מאת: חיים גרוסמן
מקור: עת-מול, עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל,
גליון 1 נוב' 2001 הוצאת יד בן צבי
מימי המדינה הראשונים פעלו בשוק כמה יצרנים של מסטיק לילדים, שאימצו קו דידקטי וטיפחו את הגאווה הלאומית.
בעידן המסטיק המתוחכם שעטיפתו מעוטרת בגרפיקה סתמית, מעניין להיזכר בגומי הלעיסה של שנות החמישים והשישים. המסטיק היה עטוף בעטיפת נייר ועליה תמונת נוף או דיוקנאות גיבורים. המסר החזותי ביטא קו שיווקי שרווח בשורה ארוכה של מוצרי מתיקה בימי המנדט ובעשורים הראשונים למדינה. לנייר העטיפה היה מסר דידקטי, והיצרנים ביקשו להנחיל את הדימויים שהופיעו עליו לקהל הילדים.
מקום המדינה פעלו בשוק כמה יצרנים של גומי לעיסה – מסטיק.
דווקא חברת עלית, המוכרת ביותר, העדיפה בדרך כלל עיצוב גרפי מינימליסטי ובו שם המותג בלבד. כמוה בדרך כלל גם "ליבר, ו"צד", שהתרכזו בקשת גדולה של מוצרים שהמסטיק לא היה המרכזי שבהם. היצרנית הגדולה של המסטיק הייתה חברת "יונלה" מקרית אריה בפתח תקווה, שתוצרתה נשאה את השם "פם-פם". עוד פעלה וייצרה בתל אביב ברחוב הרכבת 42 חברת "ג.ג.", שהפיצה מוצריה גם תחת השם "גם גם" ו"גמא". חברה נוספת שייצרה בתל אביב הייתה חברת "רות", שחוץ מעטיפה קורצת, הפיצה כשי לוחות פלסטיק קטנים ומצוירים שהטייתן בזווית מסוימת העניקה לתמונה ממד של תנועה. בשנות השישים פעלה גם חברת "ישליקו בע"מ", שלתוצרתה צורף גימיק מפתה של כרטיס נושא תמונה שהצטרף לסדרה ארוכה של תמונות שאספו הילדים.
בראשית שנות החמישים הציגו עטיפות הנייר של המסטיק סצנות מוכרות של חגי ישראל.
עוד הוצגו בהרחבה דמויות מאגדות ילדים פופולריות:
לצד מראות מעולם הילדים הופיעו מגוון תמונות של גיבורי האומה העברית, שטיפחו את הגאווה הלאומית. כך נראו תמונת טרומפלדור לצד הרצל, נורדאו, ביאליק, טשרניחובסקי ואחד העם, ויצמן, ארלוזורוב וז'בוטינסקי,
וכן תמונות יהודים מפורסמים אחרים כמו איינשטיין או ליאון בלום, שכיהן כראש ממשלה בצרפת. היעדרם של גיבורי הווה כמו דוד בן- גוריון מפתיע לכאורה, אך סביר להניח שהסיבה לכך לא הייתה מכוונת אלא מעשית. היצרנים השתמשו במאגר תמונות נגיש שהופיע כבר על גבי לוחות משחק רבים בנוסח טריוויה של ימינו.
מקום של כבוד על עטיפות המסטיק תפס צה"ל על חילותיו השונים.
כך נהגו מרבית היצרנים, להוציא את חברת עלית שייחדה לדמות החייל מוצרים אחרים.
( בעידן שלפני הטלוויזיה והטיולים לחו"ל, היה למראה ארצות רחוקות חן אקזוטי שעורר סקרנות בלב רבים. סדרת ספרים בשם "מסעות התייר הצעיר" ברחבי העולם זכתה להצלחה עצומה. עטיפות המסטיק הוסיפו נדבך צבעוני וחינוכי למגמה זו. כך למדו הילדים מעטיפות המסטיקים על מראה הפירמידות במצרים, הקרמלין במוסקבה, שיט גונדולות בוונציה ומלחמת שוורים במדריד.
