איך מעצבים כאב? כיצד תופרים בגד מגעגוע? בגד מזיכרון ובגד מגאווה, בגד ממעמקי הנשמה ובגד שמנציח אדם יקר?
בהתרגשות גדולה קיימו תלמידי עמל מקס פיין את תצוגת האופנה השנתית, זו השנה השלישית ב Hangar 11 בנמל תל אביב.
היו להם את כל הסיבות הנכונות והמוצדקות בעולם להניח לאירוע הזה השנה – המדינה במלחמה, אופיר לוי, מנהל בית הספר, נעדר מהקמפוס למשך חמישה חודשי מילואים, הצוות והתלמידים עברו טלטלות ותהפוכות, לא היה מקום פיזי ללמוד בו בתחילת המלחמה, רקטה נפלה בבית הספר ופירקה את אחד מחדרי המגמה…
וכך מספר אופיר: "כשהתיישבתי מול שיר וייס ויעל חורב, מורות המגמה, הבנתי שאני לא בכיוון. העיניים הכואבות, הדומעות, בערו לעשייה חינוכית שתשמיע קול ברור, בועט ואמיתי. ראיתי מורות שלא מוכנות להישאר אדישות, ורוצות לעשות מעשה. המסר היה – מתקדמים, עם אמירה חדה ונוקבת! התצוגה השנה לא תהיה מנותקת, אלא תמשיך להדהד את רחשי הלב ואת הסערה הגדולה בה אנחנו נמצאים". ואכן החלק הראשון של התצוגה, הוקדש השנה לסיפורי הנרצחים של קורבנות ממסיבת הנובה וממלחמת חרבות ברזל, והדגמים עוצבו בהשראתם. זכות גדולה היתה לארח חלק ממשפחות הנרצחים שהדגמים עוצבו בהשראת יקיריהם. ומסיים אופיר – "הערב החגיגי הוא עדות לכך, שאנחנו בקמפוס עמל מקס פיין לא שוכחים ולא עומדים מנגד. ממשיכים הלאה! מעצבים מציאות".