במשנה סוכה ה, ב-ד נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו…"
מהי אותה שמחה? איזו חגיגה הפסדנו?… מה בדיוק שואבים, כיצד, היכן ולמה?..
היעזרו בתיאורים ובמקורות הבאים, ונסו לתאר יום בחייו של עולה לרגל באותם ימים, השולח גלויה למשפחתו! (לנוחיותכם, מצורף בול!)
על הצורך בניסוך מים בבית המקדש (מועדי ישראל/יואל רפל, ההוצ"ל מש"הבט, עמ' 257)
על טקס שאיבת המים (מועדי ישראל/יואל רפל, ההוצ"ל מש"הבט, עמ' 258)
על ניסוך המים (דעת)
תיאור מפורט של שמחת בית השואבה כפי שנחוגה בזמן שבית המקדש היה קיים, נמצא במשנה: "במוצאי יום טוב הראשון של חג, ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול. ומנורות של זהב היו שם.. ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה. חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות, והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים". (מסכת סוכה, ה)
הגמרא, הוסיפה על תיאור זה פרטים אחדים: "אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל שכשהיה שמח שמחת בית השואבה, היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו!.. וכשהוא משתחווה, נועץ שני אגודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף, ואין כל בריה יכולה לעשות כן… (סוכה נ"ג ע"א)
בשמחה זו נטלו חלק כל גדולי העם ופשוטיו, יושבי ירושלים ועולי הרגל. השמחה התמשכה כל הלילה: "ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה".
במרוצת הדורות, מאז שחרב בית המקדש, נעשו ניסיונות שונים לקיים שמחה כזו, זכר לאותה שמחה, ויש המקיימים מסיבה כזו גם בימינו: מתכנסים בבתי כנסת או בבתי מדרש או בסוכות, מזמרים ושמחים זכר לאותה שמחה. באירועים אלו נוהגים לזמר חמישה עזר שירי המעלות מספר תהילים (קכ-קלד), שנהגו הלויים לזמר בבית המקדש על חמש עשרה המעלות (מדרגות) שירדו מעזרת נשים לעזרת גברים.