פעילויות
משימה מס’ 1 – הפעלת רגליים:
מסע הכרות עם אתרים היסטוריים.
המשימה מבוססת על הכתבה “ביום פקודה בת”א” דבר 18.5.39 (המסמך מקושר לנושא “הספר הלבן”, במסלול תגובות/הפגנות/ביום פקודה) הנחיות למדריך:
1) הכתה תחולק ל 7 קבוצות.
2) לכל קבוצה ימונה ראש קבוצה.
3) ראש הקבוצה יקבל מעטפה ובה: שם האתר שהוגרל עבור קבוצתו (אחד משבעת המוקדים בהם התקיימה ההפגנה בת”א)
צילום של מפת ת”א כיום (ניתן למוצאה בכל ספר טלפונים חיוג 03, ובה יסומן מיקום האתר בשנת 1939).
צילומים היסטוריים מאותה הפגנה (ראה קישור). דו”ח מעקב מיוחד שאותו ימלאו המשתתפים בהיותם באתר. (ראה דו”ח מעקב) (עליך לשמור את דו”ח המעקב בתור מסמך וורד, אחרכך לשלוח אותו להדפסה) (בנוסף, על ראש הקבוצה לדאוג לכך שיהיו ברשותם כלי כתיבה ומצלמה).
4) החומר שייאסף מהביקור ייערך ע”י הקבוצה ב”תיק מקום”. לאחר עיבודו, יוצג בבית הספר כתערוכה כיתתית, במסגרתה תתאר כל קבוצה את רשמיה מן הביקור.
סוג הפעילות: למידה השואתית
כידוע, ממשלת הוד מלכותו פרסמה
שלושה ספרים לבנים: הספר הלבן של צ’רצ’יל 1922, הספר הלבן של פאספילד 1930, והספר הלבן של מקדונלד 1939 .
תוכנם מצוי באתר זה .
אופן הפעילות
שאלות 1. השוו את הרקע שקדם לפרסום כל אחד משלושת הספרים ומצאו את המכנה המשותף שהביא לפרסומם .
א. מהם ההסברים שמעלה ממשלת בריטניה לצורך בפרסום הספרים?
ב. בכל אחד מהספרים מוצגת העמדה בריטית כלפי הישוב היהודי בארץ ישראל. נסו לעמוד על טיבם ומשמעותם של שינויי העמדות של ממשלת בריטיניה כלפי הישוב היהודי באחת מן הדרכים האפשריות המוצגות:
רישום המתאר את העמדות המופיעות בספרים .
“הספר הלבן” של צ’רצ’יל, יוני 1922
– – המתיחות, ששררה מזמן לזמן בא”י, נובעת בעיקרה מתוך חששות בקרב חלקים מהאוכלוסיה הערבית ובקרב חלקים מהאוכלוסיה היהודית. חששות הערבים, מבוססים מקצתם על פירושים מוגזמים, שיוחסו להצהרה, המביטה בעין יפה על יסוד בית לאומי יהודי בא”י, הצהרה שניתנה בשם ממשלת הוד מלכותו (מ.ה.מ.) ביום 2.11.1917. פורסמו הודעות בלתי מוסמכות, לפיהן תכלית ההצהרה נועדה ליצור א”י יהודית לגמרי. נערך שימוש בביטויים המציינים כי א”י עתידה להיות “יהודית כמו שאנגליה היא אנגלית”. מ.ה.מ. מביטה על כל מטרה מעין זו כבלתי-ניתנת להגשמה, ולנגד עיניה אין כל מטרה כזאת. כמו כן לא עלה מעולם על דעת מ.ה.מ., כפי שנראה, כנראה, למשלחת הערבית, שההצהרה תביא לידי אובדנה או שעבודה של האוכלוסיה הערבית, השפה הערבית או התרבות הערבית בא”י. מ.ה.מ. רוצה להפנות תשומת-לב לעובדה, שנוסח-ההצהרה הנ”ל אינו מתכוון לומר, שא”י בכללה תהפוך לבית לאומי יהודי, אלא שבית כזה יוקם בא”י. בהקשר לכך, ראוי לציין בהערכה כי באספת הקונגרס הציוני, המוסד המנהל העליון של ההסתדרות הציונית, שהתקיים בספטמבר 1921 בקארלסבאד, נתקבלה החלטה, גילוי-דעת רשמי של מטרות הציונים, שבה הוצג “רצונו האמיתי של העם היהודי לחיות עם העם הערבי בתנאים של אחדות וכבוד הדדי, ויחד עם הערבים להפוך את הבית המשותף לקהיליה פורחת, שהקמתה תבטיח לכל עם מעמי הארץ התפתחות לאומית באין מפריע” .
