לדף הבית אתר הר הבית מזוויות שונות

ירושלים במערכה

לקט תעודות מתוך מערכות, יוני 1978

מבוא
עלון ידיעות
מבצע יבוסי
הראל במבצע יבוסי
מטה הראל 10
הודעת אצ”ל
פעולת מכבי
מכבי ב’
פעולת קלשון
מברק
דו”ח מבצעים של אצ”ל
מבצעים ערב הפלישה


מבוא

על העיר ירושלים הוטל מצור עוד בראשית המלחמה. הערבים תקפו את קוי התחבורה אליה, איימו לנתקה מהשפלה, למנוע אספקת מצרכים חיוניים אליה ולהכניעה ברעב. לבד ממצרכי המזון היתה העיר תלויה גם באספקת מים. את מריבת המים הדרושים לצרכיה קיבלה ירושלים ממעיינות ראש העין והמים הוזרמו אליה באמצעות שלוש תחנות שאיבה, שהיו ממוקמות בשטחי שליטה ערביים. היה ברור, שעם הפינוי הבריטי ינתקו הערבים את צינור המים והעיר תשאר ללא אספקת מים. על מנת לקדם את פני הסכנה החלו בדצמבר 1947 לאגור מים בבורות, אשר נחתמו ונשמרו לשעת צורך. ב- 15 במאי ניתקו הערבים את צינור המים. מלאי המים שנאגר עשוי היה להספיק למאה וחמישה עשר יום, אם תקבל כל נפש עשרה ליטרים מים ליום. בהדרגה צומצמה מנת המים היומית והגיעה לכדי שישה ליטרים מים לנפש. עלוני הדרכה, שהופצו בעיר, הדריכו את התושבים בשימוש יעיל וחסכוני במים. עלוני ההדרכה הופצו על-ידי ועדת ירושלים, בראשותו של דב יוסף.

 

______________________________

 


עלון ידיעות

אל תושבי העיר העתיקה

“קול המגן” הודיע בשידורו ביום י”ח אדר ב’.

האויב אוזר את כל כוחותיו כדי להכניע את ירושלים העברית. זה זמן רב מנסה האויב למנוע את האספקה לישוב העברי. המזימה לא תקום הודות למסירותם ועקשנותם של הנהגים והמלווים. משלוחי האספקה בכמות שהיא מגיעה אפשרה להכין מלאי. אך איש אינו יודע כמה זמן תצטרך ירושלים העברית לעמוד במצור ועלינו לדאוג לכך שלא נעמוד בפני מחסור. אין להתעלם מהקשיים והסבל אולם הצבור ידע גם כן לעמוד במשמעת ורוח איתנה כמו נגד פעולות צבאיות. נדאג לכך שהאספקה המובאת תמצא דרכה אל השוק הכללי ולא לאגירת יחידים. נשים קץ לספסרות והפקעת מחירים ועל הציבור העביר למסור על כל עבירה למוסדות הבטחון הישוביים.

 

______________________________

 


מבצע יבוסי

 

יבוסי                        סודי בהחלט                  מטכ”ל/אג”מ/1

מועצה-הראל                                                  מב/27

עציוני                                                              19 באפריל 1948

 

תעודה למבצע יבוסי 

 

ידיעות:

האויב מרכז את כוחותיו למכה נגדית בסביבות העיר י-ם. בית צוריך, בית איקסה בידו במגמה לנתק מחדש אתה קשר לעיר ולהשתלט על ירושלים.

“יפת” עומד לפנות בחלקו את העיר ואת הבניינים ג’נרלי המגרש הרוסי, אפ”ק הדואר בניין דוד בית חולים איטלקי, שמהווים את השלד העיקרי לשליטה על העיר.

בסביבה הקרובה לשייך ג’ראח מנתק את הקשר עם הדסה, נוה יעקב ועטרות. כוחותינו מרוכזים בישובי הסביבה. ובעיר, גדוד “הראל” שני שולט ומבטיח את הקטע בין באב-אל-ואד י-ם.

המגמה: א. לטהר את סביבת ירושלים ע”י כיבוש והריסת בסיסי אויב. ב. להבטיח את השליטה על העיר ע”י תפיסת בניינים בלעי ערך טאקטי. ג. לשחרר את העיר מהמצור. ד. לשלוט בקטע מי-ם ועד באב-אל-ואד למעבר שיירות.