מסטיק "בזוקה" החל לככב במקומותינו בשלהי שנות החמישים, בהישענו על גימיק של דף נייר קטן שעטף את המוצר ובו הוצגו הרפתקאות בזוקה ג'ו וחבורתו. החלק המרתק ביותר בדף היה "עתידות", שצפה את עתיד הילדים והבטיח בין היתר: "כשתגדל תטוס לחלל". המאבק לכיבוש החלל שהצית בשנות השישים את הדמיון היה אלמנט מושך גם בעולם גומי הלעיסה לילדים. בראשית שנות השישים בלטה סדרת תמונות חלל שצורפו לכל אריזה והמחישו תמונת עולמות רחוקים ודמיוניים. האיסוף הנמרץ של התמונות, המשחק בהם וה"החלפות", היו מציאותיים מאוד.
נושא החלל שורבב גם לסדרות שעסקו בנושאים אחרים. חברת "תמר" הפיצה סדרת תמונות אין-סופית של כוכבי קולנוע, שביטאה את הפופולריות של הקולנוע הצרפתי בישראל. למצעד הכוכבים צורפו גם גיבורים כמו גאגארין והכלבה לייקה מבית היוצר הסובייטי, ואף הטיל "שביט 22", שריחף מעל שמי ישראל כתוספת משכנעת למסע הבחירות של מפא"י בשנות החמישים.
השימוש בתמונות נוף נעשה רווח ביותר בראשית שנות השישים. לצד אתרים עתיקים שנחשפו בגל נרחב של חפירות ארכאולוגיות וחיזקו את הזיקה לעבר, הופצו מראות נוף של פינות חמד שנעשו לנחלת הכלל עם התבססותה של תרבות הנופש בישראל. יצרני גומי הלעיסה המשיכו לטפח את הקו החינוכי-לאומי בהציגם מראות הקשורים למורשת הגבורה של צה"ל, לפאר האדריכלות הישראלית ולהישגי הטכנולוגיה בדמות הכרמלית בחיפה או הכור האטומי בדימונה.
יצרני המסטיק השתדלו להחדיר מידע שימושי לצרכניהם. כך למדו ילדי ישראל כי פיל הוא חזק ונבון ומאולף בידי האדם, וכי הזברה חיה בעדרים באפריקה המזרחית.
לא נפקדו גם דגלי אומות העולם שאליהם צורף מידע ראוי: המטבע, השטח ושם עיר הבירה. ברית המועצות, שעדיין הייתה אז בגדר ידידה, זכתה גם לתוספת מידע על יום המהפכה. התאריך לא היה מדויק, אבל הכוונה הייתה העיקר.
הופעתם של כדורגלני ישראל ובעיקר שחקני הנבחרת הלאומית על ניירות המסטיק ביטאה את עלייתם של גיבורי תרבות חדשים.
המאבק הספורטיבי עדיין נתפס במאבק לאומי, אך כוכבי הספורט היו גם ביטוי לתרבות פנאי והנאה אישית שאינה מרוכזת רק ב"לבנות ולנטוע".
עטיפות נייר ועליהן שטרות כסף מכל העולם באדיבות בנק פויכטונגר ובסיועו, ובעיקר סדרות ועליהן דגמי מכוניות, הבליטו את השינוי התמטי-חזותי בהוויית חברת הילדים ישראלית בשנות השישים.
מסוף שנות השישים החלו להיעלם עטיפות המסטיק המוכרת. אפנות וזמנים השתנו ו"ימי התום" הועתקו למחוזות אחרים. בעידן של תקשורת איבדו התמונות הנאיביות את משמעותן. המעבר מאוריינטציה לאומית-חינוכית מגויסת שקידשה קוד של ידע הראוי להילמד לחברה תזזיתית וביקורתית לא הותיר לנייר העטיפה הישן כל סיכוי. "עלית", ענק הממתקים היחיד שנותר פעיל בשוק, הפיצה בראשית שנות השמונים סדרת מסטיקים עם עטיפות שעליהן צוירו דמויות אהובות של גיבורי וולט דיסני, אך גם היא פסקה מכך, וקצת חבל.