודש אחד בשנה (אדר שני), הכל לפי הצורך. לפי הלוח העברי, השנה היא לפעמים בת 12 חודשים ואז היא נקראת "שנה פשוטה" ולפעמים בת 13 חודשים ואז היא נקראת "שנה מעוברת".

במחזור של תשע-עשרה שנה יש שתים עשרה שנים "פשוטות" ושבע שנים "מעוברות", לפי חלוקה יחסית קבועה.

שמות החודשים: תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב, אלול.

לפניכם מידע על חלק מחודשי השנה העברית:

חשון
חודש זה נקרא "מר" חשון משני טעמים:
א. בחודש זה אין יום טוב ואין חגים.
ב. מר – פירושו טיפת מים ולפיכך קוראים לחודש מר חשון על שם המים כלומר הגשם שהעולם צמא לו ומצפה לו.
מזל החודש הוא עקרב: כשם שהעולם צמא לגשם כך גם העקרב צמא למים.

כסלו
מזל החודש קשת, כקשת הנראית בענן ביום הגשם, כיוון שמרובים בו הימים שהגשמים והשמש משמשים בהם בערבוביה ועל כן נראית הקשת, ואף הקשת הראשונה שנראתה בענן אחרי המבול – בחודש כסלו היתה.

טבת
מזלו של החודש גדי, שבו יוצאים הגדיים למרעה בשדות.

שבט
מזלו של החודש דלי על שם הכתוב: "יזל מים מדליו וזרעו כמים רבים", כיוון שבשבט ירדו רוב גשמי השנה והבורות מלאים במים והיו שואבים אותם בדליים.

אדר
חודש אדר הוא החודש השישי בחודשי השנה העברית, בשנה מעוברת כמו השנה יש שני אדר חודש אדר א` ואדר ב`. פורים בשנה מעוברת חל באדר ב`.
מזל החודש - דגים, מזל של ברכה. דגים מכוסים מהעין ואין עין הרע שולטת בהם. אין הקללה שורה בדגים לעולם. ישראל נמשלו לדגים.
חודש אדר בולט בשמחתו מכל חודשי השנה משתי סיבות:
א. פורים אשר חל ב- י"ד באדר, מקרין משמחתו על כל החודש.
ב. אדר עומד בפתחו של חודש האביב הוא חודש ניסן.

אייר
מזלו של החודש: שור אוכל עשב. חודש זה הוא האחרון בחודשי הקיץ בארץ ישראל, שבו השור מוצא כדי שבעו בעשב השדה.

נאמר בספרים שחודש אייר מסוגל לרפואות יותר משאר החודשים, שבו התחיל המן לרדת והמן נקרא "לחם אביבים" ולא נגרמו ממנו שום מחלות, לכן נשאר זה טבע טבוע לדורות שחודש זה מסוגל לרפואה.

סיון
מזלו תאומים, רמז למשה ואהרון ששניהם היו שקולים כאחד ועל ידיהם ניתנה התורה לעם ישראל בחודש זה.

תמוז
רביעי במניין החודשים שאנו מונים מניסן, במקרא הוא נקרא "החודש הרביעי". מקור השם: תמוז- כמו שאר החודשים שם בבלי, על שם פולחן ידוע בדורות ההם, לאל דמוז.

מזל החודש: סרטן- קבוצת הכוכבים השולטים בשמיים בחודש זה דומה לצורת סרטן, וכמו כן סרטני המים מתרבים בחודש זה בשל החום הרב.