השיטה: פעל ע”H הכוח שברשותך לקראת מילוי המגמה לפי השיטה שתיקבע על-ידך.

הרכב הכוח: מטה יבוסי; מטה חיל “הראל”; מטה עציוני;

גדוד הראל ראשון, גדוד הראל שני עם יחידות נשק מסייע;

גדוד עציוני 61, 62, 63 בחלקם;

פלוגת עציוני “נעם”

10 משוריינים קרביים (בתוספת לקיימים אצל עציוני)

יחידות שרותים; קשר, תחבורה, מנהלה.

 

סיוע אוירי                                  מנהל האג”מ

מטוס סיור בבסיס נען.               ידין

 

______________________________

 

“הראל” במבצע “יבוסי” 

 (לוח פעולות)

 

התפקיד: תשובה על הפגיעה בשיירת “הדסה”. שחרור העיר ירושלים.

נתונים: הצבא הבריטי הפסיק את חסותו על השיירות בתחומי העיר וכתוצאה מזה: שיירת המוות של “הדסה”, ניתוק הקשרים בין העיר ומקור-חיים, תלפיות ורמת-רחל בדרום והר-הצופים בצפון.

הצבא הבריטי עמד לפנות את ירושלים ואת הבנינים האסטרטגיים העיקריים שנתנו את השליטה בעיר (בנין ג’נרלי, מגרש הרוסים, אפ”ק, הדואר, מלון “המלך דוד”, בית-החולים האיטלקי).

מטרות: הבטחת שליטתנו בעיר ע”י כיבוש בנינים בעלי ערך טקטי, המהווים עמדות-מפתח, משיפונו ע”י האנגלים; פתיחת הדרך לאוניברסיטה; התחברות עם השכונות הנצורות בדרום ירושלים.

תכנית: בצפון כיבוש שיך-ג’ראח ופתיחת הדרך לאוניברסיטה. בדרום: כיבוש קטמון הסרת המצור מעל שכונות דרום ירושלים.

ביצוע: ב- 26.4.48 נכבשה שכונת שיך-ג’ראח, מבצר האויב בצפון ירושלים, ע”י גדוד “שער-הגיא”. החלה בריחה מהשכונות הסמוכות. עם ערב הותקפו עמדותינו בהתקפת-פתע ע”י צבא בריטי בהרעשת תותחים ומשוריינים נושאי תותחים. לאחר שרבים מאנשינו נפגעו, נאלצו יחידותינו לסגת.

ב- 29.4.48 גדוד “שער-הגיא” ניסה לכבוש את מנזר “אוגוסטה ויקטוריה” ואבו-תור, לשחרר את האוניברסיטה ממזרח ולהשתלט על כביש יריחו-ירושלים. לאחר שנתרחשה תקלה (התפוצצות מרגמת “דוידקה”) נכשלה ההתקפה, אך יחידות קטנות של הגדוד חיבלו בדרך הזאת, פוצצו גשרים וניתקו את תחבורת האויב.

ב- 1.5.48 גדוד “הפורצים” עם תגבורת מגדוד “שער-הגיא” ומגדוד חי”ש-“מוריה” ובשיתוף עם חי”ם רחביה, הסתער על קטמון. הקרב הפך לקרב הכרעה על ירושלים. האויב הזעיק את מיטב כוחותיו, כשהעיראקים משמשים הלוחמים העיקריים שהסתערו על עמדותינו שבע פעמים, בזו אחר זו. מספר הנפגעים 27. לראשונה, נפגשנו בקרב עם כוח הלגיון, כשהוא מצויד במשוריין ותותח “טו-פאונדר”. אחרי 14 שעות, בצהרי היום, הוכרע הקרב והאויב התחיל, תוך התנגדות עקשנית, לפנות את השטח.

ב- 2.5.48 בשעה 02.00 נפגשו אנשינו שהגיעו מצד מנזר-קטמון עם אנשינו שתקפו מצד רחביה קטמון נכבשה! הביעור נמשך יום וחצי ע”י חי”ש וחי”ם ירושלים. הושג קשר בין מקור-חיים ורחביה והערבים פינו גם את “השכונה הגרמנית”.

סיכום: במבצע “יבוסי” הוכה הכוח הערבי בירושלים, נשבר קו הגנתו ונוצר קשר בין העיר ושכונותיה הדרומיות, שהיו שרויות עד אז במצור. הנצחון לא נוצל לשם השתלטותנו המוחלטת על הבירה לרבות העיר העתיקה ויחידות “הראל” הועברו לשער-הגיא לשם ביצוע פעולת “מכבי”.

