י. ארני / בית הספר לילדי העולים ובעיותיו
(מתוך החוברת: העלייה ההמונית בשנותיה הראשונות של המדינה, ההסתדרות תשמ"ג , עמ' 66-68)
היקף הבעיה
בית הספר לילדי העולים הוא עד היום בחינת "ארץ לא נודעת". מעטים האנשים המכירים את לבטיו, אם כי רבים הדנים עליו ההערכה הנשמעת על מוריו ותלמידיו, על הישגיו וכישלונותיו לקויה בגלל ההכללה וההפרזה שנתפסו להן כל המדברים בנושא זה. אין איש בארץ היודע בדיוק מה מספר ילדי העולים שנקלטו בבית-הספר, מה מספר המורים העולים שנקלטו בעבודה, מהי הכשרתם המקצועית של מורים אלה, כמד מורים יידרשו לנו עוד השתא וכמה בתי ספר חדשים ייפתחו בשבועות הקרובים. חוסר ידיעה זה גורם שכל תקציב לחינוך ילדי העולים אינו מדביק לעולם את הצרכים.
ידוע לנו רק שבזרם העובדים היו בשבט שנה זו למעלה מ160 – בתי- ספר, מהם למדו 12 אלף תלמידים. מספר המורים הוא כאלף. אולם אין איש יודע כמה תלמידים נקלטו בבתי הספר הוותיקים. כמו כן קשה הגדיר בתי ספר אחרים בירושלים ובחיפה אם הם של עולים בלבד או גם של עולים. זרם-העובדים קלט, כנראה, 58%-55% מכל ילדי העולים.
שלוש תקופות בקליטה
כותב תולדות החינוך בישראל יבחין יפה בין שלוש תקופות של קליטת ילדי עולים בזמן הזה. בתקופה הראשונה, והיא נמשכה כשנה וחצי, נושבו ערים וכפרים נטושים, פתחנו אז את בתי-הספר הגדולים שלנו ביפו, ברמלה, לוד, עכו, באר-שבע, מגדל-גד, צפת ובעשרות כפרים נטושים. ברשותנו היו אז בניינים מתאימים פחות או יותר. השגנו רהיטים מן הרכוש הנטוש. נמצאו עשרות מורים בעלי מרץ ויוזמה, שיצאו לנהל את בתי-הספר, ועדיין נמצא גם התקציב הדרוש לבסס בתי ספר אלה.
בתקופה השנייה נבנו בתי-הספר הגדולים בשיכונים שליד הערים והמושבת הגדולות- תל-אביב, ראשון-לציון, פתח-תקווה, הרצליה, עכו, נהריה, חדרה וכו'. שם נפתחו בתי-ספר שקלטו אלפי תלמידים והסוכנות בנתה לצורך זה צריפים שסיפקו, לכל-הפחות בתקופה ראשונה, את צרכי בתי-הספר במקום.
בתקופה השלישית- והיא התחילה רק לפני שבועות מעטים- מסתלקת הסוכנות מן הדאגה לבניינים. חוסר העצים גרם לכך. צריפים ובתי ספר לא ניתנו שוב, או ניתנו במספר כזה שהמורים נאלצים לעבוד בארבע משמרות. וזה בתקופה שיום-יום מתוספות מאות של ילדים בגל בית- הספר.
אשר למושבי-העולים – ומספרם הוא למעלה ממאה – התחילו שם לבנות בניינים סטנדרטיים שעדיין לא הושלמו. לאחר משא ומתן מייגע בין אגף-החינוך והסוכנות, התחילו לבנות בכל מושב-עולים בית ובו שני חדרים גדולים וחדר קטן למשרד. מחוסר חומרי בניין עומדים רוב הבניינים הבלתי-גמורים. גם לאחר שיבנו בניינים אלה, לא יספיקו, שהרי אפילו אם עבדו בשתי משמרות לא נוכל לקלוט את כל ילדי המושב.
אחוז הילדים שונה בעל גל-עליה: במושב עולים מיוצאי ארצות-אירופה בן מאה משפחות נמצאים 50-40 ילדים בגיל בי"ס (ואפילו 20-25!) ואילו במושב של יוצאי ארצות-ערב מגיע מספר הילדים ל-200-150 וגם יותר. מכאן שבעיית הקליטה בביה"ס החמירה מאוד בשנה האחרונה. ההבדלים גדולים, כמובן, גם בהרכב הסוציאלי, ברמה התרבותית, במנטליות, בחינוך המוסרי ובכושר-הסתגלות של בני כל עליה ועליה. הבדלים אלה קובעים את דמות בית-הספר בישוב-העולים ומחמירים או מקילים על המורה. עלינו, איפוא, להיזהר מהכללות ויש לדון אך ורק לפי העובדות.
מי קלט את ילדי העולים?
