החלטת עצרת האו”ם מס’ 181 מיום כט’ בנובמבר תש”ח
לאחר מלחמת העולם השניה, נחלש מאוד מעמדה של בריטניה והיא החלה להעניק עצמאות למספר מושבות. במקביל גברה תביעת התנועה הציונית לפתוח את שערי ארץ ישראל לשארית הפליטה שרידי השואה.
ארגוני המחתרת העבריים פתחו במאבק נגד הממשלה המנדטורית והגבירו את העליה ה”בלתי חוקית” לחופי הארץ. באפריל 1947 ביקשה ממשלת בריטניה מעצרת האו”ם למנות ועדת חקירה מיוחדת אשר תמליץ על צורת המימשל בארץ ישראל מאחר והיא גמרה אומר להסתלק מן המנדט אשר ניתן לה על ידי חבר הלאומים.
ועדת האו”ם – אונסקו”פ – ביקרה בארץ ישראל בקיץ 1947 ורוב חבריה המליץ על חלוקת הארץ למדינה יהודית וערבית ובינאום ירושלים. עצרת האו”ם אשר התכנסה בניו-יורק בסתיו 1947, דנה בהמלצות וב -29 בנובמבר 1947 הצביעו למעלה משני השלישים הדרושים, להמליץ בפני בריטניה לסיים את המנדט לא יאוחר מ – 1 באוגוסט 1948, לאפשר הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית אשר תהיינה קשורות ביניהן באיחוד כלכלי, ולבנאם את ירושלים.
33 מדינות הצביעו בעד, 10 נמנעו – ביניהן בריטניה, ו – 13 התנגדו. הנהלת הסוכנות היהודית, נציגת העם היהודי והישוב בארץ, קיבלה את התוכנית למרות קריעת ירושלים מתחומי המדינה היהודית ולמרות השטח הקטן והמצומצם שנקבע למדינה היהודית .
ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו אותה על הסף והודיעו כי ימנעו ביצועה בכוח צבאי.
בריטניה הודיעה באופן נחרץ כי היא מתכוונת לפנות את ארץ ישראל ולא תכפה יישום החלטת כ’ט בנובמבר על תושבי הארץ.
(מתוך: קובץ מסמכים בתולדות המדינה 1979 – 1897, ההוצאה לאור משהב”ט, עמ’ 55)
ראו גם ‘ במנהרת הזמן’, אומה נולדה, וואינט
1.התבוננו היטב במפה המצויה בכתובת שלפניכם, ערכו השוואה בין גבולות המדינה עליהם הוחלט בכ”ט בנובמבר (מסומנים בצבע אפרפר) לגבולות מדינת ישראל שהתקבלו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת השחרור 1949 (מסומנים בצבע צהוב )
2) חפשו את הסיבה ונסו להסביר את השוני בין הגבולות של מדינת ישראל שנקבעו בכ’ט בנובמבר לגבולות שנקבעו בשנת 1949- גבולות שביתת הנשק.
היעזרו בקישורים הבאים:
3) מה מנע הקמת מדינה פלסטינית ערבית באותן שנים?
במאמרו ‘הנהגת היישוב ושאלת ירושלים במלחמת העצמאות‘ ,(קתדרה 54, יד בן צבי), מתמודד מוטי גולני עם שאלות משמעותיות בדבר מעמדה של ירושלים ומדיניות הנהגת היישוב במהלך מלחמת העצמאות. קראו את המאמר ונסו לענות על השאלות הבאות:
הכיצד ויתרה ההנהגה על ירושלים ערב מלחמת העצמאות? כלום תיתכן ‘ציונות ללא ציון’?
כיצד היתה ירושלים של אז – אפריל 1948 למוקד המאמץ המלחמתי של היישוב?
מדוע הוכרזה כבירת מדינת ישראל שנתיים בלבד לאחר הוויתור על העיר?
המבקשים ללמוד את הרקע לעמדות ההנהגה הציונית באותה עת, ימצאו עניין במאמרו של יאיר פז (קתדרה 72, יב”צ): “התוכנית לחלוקת ירושלים החדשה, 1937-1938“ העוסקת בעקרונות ועדת פיל בעניין ירושלים והמקומות הקדושים.
עיינו גם בטבלה הבאה , המציגה “תוכניות והצעות לפתרון סוגיית הריבונות על ירושלים עד 1947”, ונסו למצוא: מה היתה התוכנית הנוחה ביותר עבור הצד היהודי, באיזו שנה הועלתה, ומדוע נדחתה?
מה היתה התוכנית הנוחה ביותר עבור הצד הערבי ובאלו נסיבות נדחתה?