– -ככל שהדבר נוגע לאוכלוסית היהודים בא”י נראה, שאחדים מהם חוששים פן תסור מ.ה.מ .
מהמדיניות הכלולה בהצהרת שנת 1917. לפיכך, נחוץ, לאשר בשנית, כי לחששות אלה אין בסיס, וכי ההצהרה ההיא, שאושרה מחדש בועידת מעצמות ההסכמה הראשיות בסאן-רימו, והיא שוחזרה וקוימה על ידם בחוזה סיבר, אינה ניתנת לשינוי .
במהלך שנים או שלושה הדורות האחרונים יצרו יהודים מחדש ישוב בא”י, המונה עכשיו 80.000 נפש, שרבע מתוכם הם איכרים או עובדי-אדמה. לישוב זה גופים מדיניים משלו: אספת הנבחרים להנהלת עניניו הפנימיים, ועדי-עיר נבחרים, ומוסד המפקח על בתיה”ס שלו; יש לו רבנות ראשית נבחרת ומועצת-רבנים להנהלת עניניו הדתיים. עניניו מתנהלים בעברית כלשון דיבורו, ועתונות עברית משמשת את צרכיו. יש לו חיים אינטלקטואליים מיוחדים והוא מעיד על פעילות כלכלית עצומה. לישוב זה, על אוכלוסיתו בעיר ובכפר, על מוסדותיו המדיניים, הדתיים והחברתיים, על שפתו המיוחדת לו, על מנהגיו, ועל חייו העצמאיים, ישנן סגולות “לאומיות”. ואם ישאלו, למה כוונתנו באמרנו פיתוח בית לאומי יהודי בא”י, תשובתנו, שאין זה אומר, כפיית לאומיות יהודית על כל תושבי א”י כולם, אלא, להוסיף ולפתח את הישוב היהודי הקיים, בעזרת יהודים משאר חלקי העולם, למען יהיה הישוב למרכז, שהעם היהודי בכללותו יתפאר בו ויתענין בו, ויהיה מבוסס על יסודות דתיים לאומיים. אבל על מנת שלישוב זה יהיה הסיכוי הטוב ביותר להתפתחות חפשית ושיתן לעם היהודי הזדמנות מלאה להבליט את כשרונותיו, חשוב שהוא ידע כי הוא נמצא בא”י בזכות ולא בחסד. משום כך נחוץ לתת ערובה בינלאומית לקיומו של בית לאומי יהודי בא”י . משום כך צריך שיוכר באופן רשמי, שהישוב הזה מושתת על הקשרים ההיסטוריים העתיקים .
זהו, אפוא, הפירוש שמ.ה.מ. נותנת להצהרת 1917. על יסוד פירוש זה סבור מזכיר הממלכה, שאין היא כוללת ואין מסתבר מתוכה שום דבר, שיש בו כדי לעורר פחד בין האוכלוסיה הערבית בא”י או לגרום למפח-נפש ליהודים .
בכדי להגשים מדיניות זו, נחוץ, שהישוב היהודי בא”י יוכל להרבות את מספרו על ידי עליה. העליה אינה יכולה להיות במימדים העלולים לעבור את גבול יכולתה הכלכלית של הארץ ובאותה שעה לקלוט עולים חדשים. חשוב להבטיח, שהעולים לא יפלו למעמסה על תושבי א”י בכללם, ושלא ישללו משום חלק באוכלוסיה המקומית את מחיתם. עד כה מילאה העליה אחרי התנאים האלה .
“הספר הלבן” של פאספילד, 24 לאוקטובר 1930
להקים מועצה מחוקקת. – – מ.ה.מ. מקווה, שהפעם תקבל את הסיוע של כל חוגי האוכלוסיה בא”י .
19-20. ההתיישבות היהודית פגעה רבות באוכלוסיה הקיימת בגלל התנאים שבהם מחזיקים המוסדות היהודיים השונים את קרקעותיהם, משתמשים בהן ומחכירים אותן .
הסוכנות היהודית המורחבת – – אומרת, שהקרקע הנרכשת תהיה “קניין עולם לעם ישראל” וש”בכל המפעלים והעבודות שהסוכנות מוציאה לפועל או מטפחת, יש להחזיק בעיקרון של העסקת פועלים יהודים”. – – – – עד כמה שטענות אלו תהיינה הגיוניות מנקודת ראותה של תנועה לאומית גרידא, – – אין הן מביאות בחשבון את הוראות סעיף 6 של המנדאט, הדורש בפירוש, שהממשלה חייבת להבטיח, ש”זכויותיהם ומעמדם של שאר חלקי האוכלוסים לא ייפגעו”, בבואה להקל על העליה היהודית ועל התיישבות צפופה של היהודים על הקרקע .
