לדף הבית אתר הר הבית מזוויות שונות
אתר הר הבית

יהדות

ימי בית שני העליזים

משבר רוחני וחורבן

המנורה וסמליותה

כיפת הסלע והכותל המערבי  

 

ימי בית שני העליזים

בתקופת האבות, וכן בתקופה הישראלית המוקדמת, היו שילה, בית אל ושכם מרכזי הפולחן העיקריים. ירושלים, נכנסה לתודעה ההיסטורית-דתית, רק מתקופת דוד, לפני כשלושת אלפים שנה. מאותה עת בה הפך דוד את ירושלים לאבן פינה לאיחודו הדתי הפולחני והלאומי של עם ישראל, החלה “תודעת ירושלים” בכלל ו”תודעת הר הבית” בפרט להכות שורשים ברגשות, באמונה בתיאולוגיה ובזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל.

עד מהרה הפכו ירושלים וציון לשמות נרדפים לארץ ישראל ולעם היהודי כולו. עיר, ארץ ועם, היו לאחד במעשה היתוך סמלי אדיר. (דברים מתוך “משמעותה של ירושלים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים“, פרופ’ וורבלובסקי )

 

בתקופה בה בית המקדש היה קיים, נהגו לקיים מסורות ומנהגים מסוגים שונים, בארץ ובתפוצות, ביניהם מנהג העלאת הקורבנות, התרומות, והעלייה לרגל. העלייה לרגל לירושלים, נתפסה ללא ספק כאחד מהמאורעות המרשימים ביותר בחייו של כל יהודי באותם זמנים. עבור יהודי מן התפוצות, היתה העליה לרגל כרוכה בהליך מסובך, וניתן להניח כי קיים אותה פעמים ספורות בלבד במהלך חייו.

מהם הקשיים שעמדו בפניהם של עולי הרגל מן התפוצות בימי בית שני, וכיצד התגברו עליהם?

 

אחד התיאורים היפים של שמחת עולי הרגל, השתמר מימי שמחת בית השואבה, החלה בסוכות.

במשנה סוכה ה, ב-ד נאמר “מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו!”

בשמחה זו נטלו חלק כל גדולי העם ופשוטיו, יושבי ירושלים ועולי הרגל. השמחה התמשכה כל הלילה: “ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה”.

תיאור מפורט של הטקס כפי שנחוג בזמן שבית המקדש היה קיים, נמצא במשנה: “במוצאי יום טוב הראשון של חג, ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול. ומנורות של זהב היו שם.. ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה. חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות, והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים”. (מסכת סוכה, ה)

 

היעזרו במקורות הבאים ונסו לתאר יום בחייו של הולך רגל, הכותב גלויה לבני משפחתו. שימו לב לצורתם של כלי הנגינה!

האם היו לבית המקדש תפקידים מעניינים נוספים בחיי היום יום?

 

משבר רוחני וחורבן

תקופת בית שני ידועה בהתפתחות הרוחנית שלה.
אלו כיתות רוחניות היו ביהדות בימי בית שני? במה נבדלו זו מזו?
מי היתה הפופולרית מבניהן ומדוע? את מי ממשיכה היהדות בת זמננו ?
העזרו במאמר הבא

חורבן בית המקדש הראשון והשני הם אירועים טראומטיים בהיסטוריה היהודית.

מעבר למשבר דתי-רוחני, היה החורבן גם אסון לאומי: ניתוק האומה מארצה, והיציאה לגלות גרמו לשבר חמור בעם. החורבן הונצח בזיכרון הקולקטיבי הן על ידי קביעת ימי צום לזכר החורבן, והן על ידי מנהגים שונים לזכר החורבן . על תיאור החורבן במגילת איכה, על צום תשעה באב במסורת היהודית, על המנהגים השונים שהתפתחו עם הזמן – תוכלו לקרוא ב”צומות החורבן” אתר חדש של משרד החינוך.

 

לאחר שעיינתם באתר, נסו לענות – מהם המנהגים השונים, הנהוגים לזכר חורבן בית המקדש?

 

 

 

מנורת בית המקדש וסמליותה

עם חורבן בית המקדש השני, התגלגלה מנורת בית המקדש לרומא, ועקבותיה לא נודעו.

 

מנורת בית המקדש מתוך שער טיטוס

 

מידע מרתק על מנורת בית המקדש וגלגוליה מכלי קודש לסמל המדינה, תוכלו למצוא בתערוכה הוירטואלית של מוזיאון ישראל, המוקדשת בדיוק לנושא זה: לאור המנורה – גילגולו של סמל.