 

רעננה

 

______________________________

 


מטה הראל 10

 

 

למועצה

מטה חיל “הראל”

(פלמ”ח)

29-30.4.48

0600

 

1. כוחותינו:

דו”ח מפעילות החיל מס. 10

 

הערכות: אין כל שינוי.

פעילות: שתי מחלקות מהגדוד הראשון יצאו לפוצץ גשרים י-ם יריחו. הגיעו למקום ופצצו. חסרים פרטים. מחלקה אחת מהגדוד הראשון העבירה אספקה מירושלים ליחידה הנמצאת בצופים.

פלוגה מהגדוד השני התקיפה את קטמון. כבשה את מנזר סימון והתבצרה בו. הערבים מרכזים כוחות ומנסים להסתער חזרה על הבניין. נשלחו שלוש מחלקות לעזרה. התקפת הערבים נמשכת.

מטה חיל “הראל” (פלמ”ח)

 

______________________________

 


הודעת אצ”ל

 

יום א’ – א דחוה”מ פסח                  ט”ז בניסן תש”ח

48/-25/4 ו’ 09.30

 

הודעה

מפקד הארגון הצבאי הלאומי בירושלים מוסר:

יחידות קרב שלנו השתתפו בהתקפה על שכונת הפורעים שייך ג’ראח והלמו יחד עם חיילי ההגנה באויב. על חיילינו הוטל לרתק אל עמדותיהם את הצבא הבריטי החונה בבית-ישראל. חיילינו מלאו את המשימה. האויב נעצר והודות לכך יכלו יחידות ההגנה להתקדם. כמו כן חלצו חיילינו פצועים של ההגנה מקו האש. באותו זמן הדפו חיילינו התקפת צליפה חזקה שמכונת מוסררה בכוון מאה שערים. עמדת האויב שנמצאת בבית-החורשת לנעלים “נתן” שותקה לחלוטין. אבדותינו: 7 פצועים, אחד מהם קשה.

 

______________________________

 


פעולת “מכבי”
– מצע –

כללי: שיירת המזון שעלתה לי-ם לפני כשלושה שבועות נשארה בעיר ואי-אפשר היה להחזירה לרגלי פעולות דחופות שבסביבה.
הפקוח על הדרך (בשתי גזרותיה) הוחלש מסיבת חוסר כוח מספיק לתפקיד זה.
האויב נצל את ההזדמנות לחסם את הדרך בקטע דיר איוב סריס ע”י מחסומים, חפירת תעלות לאורך הכביש וכדומה.
כרגע נמצאים בגזרה המערבית שתי פלוגות גבעתי (חולדה, חולדה ערבית) כ- 260 איש; 4 משוריינים. בגזרה המזרחית מוחזק הקו ע”י פלוגות הראל (שתים במעלה החמישה וחיל מצב בכפרים שנכבשו בפעולות נחשון). מחזיקים כוחותינו במספר בסיסים: קרית
ענבים, מוצא, ארזה, נוה אילן.
גדוד אחד מהכוח “הראל” נשאר עוד בי-ם. מטה הראל י-ם.
המגמה: לפתוח אתה דרך לירושלים ולהחזיק אותה פתוחה למעבר שיירות מון עד הוראה אחרת.
השיטה: בשיטת הפעולה יש להבדיל כמה שלבים:
הפעולות הראשונות של ההטרדה נגד בסיסי האויב הקרובים לדרך.
מטרת ההטרדות היא גם לסייר את האויב בכוח ולבדוק את מידת עירנותו.
השלב הראשון – התקפות במגמה של כבוש והחזקה של דיר איוב, בית מחסיר. פעולות בידוד והחסות נגד רמלה, אל קבאב, אינכס, בית ג’יב. חדוש פעולות הטרדה נגד בידדו, בית איקסה, בית סוריק. הבטחת היחידות בעבודות תיקון הדרך.
שלב שני – החזקת הכפרים הכבושים ומעבר השיירות תוך חסימת דרכים לעין-כרם בית ג’וברין.