מ.ה.מ. פונה לערבים להכיר בנתוני המצב ולערוך מאמץ כביר וממושך לשם שיתוף פעולה, כדי להביא את הארץ כולה לידי אושר שיהיה לברכה לכל: מאת המנהיגים היהודים דורשת מ.ה.מ. להכיר בצורך לערוך ויתורים אחדים מבחינתם, הנוגעים למשאות הנפש, לעצמאות והתבדלות, שנתפתחו בחוגים אחדים בקשר לבית הלאומי היהודי. לקבל בגישתם המדינית את העובדה, שהתפתחותה הכללית של הארץ תתנהל באופן שהאינטרסים של הערבים והיהודים יקבלו תשומת-לב מספקת, כדי להביא את הארץ כולה לידי אושר ולא יאפשרו מקום להאשמות חד-צדדיות מצד זה או אחר. אלא ירשו לציבור הערבי והיהודי להתפתח ומתוך התאמה הדדית ושלוה .
פעילות מס’ 3
מטרת הפעילות
– הפעילות מבוססת על השוואת כתבות עיתונאיות בעתונים שונים, המתארות ארוע מסוים, מתוך מגמה לבחון את המאפיינים של כתיבה עיתונאית כמקור ראשון, ואת הבעיתיות הנגזרת מהמאפינים הללו ביחס לעתון כמקור ראשון.
על התלמיד להפוך להיסטוריון צעיר ולהבחין ב”פילטרים” השונים בהם משתמשים עיתונים בבואם לשקף את המציאות, ולהבין את הסיבה לקיומם. בסוף הפעילות על התלמיד להיות מיומן בקריאה ביקורתית של עיתון ככלי מחקר היסטורי.עליו לדעת כיצד להגיע למימד של אוביקטיביות ביחס לארוע, לערוך את ההבחנה בין התאור של ההתרחשות המוצגת על ידי העתון, לבין – ההתרחשות אותה הוא ניסה לתאר בכתבותיו.
המקורות הראשוניים העומדים לרשותנו הם: עיתון “המשקיף” – בעריכת ז. ז’בוטינסקי ועיתון “דבר ” בעריכת ב. כצנלסון.
הפעילות מקושרת לנושא “הספר הלבן”במסלול:
1 ) תגובות/הפגנות
2 ) תגובות/ יהדות העולם/ אמריקה/ “אמריקה מביישת…”
חומר רקע על עורכי העיתונים ניתן למצוא במסלול:
1 ) תגובות/מנהיגי היישוב/ז’בוטינסקי
2 ) תגובות/מנהיגי היישוב/ כצנלסון
פעילות חקר השוואתית בנושא הפגנות
1 ) בפעילות זו הנך מתבקש לערוך השוואה בין האופן שבו נסקרו ההפגנות ע”י עיתון “המשקיף” (המסלול המבוקש: תגובות/הפגנות/ הפגנות סוערות בכל הארץ וכן הפגנות חיפה ) לאופן בו נעשה הדבר ע”י עיתון “דבר” ( המסלול המבוקש: תגובות/הפגנות/ ירושלים תילחם עד חורמה וכן תגובות/נוער/ הנוער תובע פעולות ).
חומר למחשבה:
בעיתונות מבדילים בין כתבות “צבע”, המקדישות נפח רב יחסית לתיאורי אווירה, רגשות ופרטים קטנים מתוך רצון לתת לקורא תחושת מציאות חזקה יותר, כמעט כמו דיווח מצולם, לעומת כתבות אינפורמטיביות. נסה לבדוק, האם אתה עוסק כרגע בכתבת צבע?
מאחורי הקלעים:
בדקתי את הפעמים בהם דיווח העיתון על רגשות המפגינים, וגיליתי כי בהשוואה לאורך הכתבה , מרבה עיתון לדווח על רגשות מסוג . . . . . . . . . . . . לעומת עיתון . . . . . . . ,המדווח על רגשות . . . . . .
ערוך מיפוי של סוגי הרגשות העולות בכתבות של העתונים . (תרשים זרימה, מפה, טבלה וכו’ ונסה לענות על השאלה למחשבה ).