יש באפשרותכם אף להתנסות בפעילויות בדרגות קושי שונות באדיבות “גלים” וכדאי להציץ גם באתר של מט”ח, העוסק בחלקו במנורה כסמל המדינה; סמלים המתייחסים לגאולה.

 

האם צורת המנורה המופיעה בשער טיטוס, אכן מדוייקת? היכן השינויים?

התבוננו בתמונות הפסיפסים, היעזרו בתקציר מאמרה של ליאורה דידני – המנורה כסמל יהודי.

 

פסיפס מבית כנסת ביריחו

 

פרט מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת במעון (נירים)

 

 

         

דגם המנורה בת שבעת הקנים על מטבע של מתתיהו אנטיגונוס,

השליט החשמונאי האחרון, ולצדו מטבע ישראלי מודרני ובו אותו הדגם

 

 

כיפת הסלע והכותל המערבי

בשנת 638 לספירה, כובשים הערבים את ירושלים. בשנים הבאות, הם בונים על חורבות הר הבית, את שני המבנים החשובים ביותר לאסלם בעיר ירושלים. בשנת 691 לספירה מתחילה בניית כיפת הסלע (“מסגד עומר”) סביב אבן השתיה (מקום קודש הקודשים ולפי המסורת מקום העקדה), ובמקביל, בשנת 705, נבנה גם מסגד אל אקצא (על פי המסורת המוסלמית – מקום עלייתו של מוחמד לשמיים).

בראשית דברי ימי האיסלם, לפני כאלף ארבע מאות שנה, היתה זכות ליהודים לבוא בשערי הר הבית, והם אף מלאו תפקיד פעיל בשיקומו. לאחר הקמת כפת הסלע, היו בין משרתי ההיכל גם שמשים יהודים, עובדה יוצאת דופן וחסרת תקדים (שרתים יהודים בבתי תפילה מוסלמים).

קראו את המאמר הבא, ונסו לענות, איזה יחסי גומלין נוספים התקיימו בין היהודים לכפת הסלע?

 

 

 

 

דיברנו הרבה על בית המקדש, כליו וטקסיו, אך מה נותר לנו היום ממנו?

סקירה היסטורית קצרה על הכותל המערבי (מתוך תקליטור ירושלים,

הוצאת מפ”ט עמל, משרד החינוך)

הכותל המערבי, הוא המקום הקדוש ביותר כיום ליהודים ומשמש כמקום תפילה וטקסים מרכזי.

הכותל, הוא למעשה אחד מקירות התמך אותם הקים המלך הורדוס על מנת להגדיל את רחבת הר הבית. רוב הקיר בנוי באבנים בעלות סיתות הרודיאני טיפוסי. לא ברור מתי בדיוק הפך הכותל המערבי למקום תפילה יהודי , אך המקום ידוע מימי הביניים כאתר תפילה וכאתר מקודש ליהודים. בתקופה הממלוכית ולאחריה (עד לאחר מלחמת ששת הימים), שכנה בסמוך לכותל (באיזור הרחבה של היום) שכונת המוגרבים המוסלמית שהקשתה על היהודים את הגישה ואת התפילה סמוך לכותל. מצב זה נמשך גם בתקופה העות’מאנית – בה נאסר על היהודים להציב ספסלים או מחיצות במקום.

בתקופת המנדט הפך הכותל למוקד מתיחות בין היהודים לבין הערבים ומתיחות זו התלקחה בשנת תרפ”ט והפכה לפרעות נרחבות. לאחר מלחמת העצמאות נכלל הכותל בשטח הירדני – אך על פי הסכם שביתת הנשק בתום המלחמה – הובטחה ליהודים גישה חופשית אליו. הבטחה זו לא קוימה. ביום השלישי למלחמת ששת הימים, בתום כיבוש העיר העתיקה, התאספו בכותל חיילי חטיבת הצנחנים וחטיבת ירושלים שנטלו חלק בקרבות. לאחר המלחמה פונתה שכונת המוגרבים ונהרסה, ובמקומה נבנתה רחבת הכותל המשמשת לתפילות ולטקסים מרכזיים. בחפירות שנערכו לאורך הכותל נמצאו ממצאים רבים בעיקר מתקופת בית שני.

 

מהם המנהגים הטקסיים הנהוגים כיום סביב הכותל, ומה טעמם?

היעזרו בקטע הבא (הכותל במנהגים).

 

 

 

הביטו בתמונה עדכנית של הכותל מהשעה האחרונה, ונסו לחשוב על משאלה..

 

 

לחצו כעת על המקש הבא, וקבלו את תוצאות עבודתכם!

סיכום פעילות

 

 

 

 

ולאחר שסיימתם, חזרו לסרגל העליון ובחרו נושא חדש!