סיור: אויריה מ- 5.4.48 אוירון לרשות הפיקוד
ארגון ומנהלה: הקמת הבסיסים והמטות עד 5.5.48 שעה 12.00.
התחלת הפעולה לפי פקודה מיוחדת.                      מנהל האג”מ

 

______________________________

 


מכבי ב’

 

חטיבת גבעתי/מבצעים

13 במאי 1948

מכבי ב’ 

פקודת קרב

 

המגמה הכללית:

לאחר קרבות כוחות “הראל” עם האויב במשך שבעה ימים קיבלה חטיבתנו את הפיקוד על שלב ב’ של הפעולה כדי לפתוח, עם הפלמ”ח, את הדרך לירושלים ולהעביר שיירות אליה.

המטרה

לכבוש ולהחזיק את אבו-שושה, נענה, אל-קובאב, סלבית, בית-נובא ויאלו; להשתלט על אזור לטרון ע”י פעולה עקיפה שתביא לכיתורו באיגוף שמאלי עמוק (ממערב, דרך צפון, למזרח) ורק לאחר מכן להעביר את השיירות לירושלים.

ידיעות

כוחות האויב:

ריכוז מכוחות קאוקג’י בשטח לטרון-עמואס-יאלו בכלל זה משוריינים ותותחים.

ריכוז אויב ניכר באזור רמלה.

בנענה, אבו-שושה ואל-קובאב, כוח מקומי בעיקרו.

כוחותינו:

גדודים “1”, “2”, “4”, פלוגה מגדוד “3”.

פלוגה אחת מגדוד “1” מחזיקה בחולדה הערבית; פלוגה אחת מגדוד “2” מחזיקה בשיך-מוסה.

גדוד “3” ערוך במרחב החטיבה ומתכונן לכיבוש מוע’ר.

שתי פלוגות מחטיבת “קריתי” מצורפות לחטיבה לתפקידי-משמר והחזקה.

חטיבת “הראל” במשלטי שער-הגיא עומדת לתקוף את אזור לטרון ממזרחו.

יחידת אצ”ל באזור באר-יעקב עומדת לתקוף את אזור רמלה ממערב.

השיטה:

הפעולה תבוצע במספר שלבים:

שלב א’: התארגנות מחדש, התבססות יחידות החטיבה והמסופחים אליה בקוי-ההגנה הקדמיים; התרכזות הכוחות בבסיסי היציאה.

שלב ב’: טיהור האגפים כיבוש אבו-שושה (בליל 14.5); כיתור נענה ופירוק נשקה (ביום 14.5).

שלב ג’: כיבוש אל-קובאב והתבססות בה (בליל 15.5).

שלב ד’: ניתוק אזור לטרון מאזור רמאללה כיבוש סלבית, בית-נובא ויאלו.

שלב ה’: ניצול הצלחה השלמת הפעולה לכיוון לטרון ודיר-איוב בתיאום עם פעולת הפלמ”ח ממזרח.

שלב ו’: העברת השיירות לירושלים.

 

______________________________

 


פעולת קלשון

 

מוריה דוד                    סודי בהחלט                  אגמ/אלדד

מצודה יונתן                      דחוף                        10/5/1948

מכמש רובין

בית-חורון אלוני

נעם שחמונאי

 

 

הנדון: פקודת התראה מס’ 10/501 “פעולת קלשון”

אלדד

קצין מבצעים

 

______________________________

 


מברק

אל: אמתי הלל ידין     15.4.48    1535       מאת: עציוני

הבריטים מפנים שטחים ובתים בלי הודעה ובלי להשאיר יורש. עומדים לפנות את ג’נרלי, דואר ואפ”ק, אלנבי, בית החולים אוגוסטה ויקטוריה. איזור תלפיות בסכנה חמורה של ניתוק. אל ים המלח אין יותר שיירות. הדסה למעשה מנותקת. יש הכרח לתפוש ולהחזיק בשיח-ג’ראח. אני נשאר עם שני משוריינים מעט מקלעים ושתי מחלקות רזרבה בלתי מאומנות וללא כח פעולה. אני מזהיר פעם נוספת בפני כשלונות חמורים ודורש מיד ארבע פלוגות מאומנות על מפקדיהם ציודם פלוס נשק כבד. כמו”כ משלוח מתל-אביב של שתי לפלוגות על מפקדיהם וציודם לים-המלח. שתיקתכם על כל מברק אינה פותרת את הבעיה. עלי לתבוע תשובה מידית ואיך תגיע שיירה לירושלים.