לדוגמא:
* סגנון כתיבה של עיתון מבחינת השימוש בשפה – האם הפניה היא אל רגשותיו של הקורא או שכלו?
חומר למחשבה:
בחן באיזו מידה משמש העיתון במה לזרם מפלגתי מסוים, לעומת היותו בעל עמדה שיפוטית עצמאית! (היעזר בחומר הרקע המצורף אודות העיתונים ועורכיהם )
מאחורי הקלעים:
תגובות/הסוכנות היהודית/ אי-שיתוף תגובות/הועד הלאומי
לדוגמא:
* הדרך בה מדווח העיתון על האירועים: באופן נייטראלי וחסר פניות, באמצעות דיווח מגמתי מכוון, קורא למעורבות הקורא , בעל עמדה ברורה כלפי ההתרחשויות.בחר את אחד הארועים שלפניך, נסה לעמוד ולבחון את המרכיבים המוזכרים.
סיום הפעילות
לאחר מגוון הפעילויות שערכת בחקר הסיקור והכתיבה העתונאית, נסה לכתוב סכום קצר ובו הצג את עמדתך כהיסטוריון על הדרך שבה ראוי להתיחס אל העתון כמקור היסטורי!
פעילות מס’ 4
מטרת הפעילות
הפעילות מיועדת להשוות את קשת התגובות של החוגים הפוליטיים בישוב כלפי גזירות
הספר הלבן. יבחנו העמדות השונות כפי שהשתקפו בזמנו בעיתונות היומית.
על התלמיד לאבחן תחילה איזו מגמה פוליטית מייצג העיתון בו הוא עוסק, וכיצד מוצגת
העמדה בכתבות השונות. באלו “כלים” דמגוגיים השתמשו עורכי העיתון. (רצוי לעבור
תחילה על פעילות מספר 3 – “אתה הוא ההיסטוריון”).
בתום הפעילות על התלמיד לגבש דעה משלו אודות העמדה הנראית לו ולנמק את בחירתו.
חומרים:
המקורות הראשוניים העומדים לרשותנו הם: עיתון “המשקיף” – בעריכת ז. ז’בוטינסקי ועיתון
“דבר” בעריכת ב. כצנלסון, וכן פרוטוקולים של ישיבות מפלגה.
הכתבות להשוואה:
“אינך יכול להלחם בספר הלבן ובאותה שעה לתמוך בוייצמן! מדוע?” המשקיף, 28.5.39
“הודעת ועד המורשים”, המשקיף, 18.5.39
קריקטורה של י. אדרי, המשקיף, 26.5.39
ל ע ו מ ת . . .
“המוסות הלאומיים הם שינהלו את הפעולה”, דבר 30.5.39
“משמעת למוסדות המוסמכים”, דבר 4.6.39
“עם המוסדות הלאומיים נגד הספר הלבן” דבר, 6.6.39
חומר רקע על מנהיגי היישוב ניתן למצוא במסלול:
1. תגובות/מנהיגי היישוב/בן-גוריון/וייצמן/כצנלסון/ז’בוטינסקי…/.
א. תחקיר ראשוני – מי נגד מי?
מתוך קריאת החומר המצורף, נסה לבנות לעצמך את תמונת מפת חלוקת הכוחות
הפוליטיים במוסדות ישוב המשתקפת מן העיתונות.
1. איזו מגמה פוליטית מייצג העיתון בו אתה עוסק?
2. מנין לך? אילו היית קורא את הכתבות המצורפות ללא אזכור המקור, האם יכול
היית להסיק את אותה מסקנה מניתוח התוכן של הכתבה? נמק והדגם זאת
באמצעות קטע מתוך אחת הכתבות.
3. באלו “כלים דמגוגים” השתמש ז’בוטינסקי על מנת לשמור על ערנות קוראיו?
לדוגמא…
ב. מקומו של הנוער בפוליטיקה
שימו לב לחשיבות שמייחסים הזרמים השונים לתגובת הנוער, ולניסיון לרותמו כל אחד
לצדו! היעזר בקישורים הבאים:
גישת בן-גוריון
גישת ז’בוטינסקי
ומה באמת חושב הנוער?
לסיכום:
פניה לרגש, שימוש בהומור, פניה לשכל, קריאה למעורבות הקורא, שילוב וגיוון של כל
אלו – מה מאפיין איזו עמדה, ומה אתה באופן אישי, מוצא כמשכנע?
ערוך מיפוי של אלמנטים אלו, כפי שמיוצגים ע”י העמדות השונות!
