המעבר החד מיום הזיכרון ליום העצמאות הוא קשה בכל שנה, על אף שהוא מבטא את הקשר הבל יינתק בין הנופלים שהקריבו את חייהם במערכות ישראל, לבין יכולתנו להתקיים כמדינה עצמאית.
בשנת ה-76 לעצמאות ישראל, המעבר הזה קשה שבעתיים. שנה שבה יש כל כך הרבה שכול וכאב, שנה שבה המראות הזוועתיים של הטבח הנורא כל כך טריים ומוחשיים, שנה שבה אנו עדיין בעיצומה של מערכה בדרום ובצפון, שנה שבה עשרות אלפי אנשים עקורים עדיין מבתיהם, שנה שבה החטופים והחטופות עדיין שם במחילות האפלות של החמאס שאכזריותו אינה יודעת גבולות.
על אף כל זאת, אנו מציינים 76 שנים לעצמאות מדינת ישראל, כי זו המדינה שלנו, עליה חלמנו ולמענה נלחמנו. כדי שנוכל להתגבר על כל מכשול ואיום, עלינו להיות מאוחדים ולהבטיח קיומה של חברה המושתתת על יסודות איתנים של מגילת העצמאות, שבה יש מקום לכולם, יהודים, ערבים, דרוזים, בדואים, המהווים יחד את המרקם החברתי הכל כך מיוחד של ישראל. זו הרוח שרשת עמל מובילה, כרשת חינוך ממלכתית דמוקרטית. כולנו כאן יחד בשותפות גורל, כי אין לנו ארץ אחרת.