 

______________________________

 


דו”ח מבצעים של אצ”ל

 

דו”ח מבצעים (של מפקדת האצ”ל)

בנגוד לאינפורמציה שהייתה בידינו שהפנוי יתחיל באור ל- 15 למאי, עזבו הבריטים את כל השטחים המבוצרים ב- 14 למאי. התזוזה החלה ב- 0700.
הריכוז שלנו ע”י ג’נרלי פרץ הראשון ל”מגרש בווין” נתק את גדרי התיל ואגב התקדמות זהירה מתוך חשש למוקשי מלכודת עבר את בנין ג’נרלי, בנין אפ”ק, בנין הדואר החדש, פרץ למגרש הרוסים, שבר התנגדות קלה של ערבים שהיו בתוך ביה”ח הממשלתי והמשיך בהתקדמותו עד לשער בית הסוהר. כאן נתקלו חילינו בהתנגדות חריפה מצד הערבים ונאלצו להתבסס בעמדות הגנה.
בו בזמן פרץ ריכוז שני אשר באיזור מאה שערים לביה”ח האיטלקי והשתלט ללא התנגדות. צליפה של הערבים מצד מוסררה איימה כל הזמן על מגיני ביה”ח. אנשי הלח”י פרצו אחרינו לתוך בנין ג’נרלי והחלו בריכוז ואיסוף שלל. גם יחידות של הבלט בעבודה זו. בהיוודע לנו הדבר דרשנו מיד הפסקת החלוקה עד שעה 20.00. יחידה קרבית בת 40 איש של הלח”י המשיכה בהתקדמות לעבר ברקליס בנק אך כתוצאה שלחוסר תאום ואי ידיעה מוקדמת של צעדם זה, נמצאו אנשי הלח”י, בשלב מאוחר, מבודדים. למרות זאת המשיכו בנעיצת תריז בשטח הערבי בכוון השער החדש שלה עיר העתיקה. כאוביקט ראשי משמש בנין נוטר-דאם המשמש משלט חשוב בין שער שכם ושער יפו. הם הצליחו לכבוש את הבנין. אבידותיהם: שלשה הרוגים ושלושים ושנים פצועים. למחרת נאלצו לפנותו מסיבת חוסר אנשים ותחמושת ונוכח לחץ קשה של האויב.

 

______________________________

 


מבצעים ערב הפלישה

פק’ מבצע ברק                                     חט’ גבעתי מבצעים

9.5.48

 

המטרה
לבצע התקפה בקנה-מידה גדול על היסוד הערבי הנמצא בשטח ההשפעה יבנה-אשדוד-מג’דל במטרה:
לחזק את הבטחת המרחב שלנו, את העריכה ואת דרכי-התחבורה, על-ידי התקפת מרכזי הפעילות הערבית.
לשלול מן האויב בסיס חשוב בעתיד, להקטין את כוחו הקרבי בשטח ע”י יצירת בהלה כללית ושבירת המורל שלו – – –
לשחרר את הלחץ מעל אזור הנגב ע”י התקפת קו החזית הקדמי של האויב מתוך ראיה מראש של הסכנה העלולה להתגלות בעתיד הקרוב, לעצור את הכנותיו, לבלבל את תכניותיו.

ידיעות
האויב
בתוך השטח נמצאים שלושה ישובים ערביים גדולים יבנה, אשדוד, מג’דל, וכמה מרכזים משניים כמו בשיט ובית-דראס. האחרונים מגלים פעילות רבה ולחשבונם נרשמו כמה מעשי אכזריות. יש לראות את האויב בשטח כחזק ובעל רוח גבוהה, מאחר שלא סבל עד היום כשלונות ועד היום הזה היה באופנסיבה.
אפשר להניח כי מכה אשר תונחת על אחד או יותר ממרכזים אלו תגרום לנדידתם של בני ישובים קטנים יותר בשטח. תוצאה זו אפשרית, ביחוד, בהתחשב עם גל-הבהלה שעבר לאחרונה על הארץ.
בכל אחד מהישובים הגדולים יש כ- 500-300 לוחמים. בכל אחד מהמרכזים המשניים יש כ- 200-100 לוחמים. בכל אחד מהישובים הקטנים יש כ- 100-50 לוחמים.
כוחות מתנדבים זרים נמצאים ביחידות קטנות במרבית הישובים; מרכזיהם הגדולים במג’דל ובעיראק-סואידן (יחידת “אחים מושלמים”).

 

 

מתוך: מערכות, 263-4 יוני 1978, משהב”ט