(פעילות זו ניתנת ליישום באמצעות משחק סימולציה כיתתי. במקרה זה תחולק הכתה לכוחות
הפועלים בזירה הפוליטית ולחוגי הנוער של התקופה בה מדובר.)
ג. הנוער נושא לפיד המחאה כנגד הספר הלבן.
לאחר שעיינת בכתבות המתארות את סוגי התגובות של בני הנוער היהודי בארץ ובעולם
בחודשים מאי 1939 ועד ספטמבר 1939, וכן בתמונות העולות באתר, נסה לבחון את מידת
משקלו וחשיבותו של הנוער, בגל המחאה שנישא כנגד הספר הלבן.
כתוב מאמר קצר אודות סוגיה זו, מתוך זוית ראיה של בן זמננו, ומתוך קריטריונים של
זמננו.
חזרה להפעלות
במהלך גל ההפגנות הסוער ששטף את הארץ בעקבות פרסום גזירות הספר הלבן, נהרג שוטר בריטי בהפגנה סוערת בירושלים. מוסדות היישוב יצאו אמנם בהודעת גינוי פומבית ואולם המפקד הצבאי גנראל היינינג מצא לנכון לפרסם אזהרה חריפה ליישוב בעיתונות היומית.
על כך ענה לו בן גוריון, שכיהן כיו”ר הסוכנות, בתשובה חריפה לא פחות.
ראה את חילופי הדברים בעיתון דבר 21.5.39 “תשובת יו”ר הנהלת הסוכנות למפקד הצבאי”..
במסגרת עבודתך כבמאי סרטים דוקומנטריים, התבקשת לביים סרט עבור הטלוויזיה שישחזר את התקופה וברצונך לשלב בו את הדיאלוג הנ”ל. ההפקה התאחרה מאוד, אתה בלחץ של זמן, ומוטל עליך לתדרך את שני השחקנים הנפלאים שקיבלת – שהיסטוריה רחוקה מהם ביותר – במהירות אך ביעילות.
מה עושים?
קרא היטב את החומר המצורף, ושרטט קווים לדמותו של גנרל היינינג הבריטי ולדמותו של בן-גוריון בשנת 1939. (היעזר באתר במסלול תגובות/מנהיגים/על בן גוריון, וכן תגובות/הפגנות)
חבר דיאלוג חי שיציג את עיקרי טענותיו של הגנרל מול תשובותיו של יו”ר הסוכנות.
בדוק את הדיאלוג על חבריך ונסה לברר – מי משכנע יותר?
בתאריך 31/5/39, ערכה יהדות פולין הפגנת מחאה אדירה כנגד הספר הלבן.
בהשוואה למחאה שנערכה ע”י התפוצות היהודיות בעולם, הייתה הפגנתה של יהדות פולין החריפה והמקיפה ביותר.
בפעילות זו, המקושרת למסלול תגובות/יהודי העולם/מחאת יהודי פולין, ינסה התלמיד להתחקות אחר קשת התגובות בקהילה זו, מבלי לשכוח כי תוך זמן קצר לא נותר ממנה זכר.
(חומר רקע על גורל הקהילה היהודית בפולין, ניתן למצוא באתר במסלול תגובות/יהודי
העולם/פולין/גורל…)
א. מה היה היקף המחאה ואלו חוגים יהודיים נטלו בה חלק?
ב. מהו ארגון ה”בונד”, ומדוע יצא נגד השביתה?
ג. מהי “אגודת ישראל” והאם תגובתה אופיינית או יוצאת דופן?, מדוע?
האתרים הבאים: (לינק לא בתוקף)
עוסקים בהתרחשויות בפולין בשנת 1939 מנקודת מבט פוליטית כלל עולמית.
כיצד היית מגדיר את השילוב בין גזירות הסה”ל מצד אחד, לשינויים הפוליטיים בפולין מצד שני – מנקודת מבטה של הקהילה היהודית שם?
ד. אמנם אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, ואולם…
נסה לתאר תסריט לפיו מצליחים העם היהודי והיישוב בארץ לבטל את החלטות הסה”ל השלישי. איזו דמות הייתה לעם היהודי ולמדינת ישראל כיום?
המנהל לפדגוגיה כתובתינו: רחוב קהילת קייב 15, תל אביב 6941010, ת.ד. 24104
כל הזכויות שמורות מפ”ט עמל ©, 2022
שדיול – מכסת רישיונות עלייה
סרטיפיקט – רישיון עלייה
מאחר שפרסום הספר הלבן הוא, ככל הנראה, בלתי נמנע והיישוב יצטרך לעמוד מול כידונים בריטים, מציעים שמספר חברים מנהיגים יודיעו לנשיא, שהם יוצאים לארץ-ישראל מיד, כדי לשאת יחד עם היישוב בקרבנות העמידה נגד המשטר החדש.
