מורים ותלמידים של בית הספר עמל בעטרות יצאו במשלחת עם בתי ספר ישראליים למסע מיוחד באתרים יהודיים בפולין. עם חזרתם הם מספרים על רגעי השיתוק והאימה באושוויץ ובטרבלינקה, על התפילות המשותפות, על הבכי שלא הצליחו לעצור וההבנה החדשה שלמדו על רוח האדם."כשהגענו ביום השלישי להר האפר בפולין, הר האפר הענק שליד מחנה ההשמדה, שבו נרצחו עשרות אלפי ילדים, הרגשנו את המסע במלוא עוצמתו. חלק מהתלמידים בכו.היו תלמידים שממש לא הצליחו לעצור את הדמעות. הם אמרו שמעולם לא הרגישו כאב כזה. אני לא בכיתי כי אני המורה שלהם ורציתי לשדר מסר שלמרות הזוועות אסור להישבר וחייבים להמשיך את החיים. זאת היתה חוויה עוצמתית שלא תישכח אצלם לעולם וגם לא אצלנו, המורים". את המשפטים הללו אנחנו רגילים לשמוע מתלמידים ומורים יהודיים שחזרו מהביקור במחנות ההשמדה בפולין, אלא שהפעם הדובר הוא ברכה ראג'בי, מורה לחינוך גופני ממזרח ירושלים שחזר לאחרונה מביקור במחנות ההשמדה, שבו השתתף במסגרת משלחת של תלמידים ומורים ערביים מבתי ספר ירושלמים, ביניהם עמל עטרות ממזרח ירושלים.

ב- 28.4.14, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שודר בתוכנית החדשות של ערוץ 2 "מהדורה ראשונה", (מדקה 5:17 ) ראיון עם מנהל ביה"ס עמל עטרות ירושלים פאוזי אבו גוש ועם בראאה כעבייה, תלמידת י"א בביה"ס עמל רב תחומי כעבייה. שניהם השתתפו במשלחת הרב תרבותית של רשת עמל לפולין, ושיתפו את הצופים בחוויותיהם מהמסע ובתחושותיהם.

הקליקו לידיעה המלאה מאת דודי אביטן, בידיעות ירושלים 453