(מתוך החוברת: העלייה ההמונית בשנותיה הראשונות של המדינה, ההסתדרות תשמ"ג, עמ' 5-8)
הקמת מדינת ישראל הפכה את הישוב היהודי בארץ לחברה יהודית עצמאית. עד עתה הייתה חלק ממציאות מורכבת: שלטון מנדטורי ואוכלוסייה מעורבת – יהודית וערבית
הממשל המנדטורי פסק מלהתקיים. הכרזת העצמאות ב- ה' באייר תש"ח פתחה דף חדש בתולדות היישוב והעם היהודי לפתע עמד היישוב בארץ בפני הצורך לפעול בתחומי עשייה המאפיינים כל מדינה ריבונית. משמע:
א. להקים רשויות שונות: מחוקקת, מבצעת ושופטת, ולהפעילן במהירות;
ב. ליצור מערכת כלכלית עצמאית ולהשיג משאבים כלכליים למימון הוצאות המדינה;
ג. להרגיל את הציבור לנורמות של התנהגות במדינה מתוקנת ודמוקרטית
חל שינוי במערכת היחסים בין המוסדות והארגונים הישראליים לבין ארגונים יהודיים עולמיים. וזאת מכיוון שנקודת הכובד עברה מן ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, שייצגו עד כה את הציונים בעולם, אל גופי ומוסדות המדינה. כתוצאה משינוי זה הפכו רוב תפקידי ההסתדרות הציוניים למשניים.
בעוד תהליך זה הנקרא הקמת המדינה בעיצומו, פתחו שכנותיה במלחמה עקובה מדם שמטרתה לחנוק את המדינה הצעירה.
משהסתיימה המלחמה, עדיין המשיכו אותן מדינות לתת ביטוי לאיבתן בפעולות אלימות, בהצהרות ובאמצעים שונים, כמו בפעולות תגמול נוסח "מעלה העקרבים" או בחרם כלכלי.
הקמת המדינה הביאה להתעוררות שלא הייתה כמותה בקרב העם היהודי בתפוצות. המוני יהודים נהרו לארץ, נחשולי העלייה החלו מציפים את המדינה החדשה שזה עתה קמה
גורמים רבים הביאו לתופעה זו שאין שני לה בתולדות האנושות. מעל הכל, הכמיהה לציון, שפעמה בלב היהודים זה דורות רבים, והתקוות המשיחיות שקבלו חיזוק עם הקמתה של מדינת היהודים. העצמאות הלאומית תקנה היסטוריה של סבל ותלות שנמשכה מאז חורבן בית שני ועד לשואת יהודי אירופה, דרך שרשרת עקובה מדם של רדיפות במזרח ובמערב והפיחה תקווה חדשה בהמוני העם היהודי.
להתעוררות רוחנית זו נוספו גורמים כלכליים ופוליטיים, והתוצאה – זרם עצום של עולים שהתדפק על שערי המדינה הצעירה.
היישוב שמנה ערב הקמת המדינה כ-650,000 נפש, קלט בשנים 1948-1951 כ-670,000 נפש. בארבע שנים עלו לארץ יותר עולים ממספר העולים שעלו ארצה במשך 65 שנים שקדמו להקמת המדינה, מאז העלייה הראשונה. תופעה זו של הכפלת אוכלוסייה של ארץ בתוך ארבע שנים, אין לה אח ורע בתולדות העמים.
ניתן לחלק את גלי העלייה בשנים 1961-1948 לשלושה גלים:
א. גל העלייה ה-1 : 1948-1951
ב. הפסקת עליה 1952-1954