בן גוריון.
עיתונה היומי של התנועה הרביזיוניסטית, הוקם ב- 1938 לאחר גילגולים רבים )”דואר היום”, “העם”, חזית העם”, “הירדן”, “קול השחר”, “משמר העם” ועוד( וקיים את רציפותו עד ימי מדינת ישראל. את הנחת היסוד של התנועה הרביזיוניסטית, פרסם ז’בוטינסקי כבר בשנת 1928 בגיליון הראשון המחודש של העיתון “דואר היום”. בראש הגליון בא ה”אני מאמין” של ז’בוטינסקי, שהוא ה”אני מאמין” של המפלגה והעיתון גם יחד: …”מטה אהרון ואף תיבת קסמים אין בידי, גם בתור עסקן וגם בתור עיתונאי לא אחדש שום חידוש.. רק חידוש אחד הבאתי: אני מאמין, בכל מה שהאמנתם בימי ילדותה של הציונות, ורק לאחר מכן, בשנות הבינה המבוגרת, ביטלתם, כמעשייה של חדר תינוקות…. בנדר האנגלי, שעתה נהפך שמו בפינו לסמל עורמה ומרמה מדינית, בכל החלומות, בכל התקוות, בכל הנבואות…ארץ ישראל תהיה מדינתנו, מדינה עברית, מדינה ככל המדינות שלכל גוי וגוי. עמנו הוא שיבנה אותה..כי אין לך מעצור שיעמוד בפני רצונו!”… עיתוניה של התנועה הרביזיוניסטית הצטיינו בביקורת תמידית על ממשלת המנדט ובנעימה חריפה ביותר, מסיבה זו היו בעלי שיא בהחרמות והפסקות מצד הממשלה ועוררו סערה רבה.
מורה, חוקר ועסקן ציבור בארץ ישראל. ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית. בשנים 1920 – 1928 כיהן כנשיא אספת הנבחרים וראש ועד הלאומי. נולד בירושלים, היה מראשוני מורים העבריים החילוניים בירושלים, התמחה בלשון עברית, ספרות ערבית ובלשונות אירופה.
בשנת 1914 התפטר ברעש גדול מבית המדדרש למורים בירושלים, בשל הסכסוך בשאלת שפת ההוראה: דוד ילין התעקש להורות בעברית, בעוד ראשי המוסד בחרו להורות בשפה הגרמנית.
ב 1936 נתמנה פרופסור לספרות באוניברסיטה העברית. כתב ספרים בחקר הלשון, בהיסטוריה ובספרות של ימי הביניים.
סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני. מייסד התנועה הרביזיוניסטית. נולד באודסה ב 1880 למשפחת סוחרים אמידה היה פעיל בתנועה הציונית עוד מנעוריו. למד משפטים בשוויץ ובאיטליה ושימש כתב של עיתונים רוסיים. על מאמריו חתם בשם-העט “אלטלינה”. את פעילותו הציונית החל בעקבות הפוגרום בקישינוב ב 1903 ומאותו רגע, הוקדשו חייו למפעל הציוני. הדגיש את חשיבות החינוך הלאומי, הלשון העברית ותרבותה. ב-1915 הקים יחד עם יוסף טרומפלדור את “גדוד נהגי הפרדות” אשר פעל עם הצבא הבריטי בחזית גליפולי ,אולם נמנע מלשרת מחוץ לגבולות א”י. הוא שירת כקצין בגדוד “קלעי המלך “שהשתתף ב-1918 בכיבוש מעברות הירדן מידי התורכים . עקב פעילותו המדינית העניפה נאסר ע”י הבריטים יחד עם שאר חברי ההגנה. קיבל חנינה, ונבחר לאספת הנבחרים של א”י, למחלקה המדינית של ההנהלה הציונית ולחבר ההנהלה. בשל חילוקי דעות על הקו הפוליטי הפרו-בריטי של ויצמן שדגל בתפיסת השלבים הפרגמטית של “עוד דונם ועוד עז” – פרש ז’בוטינסקי, אשר ביקש לערוך “רוויזיה” )בחינה מחדש( של כל הנחות היסוד של התנועה הציונית, הקים את המפלגה הרביזיוניסטית ואת בית”ר ובכך ניסה ליישם את העיקר על פי תפיסתו: האקטיביזם המדיני והיוזמה הפרטית. נפטר בארה”ב ב 1940.
