Chapter_Header_05

קרב הר הגלבוע

 

      

 

מפות קרב הר הגלבוע

 

למרות כשלונם בקרב עמק האלה, עדיין היוו הפלשתים הגורם הצבאי והמדיני החזק באיזור.

מעמד זה נבע בעיקר משליטתם ב”דרך הים”, הדרך הבינלאומית שעברה במישור החוף ובעמק יזרעאל. הפלשתים גם המשיכו לצור על ישראל לאורך הגבול בין שני העמים. חלוקות הדעות בין החוקרים באשר לרקע וליעדי קרב הר הגלבוע (שמואל א’ כ”ח-כ”ט; ל”א). ישנה דעה הגורסת כי יוזם הקרב היה שאול שביקש לשבור את המצור הפלשתי ואת השליטה הפלשתית על דרך הים. לפי דעה זו, יתכן גם כי שאול ניסה ליצור רצף טריטוריאלי עם שבטי הגליל. לפי דעה אחרת, יוזמי הקרב היו דווקא הפלשתים. לפי דעה זו, אחרי בלימתם בעמק האלה, בקשו הפלשתים שוב לאגף את הישראלים, אך הפעם מן הצפון ובעזרת האוכלוסיה הכנענית שעוד ישבה בעמקים הצפוניים.

 

על פי הכתוב בשמואל א’ כ”ט, נערכו הפלשתים לקרב במרכזם הידוע באפק. מכאן, הם התקדמו בדרך הים, אל עמק יזרעאל וחנו בשונם, בפאה הצפונית של העמק. מן הסתם, הגיע הכוח הישראלי דרך במת ההר המרכזי ששוחרר מן השלטון הפלשתי.הם נערכו בתחילה “בעין אשר ביזרעאל”, כנראה עין חרוד. אך בהתקרב הרכב הפלשתי, התבצר צבא שאול בגלבוע, בנסיון למשוך את הפלשתים ללוחמה הררית שתנטרל את יתרונם המספרי והטכנולוגי. אך נראה כי טכסיס זה לא הצליח.

 

יש לציין גם כי על פי הסיפור המקראי, הגורם הצבאי המכריע בקרב זה היו דווקא הקשתים הפלשתיים, המורים בלשון המקרא. לאור העובדה כי בקרבות המתוארים בתבליטי מדינת הבו, חסרים קשתים אצל הפלשתים, יש כאן עדות מעניינת לשינוי דרכי הלוחמה הפלשתיות.

 

מכמש

עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה (“מצב”) פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח’רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח’מאס, כ- 7 ק”מ דרומית-מזרחית מרמאללה.

גבע

עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג’בע, הנמצאת כ- 10 ק”מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.

בית שמש

עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח’רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.

עקרון

לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.

גת

העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה”ס.

אשדוד

הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק”מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.

אפק

שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה”ס.