יומן החדשות: הפריצה לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים

(אות החדשות)

קריינית: כאן השידורים העבריים של קול ישראל ירושלים.

קריין: ערב טוב. דובר צה"ל מודיע: היום לפני הצהריים פרץ צה"ל לעיר
העתיקה של ירושלים.

שר הביטחון משה דיין: צבא הגנה לישראל שיחרר הבוקר את ירושלים. איחדנו מחדש את ירושלים המבותרת, את בירת ישראל השסועה. חזרנו לקדושים שבמקומותינו, חזרנו על מנת שלא להיפרד מהם לעולם. לשכנינו הערבים אנו מציעים גם בשעה זו, ואף ביתר תוקף בשעה זו, יד לשלום. ולבני הדתות האחרות, הנוצרים והמוסלמים, הננו להבטיח נאמנה, כי יישמרו מלוא החופש, וכל זכויותיהם הדתיות. לא באנו לירושלים לכבוש קודשי אחרים ולא להצר רגלי בני דתות אחרות, אלא להבטיח שלומה ולחיות בה עם האחרים באחווה.

קריין: ראש המטה הכללי, רב אלוף יצחק רבין:

הרמטכ"ל יצחק רבין: אין בכוונתי במלים אלה, בשעה זו, להתייחס למאורעות שאירעו בחמישים וחמש השעות האחרונות. מרגיש אני כרגע חווי, שמסופקני אם אני מסוגל לבטא את כל משמעותה במלים. נולדתי בירושלים, לחמתי במלחמת השחרור בירושלים, והכניסה היום עם שר הביטחון דרך שער-האריות אל העיר העתיקה מבטאה בשבילי אולי את התמורה הגדולה ביותר שהתרחשה בחמישים וחמש השעות האחרונות.

קריין: הכתב רפאל אמיר היה עם הכוח שפרץ הבוקר לעיר העתיקה.
(ברקע קול יריות ונסיעת כלי רכב)

חייל: (בקול נרגש מעביר הודעה בקשר): הר הבית (ברקע: קול יריות) בידינו, כאן תלמי, הר הבית בידינו, עבור. הר-הבית בידינו. (קריאות חיילים) הי… (ברקע כלי-רכב נוסעים ודברי חיילים) כל הכוחות, חדל! עבור. (הכתב בקול רועד מהתרגשות): השעה עשר ועשרים, השבעה ביוני. ברגע זה אנו עוברים את שער-האריות. אני נמצא עכשיו בצל. (מתרגש יותר ויותר. משדר בקול
איטי ובהדגשת מלים) בצל של השער, ושוב אנו יוצאים לתוך השמש לרחוב. (ברקע קול כלי-רכב) שער האריות. אנחנו בתוך העיר העתיקה. אנחנו בתוך העיר העתיקה. החיילים צמודים לקירות. אנו צועדים עכשיו בוויה דולורוזה. (ברקע: קול תקיעת שופר, קול כלי-רכב, דברי חיילים) אנו צועדים בויאה-דולורוזה.

חיילים: כאן, כאן, זהו, עכשיו.

הכתב: (בקול רועד מבכי) אתם מבינים מה זה, העיר העתיקה. (בוכה) אנו נמצאים בתוך העיר העתיקה. שוב פעם. (בוכה) (דברי החיילים מתערבבים בדברי הכתב): מסגד אל-אקצה. אי אפשר היה להיכנס לכאן. לא יכולתי להגיע. מסגד אל-אקצה. כאן לא יכולנו להיכנס גם בזמן המנדט.

קולות חיילים: רקע, הכותל, ניגש לכותל. לכותל. יש דגל בכותל. אני יכול לקבל אתה עוזי?

חיילים: כיפק הי, כיפק הי, כיפק הי, הי הי!
(תקיעת שופר)
(ברקע תקיעת שופר ושירת חיילים)
ירושלים של זה…
(על רקע השירה שיחות חיילים)

האלוף בר-לב: צריך שיהיה פה סדר… אבל אני רוצה לדעת מה יש… לשבת.

הכתב: (בקול נרגש וחנוק מדמעות) ברגע זה אני יורד במדרגות אל הכותל. עוד רגע. עוד רגע ואני על-ידי הכותל. (בוכה מהתרגשות)
(ברקע תפילת הרב גורן וקריאות "כיפק הי!" של חילים)

הכתב: (בקול נרגש) רבותי, אינני אדם דתי. מעולם לא הייתי. אבל זהו הכותל, ואני נוגע באבני הכותל המערבי. (ברקע הרב גורן מברך וחיילים עונים):
ברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה… אמן.

קולות חיילים: בוא הנה זמוש.

הרב גורן: (ממשיך בתפילה) ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים. אמן.

 

מתוך: ירושלים שכינה ושכנות, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים, מהדורת תשמ"ג, עמ' 33-34