מראשי התנועה הציונית ותנועת הפועלים הציונים. היה רה”מ ושר בטחון ראשון של מדינת ישראל. בן גוריון נולד כדוד גרין ב-1886 בפולין, וב-1906 עלה לארץ. הוא למד משפטים בקושטא וחזר לארץ ב-1914 . ב-1915 גורש ע”י התורכים למצרים, משם יצא לארה”ב והיה פעיל בתנועת “החלוץ”, ובהקמת “הגדודים העבריים” לשחרור א”י .לאחר מלחה”ע ה-1 חזר לא”י והחל בפעילות ציונית עניפה. היה ממנהיגיה של מפלגת “פועלי ציון” ו”מפא”י”, המזכיר הראשון של ההסתדרות (1921), יושב ראש הסוכנות היהודית (1935), יושב ראש מינהלת העם הזמנית, ועם הקמת המדינה – ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון . בתקופת המאבק נגד הבריטים דרש את איחוד כל הכוחות הלוחמים במחתרות , וריכוזם תחת מרות אחת. באפריל 1948 נבחר למנהל עניני הביטחון לאחר צאת ההגנה מהמחתרת. לאחר החלטת האו”ם הכריז על כינון מדינת ישראל והקמת ממשלה זמנית. הוא התמסר להקמת צה”ל, לממלכתיות ולקליטת העלייה. ב 1953 פרש מהשלטון לשדה בוקר במטרה לסחוף אחריו את הנוער להתישבות בנגב . בן גוריון ייזכר כמנהיג אשר רעיונותיו עיצבו את האידאולוגיה של מדינת ישראל בראשית דרכה וקבעו את דמותה.
בתקופת המנדט הקים הישוב היהודי בארץ ישראל מוסדות נבחרים, אשר היו תשתית לשלטון-עצמי, אף על פי שכמה קבוצות אוכלוסייה יהודיות נמנעו מהשתתפות בהם. המוסדות העיקריים היו אספת-הנבחרים, הוועד הלאומי והרבנות הראשית. גופים אלה עסקו בנושאי חינוך, תרבות, סעד, בריאות ושירותי דת של הישוב היהודי. במקביל פעלו גופי ההסתדרות הציונית העולמית ומשנת 1929 גם הסוכנות היהודית. תקנות כנסת ישראל אושרו על-ידי הנציב העליון פלומר ב- 30 בדצמבר 1927 ופורסמו בעיתון הרשמי ב- 1 בינואר 1928.
מועצת הרבנות הראשית
(2) מספר החברים בכל לשכת רבנות ייקבע ע”י ועד הקהילה בתנאי שבכל מקום שבו קיימת עדה ספרדית תהיה לעדה הנ”ל ביאת כוח בלשכת הרבנות, ביחס למספר חברי העדה.
(2) כל בית דין כזה יהיה כוחו יפה, בהימלכו בדעת ועד הקהילה, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר באופן חוקי, למנות אפוטרופוסים על נכסי יתומים קטנים ונכסי אנשים נעדרים מן הארץ שהם חברים לקהילה.
(ב) לפקח על הקדשות צדקה של יהודים; (ג) למנות אותם הפקידים שיהיו נחוצים לשם מילוים הנכון של תפקידי מועצת הרבנות הראשית ולשכותיה; (ד) ליישב עפ”י הוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן כל הסכסוכים בין יהודים במקום שנכתב שטר בוררות על ידי שני הצדדים.
מתוך קובץ מסמכים בתולדות המדינה 1897-1979, ירושלים תשמ”א, ערכה נורית גבזה ברוורמן, הוצ, משרד הבטחון, ע”מ 30-35.
רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל משנת 1936 עד יום מותו. נולד בפולין והתחנך באנגליה ובצרפת. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. היה בעל תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה של לונדון. בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד – בתחילה כרבה של בלפסט ומשנת 1925 הפך לרב הראשי של אירלנד. בתקופת השואה פעל רבות להצלת יהודים, וביחוד להוצאת ילדים יהודים מן המנזרים, בהם הוסתרו על מנת להציל את חייהם. על שמו נקרא היישוב “משואות יצחק”.
סופר עברי, מחלוצי החקלאות היהודית בארץ ישראל.
