ביבליוגרפיה

 

אהרוני, י.

“סיפורי שמשון ונחלת דן”, עיונים בספר שופטים. הוצ’ קרית ספר.ע’ 447-435.

 

בונימוביץ, ש.

“האם ‘התרבות החומרית הפלשתית ‘ היא אכן פלשתית? בעיות מתודיות בחקר התרבות הפלשתית”, ארכיאולוגיה 1 (1986), ע’ 11 – 21.

 

בונימוביץ, ש.

“תשובה לתגובות, על בעיות הגדרת התרבות החומרית הפלשתית”, ארכיאולוגיה 1 (1986), ע’ 31 – 32.

 

גיחון, מ

“חסימה בהר גלבוע, על מלחמתו האחרונה של שאול נגד הפלשתים” עת-מול ו'(6) 1981, ע’ 6 – 8.

 

דותן, ט.

הפלשתים ותרבותם החומרית. ירושלים: מוסד ביאליק.

 

דותן, ט וס. גיטין

“תל מקנה/עקרון – עלייתו ונפילתו של עיר פלשתית”, קדמוניות כ”ז (תשנ”ד), ע’ 28-2.

 

דותן, מ.

“אשדוד – שבע עונות-חפירה”, קדמוניות ה’ (תשל”ב), ע’

 

וקסמן, ש.

“להבנת הספינות המתוארות באמנות המצרית”, קדמוניות 89-90 (תש”ן).

 

זיו, י.

“יום-מיכמס: מלחמת-העצמאות של שאול”, מערכות 305 (1986), ע’ 40 – 48.

 

זינגר, א.

“מצרים, כנענים ופלשתים בתקופת ההתנחלות והשופטים”, מנוודות למלוכה, נ. נאמן וי. פינקלשטיין. ירושלים: יד בן צבי, תש”ן. ע’ 402-348.

 

זינגר, א.

“מוצא ‘גויי הים’ והיאחזותם בחופה של ארץ ישראל”, דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, תשמ”ו. ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות. ע’ 6-1.

 

זינגר, א.

“ראשיתה של ההתיישבות הפלשתית בארץ-ישראל וגבולה הצפוני של פלשת”, קתדרה, 43, (תשמ”ז),ע’ 14-3.

 

זינגר, א.

“לבעיית זהותו של דגון אלהי הפלשתים”, קתדרה 54 (תש”ן), ע’ 42-17.

 

לוריא, בנציון

“על הפלשתים: הרהורים וערעורים על מוסכמות”, בית מקרא לג (קט”ו) תשמ”ח, ע’ 456 – 472

 

מזר, ב.

“הפלשתים וייסוד ממלכות ישראל וצור”, כנען וישראל. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל”ד. ע’ 17-1.

 

מזר, ע. וג’. קלם

“כנענים, פלשתים וישראלים בתמנה/תל בטש”, קדמוניות י”ג (תש”מ). ע’ 97-89.

 

מזר, ע.

“האמנם לא עוד ‘תרבות פלשתית’? תשובה לש. בונימוביץ”, ארכיאולוגיה 1 (1986), ע’ 22 – 27.

 

עודד, ב.

“בין חזקיה לערי פלשת”, ספר ברסלבי. ירושלים: קרית- ספר, תש”ל. ע’ 88-79.

 

ראם, ח.

“הקרב בגלבוע”, בית מקרא ל”ב (ק”ח), תשמ”ז, ע’ 68 – 74.

 

נאמן, פנחס.

“המלחמה בפלשתים בימי עלי”, ספר יוסף ברסלבי. ירושלים: קרית-ספר, תש”ל, ע’ 245-230.

 

תדמור, ח.

“מסעות המלחמה האשוריים לפלשת”, קובץ היסטוריה צבאית של א”י בימי המקרא (ערך י. ליוור), תשכ”ד ע’ 285-261.

 

, .Nelson, H.H

The Excavation of Medinet Habu, Vol.1 and 4 University of Chicago, 1939

 

 

 

 

מכמש

עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה (“מצב”) פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח’רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח’מאס, כ- 7 ק”מ דרומית-מזרחית מרמאללה.

גבע

עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג’בע, הנמצאת כ- 10 ק”מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.

בית שמש

עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח’רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.

עקרון

לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.

גת

העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה”ס.

אשדוד

הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק”מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.

אפק

שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה”ס.