אגף החינוך אחראי לחינוכם של ילדי העולים. הוי אומר, שעליו לדאוג לבניינים, מורים, ציוד, ריהוט, תקציב וכו'. בעניין זה אין הדעות יכולות להיות מחולקות. גם החוק קובע זאת במפורש, אגף-החינוך היה יכול להיעזר בסוכנות, בזרמים, בהסתדרות-המורים במועצות הפועלות ויצו וכד'. לרתמם בעול הקליטה ולשתפם באחריות. אולם היוזמה צריכה להימצא תמיד בידי אגף-החינוך, כי הוא האחראי לכך. ואילו לאמיתו של דבר נגרר אגף-החינוך אחרי העובדות. ויצו, מועצת-הפועלות וארגון אמהות עובדות פתחו גנים- בא אגף-החינוך וקבל אותם תחת חסותו. ארבעת הזרמים הוציאו עשרות אנשים לארגון בתי-הספר, דאגן לשיכון, ריהוט, מורים ועוד- בא אגף החינוך והואיל לקבל מוסדות אלה לאחר שערם קשיים ומכשולים בלי-סוף. אגף-החינוך הופיע לא כבעל הדבר, אלא כשותף- ושותף מתפנק וחשדן.
הזרמים שהיו לשמצה בעיני רבים, מילאו, איפוא, את התפקיד ההיסטורי וארגנו את בתי-הספר לילדי עולים ומסרו אותם לרשות המדינה שתקרא שמה עליהם. הזרמים קלטו את הילדים בעוני, בחוסר- כל, במאמצים עצומים ואגב כישלונות גדולים, אולם המסגרת הוקמה. מעתה אפשר להמשיך בשיפורים, לא נבוא לפרט כאן את כל הפרשה המזעזעת של בתי-הספר החדשים. ילדים יושבים על הארץ משך שבועות, ולא תמיד בצריף. זוהי תופעה שאפשר לראותה גם כיום במעברות רבות. משרד החינוך אינו משיג עצים לריהוט, אינו משיג נייר למחברות ולספרים. אין זכות עדיפה לבנייני בתי-ספר ואין ידו משגת להשיג חומרים שכל קבלן משיג מאת המפקח על המלאי. דאגות אלו רובן ככולן רבצו ורובצות עד היום על הזרמים. על היקף עבודתו של זרם העובדים בקליטת העלייה בתחום החינוך, מתוך "אורים" (קובץ לבעיות חינוך והוראה) כרך ח' תשי"א עמוד 399.
מועצת הפועלות
את אחד המקומות הנכבדים ביותר בתחום קליטת העלייה בחינוך נטלה "מועצת הפועלות".
גוף זה, אליו השתייכו כל הנשים החברות בהסתדרות, שראשיתן בימי בעלייה השנייה עם כינוס 17 פועלות בשנת 1911 בקבוצת כינרת, תרם רבות במשך שנות פעילותו לחברה הישראלית. הוא פעל רבות בתקופת היישוב, והמשיך בכך עם קום המדינה ופעל בקרב נשים, נוער וילדים.
בקרב נשים ערכו מועצת הפועלות פעילויות מגוונות של קורסים מקצועיים, ניהלו בתי-עולות, בתי-חלוצות, הדרכה במשקי-עזר למתיישבות בהתיישבות חקלאית, הכשרה לניהול משק-בית וחינוך ילדים, ומגוון של פעולות תרבות, הסברה, השכלה ובידור.
בקרב הנוער התמצתה הפעולה ברשת רחבה של בתי-ספר מקצועיים לנערות. בתי-ספר למטפלות, בתי-ספר-ערב לתפירה, בתי-ספר חקלאיים, קורסים להקניית מקצוע, שיעורי-ערב מקצועיים, מועדונים למערות. הפועלות הקימו מעונות-יום, גני ילדים, פנימיות, קייטנות ועוד.
הפעולה החינוכית-סוציאלית בתחום העלייה, הייתה אחד ממפעליה המרהיבים של מועצת הפועלות. מבין 14,000 הילדים שהתחנכו במוסדות למיניהם של מועצת הפועלות, 4,000 היו ילדי מעברות.
בתחום העבודה וההכשרה נעשו מאמצים רבים להקניית מקצוע, בעיקר לעולות חדשות. בשנת תשי"ג התקיימו 80 קורסים בענפים שונים- תפירה, ספרות, משק-בית ובישול וכו'. מדריכות מטעם מועצת הפועלות (ארגון אמהות עובדות) ביקרו במעברות ונתנו יד עוזרת לנשים העולות, בטפול בילד, בהזנה נכונה למשפחה, הלבשה, היגיינה, ריהוט, בישול, ניקיון, כביסה, תיקונים, איזון תקציב ותיקון אורח החיים בבית.
ב-30 מעברות הוקמו חדרי הדרכה. חדרים אלו מעין מזיגה של מועדון וכיתת לימודים בהם הדריכו המדריכות מטעם מועצת הפועלות. רוב החברות עסקו בעבודת ההדרכה בהתנדבות. במושבי עולים הורחבה ההדרכה, ולמעלה מ10,000 – משקי-עזר השתתפו בפעילות זו.
לשם עזרה בממון העבודה במעברות, ארגנה מועצת הפועלות מגבית ארצית אשר כונתה "יד למעברה" הכספים שנתרמו היו קודש לקליטת העלייה. מפעל זה התקיים שנים מספר, ותרומתו להמשך הפעילות התקינה של מועצת הפועלות ביישובי בעולים, הייתה רבה. מפעלן של חברות מועצת הפועלות היה אחד מן המפעלים היפים בתהליך קליטת העלייה, ונתן ביטוי לצד היפה של פני היישוב הקולט.
על פעילותה של מועצת הפועלות בתחומים שונים מעונות ילדים, קורסים מקצועיים, הדרכה יום-יומית מתוך הביטאון "דבר הפועלת". תשי"ג כרך י"ח.