נולד באוקראינה למשפחה חקלאית. עלה לארץ ישראל ב 1890. נמנה על מייסדי חדרה. עבד כפועל חקלאי בחדרה ובמושבה ראשון לציון. בשנת 1893 עבר למושבה הסמוכה רחובות, ובה השתקע כפרדסן וכורם. בשנת 1900 היה ממייסדי “התאחדות המושבות ביהודה” – גוף שהשתלב בשנת1927 ב”התאחדות האיכרים” – ארגון שייצג את “המחנה האזרחי” ותמך בעידוד המשק הפרטי. ערך את בטאון ההתאחדות – “בוסתנאי”.
בשנת 1906 פרסם סיפורים ראשונים מחיי הערבים והאיכרים היהודים, ובכך הפך לסופר העברי הראשון שכתב סיפורים על הווי הערבים והבדואים. כתב גם ספרי זכרונות על ראשית ההתיישבות היהודית בא”י. כתביו כונסו ב- 12 כרכים.
מנהיג ציוני ואיש מדע, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, נשיאה הרביעי של ההסדרות הציונית.
למדיניותו הציונית היו מתנגדים רבים במהלך הזמן, בעיקר משום שאהד את אנגליה והאמין שלא תתכחש להבטחותיה בנושא הבית הלאומי. נולד ברוסיה הלבנה, קיבל חינוך יהודי מסורתי. בנעוריו בלט בלימודי הכימיה והמדעים. בגיל 15 יסד בעיר מולדתו אגודה בשם “שפה ברורה”, שמטרתה היתה להנחיל את הדיבור העברי להמוני היהודים.
בשנת 1898 השתתף כציר בקונגרס הציוני הראשון, לאחר שהתקרב לחוג סטודנטים יהודים מרוסיה, שהיו ציוניים בהשקפתם. שנה לאחר מכן, ב 1899 קבל תואר דוקטור בכימיה מהאוניברסיטה בה למד בשוויץ. בקונגרס השמיני, בשנת 1907 בהאג, יצא בקריאה ל”ציונות סינתטית” שתמזג את העבודה הפוליטית עם ההתיישבות המעשית בא”י.
בשנת 1921 נבחר ויצמן לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית, וב-1929 נבחר לנשיא הסוכנות היהודית.
בשנת 1936, השתקע סופית בארץ ולצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר לעבודה מדעית ברחובות – ניצול פרי הדר לצרכי תעשיה. בתקופת מלחמת העולם השניה, גייס את כישוריו כמדען למאמץ המלחמתי של בריטניה והמציא שורה של המצאות כימיות שחשיבותן הצבאית היתה גדולה. לאחר המלחמה, על רקע מדיניותה העוינת של הממשלה הבריטית החדשה כלפי החזון הציוני, גייס ויצמן את דעת הקהל האמריקאית ופנה לטרומן – נשיא ארה”ב בבקשה להפעיל את השפעתו, מהלך שהוביל בסופו של דבר למנויה של ועדת חקירה אנגלו-אמריקאית לפתרון בעיית ארץ-ישראל. ב -1948, נבחר לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל.
מראשי התנועה הציונית, מחשובי המנהיגים של תנועת העבודה, הסתדרות העובדים ומראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל, סופר והוגה דעות, עורכו הראשון של עיתון “דבר”.
נולד ברוסיה הלבנה לבית סוחרים אמיד, ספג מסורת יהודית וציונית מילדות. הושפע מן הסוציאליזם הרוסי, הצטרף למפלגות סוציאליסטיות ויהודיות שונות. בשנת 1909 עלה ארצה, תחילה עבד כפועל חקלאי במושבות שונות, חיש קל הפך פעיל פוליטית והיה בין יוזמי “המשביר” – האגודה הצרכנית של הפועלים, ובין המניחים את היסוד לקופת חולים.
ב – 1918 התנדב לגדוד העברי הארץ-ישראלי שהוקם ע”י הבריטים ושרת בו עד פירוקו.
ב – 1920 פעל יחד עם דוד בן גוריון איחודן של מפלגות הפועלים בארץ.
ב- 1925 התמנה לעורכו הראשי הראשון של עיתון “דבר” – בטאונה של הסתדרות העובדים.
יסד את הוצאת הספרים של ההסתדרות “עם עובד”. לאחר פרסום הספר הלבן הבריטי של 1939, היה בעד החרפת המאבק נגד ממשלת המנדט. משפרצה מלחמת העולם השניה, תמך בהתגייסות לצבא הבריטי, כדי להכשיר כוח צבאי יהודי עצמאי.
נפטר ב 1944 , נקבר בקבוצת כינרת, בה עבד עם בואו לארץ.