קרב הר הגלבוע

מפות קרב הר הגלבוע

למרות כשלונם בקרב עמק האלה, עדיין היוו הפלשתים הגורם הצבאי והמדיני החזק באיזור.

מעמד זה נבע בעיקר משליטתם ב”דרך הים”, הדרך הבינלאומית שעברה במישור החוף ובעמק יזרעאל. הפלשתים גם המשיכו לצור על ישראל לאורך הגבול בין שני העמים. חלוקות הדעות בין החוקרים באשר לרקע וליעדי קרב הר הגלבוע (שמואל א’ כ”ח-כ”ט; ל”א). ישנה דעה הגורסת כי יוזם הקרב היה שאול שביקש לשבור את המצור הפלשתי ואת השליטה הפלשתית על דרך הים. לפי דעה זו, יתכן גם כי שאול ניסה ליצור רצף טריטוריאלי עם שבטי הגליל. לפי דעה אחרת, יוזמי הקרב היו דווקא הפלשתים. לפי דעה זו, אחרי בלימתם בעמק האלה, בקשו הפלשתים שוב לאגף את הישראלים, אך הפעם מן הצפון ובעזרת האוכלוסיה הכנענית שעוד ישבה בעמקים הצפוניים.

על פי הכתוב בשמואל א’ כ”ט, נערכו הפלשתים לקרב במרכזם הידוע באפק. מכאן, הם התקדמו בדרך הים, אל עמק יזרעאל וחנו בשונם, בפאה הצפונית של העמק. מן הסתם, הגיע הכוח הישראלי דרך במת ההר המרכזי ששוחרר מן השלטון הפלשתי.הם נערכו בתחילה “בעין אשר ביזרעאל”, כנראה עין חרוד. אך בהתקרב הרכב הפלשתי, התבצר צבא שאול בגלבוע, בנסיון למשוך את הפלשתים ללוחמה הררית שתנטרל את יתרונם המספרי והטכנולוגי. אך נראה כי טכסיס זה לא הצליח.

יש לציין גם כי על פי הסיפור המקראי, הגורם הצבאי המכריע בקרב זה היו דווקא הקשתים הפלשתיים, המורים בלשון המקרא. לאור העובדה כי בקרבות המתוארים בתבליטי מדינת הבו, חסרים קשתים אצל הפלשתים, יש כאן עדות מעניינת לשינוי דרכי הלוחמה הפלשתיות.