תקציר הפרק ,Syria and Lebanon, 1958-1989
מתוך הספר: The Near East since the First World War: A History to 1995
מחבר: M.E.Yapp
באדיבות ההוצאה לאור: Addison-Wesley Longman limites, London
תרגם ותיקצר: זיו שחר
בין 1989-1958 סוריה ומצרים היו מאוחדות ב"הרפובליקה הערבית המאוחדת". האיחוד היה פרי יוזמה סורית ונבע מרצון חזק לגבש אחדות ערבית כללית אך גם מחשש להתחזקות גורמים פוליטיים של השמאל בסוריה. הנשיא המצרי עבד אל-נאצר היה הגורם הדומיננטי באיחוד ופקידיו ניהלו את מנגנון המנהל. בדומה להשתלטותה של המדינה במצרים על הכלכלה חל תהליך דומה גם בסוריה: הונהגה רפורמה בקרקעות והולאמו מפעלי תעשייה, בנקים וגופים נוספים. האיחוד לא החזיק זמן רב. קצינים סורים התנגדו להגמוניה של מצרים, בעלי קרקעות ניזוקו מן הרפורמה בקרקעות וסוחרים עשירים נפגעו מן ההלאמה. בספטמבר 1961 התחוללה הפיכה צבאית ו"הרפובליקה הערבית המאוחדת" בוטלה. בבחירות שלאחר מכן חזרו הפוליטיקאים הוותיקים לשלטון ועד 1963 קמו ונפלו ממשלות חלשות ומופלגות. במרס 1963 התחוללה הפיכה משמעותית על ידי הצבא. הרקע לכך היה משבר ממשלתי ורצונם של כמה קצינים אחדים לחדש את האיחוד עם מצרים. קצינים האוהדים את מפלגת הבעת' בראשות מייג'ור זיאד אל-חרירי חוללו את הקשר. תומכי הבעת' הפכו לגורם הדומיננטי במשטר החדש. בשנים שלאחר מכן המשיכו להתחולל מאבקי כוח בקרב תומכי הבעת' שבצבא. במקביל לכך נחלש מוקד הכוח של הרוב הסוני במדינה והתחזק כוחם של המיעוטים, במיוחד של העלוים, עקב התחזקותם של קצינים תומכי בעת' ממיעוט זה אשר בסיס כוחם נשען על תמיכת הקהילה שלהם.
בפברואר 1966 תפס הקצין העלוי צלאח ג'דיד את השלטון אך לא החזיק בו שנים רבות. בינו ובין שר ההגנה חאפט' אל-אסד התקיימה תחרות על רקע אישי ופוליטי, בעיקר בשאלת המדיניות כלפי ישראל ושחרור פלסטין. בעוד שג'דיד ביסס את כוחו על המפלגה אסד נשען על תמיכת הצבא וב 1970 הדיח אסד את יריבו והפך למנהיג סוריה. שלטונו של אסד נשען על תמיכת הצבא ומנגנוני הביטחון ואלו גדלו באופן ניכר במספרם ובכוחם.
בתקופתו של אסד הסתיימו המאבקים על התכופים על השלטון מבין תומכי מפלגת הבעת'. . אויבי המשטר לא צצו מבין שורות הצבא או המפלגה אלא מבחוץ, בעיקר מידי קבוצות אסלאמיות שהתנגדו לצביון החילוני של המדינה. ב 1976 עקב התקוממות מזוינת בצפון והכרזה של האסלאמים על ג'האד נגד הממשל הם דוכאו באלימות ובכוח. כל השנים שבהן שלטו במדינה מנהיגים ממפלגת הבעת' לא פסקו הניסיונות להשיג אחדות ערבית. היה זה מרכיב יסודי באידיאולוגיה של מפלגת הבעת'. אסד שראה עצמו כממשיך דרכו של גמאל עבד-אל נאצר וכמנהיג העולם הערבי ניסה גם כן להקים ישות ערבית מאוחדת אך ניסיונות אלו לא צלחו מעולם.