משימה מס’ 1 – הפעלת רגליים:

מסע הכרות עם אתרים היסטוריים.

המשימה מבוססת על הכתבה “ביום פקודה בת”א” דבר 18.5.39 (המסמך מקושר לנושא “הספר הלבן”, במסלול תגובות/הפגנות/ביום פקודה) הנחיות למדריך:

1) הכתה תחולק ל 7 קבוצות.

2) לכל קבוצה ימונה ראש קבוצה.

3) ראש הקבוצה יקבל מעטפה ובה: שם האתר שהוגרל עבור קבוצתו (אחד משבעת המוקדים בהם התקיימה ההפגנה בת”א) 
צילום של מפת ת”א כיום (ניתן למוצאה בכל ספר טלפונים חיוג 03, ובה יסומן מיקום האתר בשנת 1939).

צילומים היסטוריים מאותה הפגנה (ראה קישור). דו”ח מעקב מיוחד שאותו ימלאו המשתתפים בהיותם באתר. (ראה דו”ח מעקב) (עליך לשמור את דו”ח המעקב בתור מסמך וורד, אחרכך לשלוח אותו להדפסה) (בנוסף, על ראש הקבוצה לדאוג לכך שיהיו ברשותם כלי כתיבה ומצלמה).

4) החומר שייאסף מהביקור ייערך ע”י הקבוצה ב”תיק מקום”. לאחר עיבודו, יוצג בבית הספר כתערוכה כיתתית, במסגרתה תתאר כל קבוצה את רשמיה מן הביקור.

סוג הפעילות: למידה השואתית 

כידוע, ממשלת הוד מלכותו פרסמה

שלושה ספרים לבנים: הספר הלבן של צ’רצ’יל 1922, הספר הלבן של פאספילד 1930, והספר הלבן של מקדונלד 1939 .

תוכנם מצוי באתר זה .

אופן הפעילות 

שאלות 1. השוו את הרקע שקדם לפרסום כל אחד משלושת הספרים ומצאו את המכנה המשותף שהביא לפרסומם .

2. השואה בין שלושת הספרים, ובחינת הנושאים הבאים:

     א. מהם ההסברים שמעלה ממשלת בריטניה לצורך בפרסום הספרים?

     ב. בכל אחד מהספרים מוצגת העמדה בריטית כלפי הישוב היהודי בארץ ישראל. נסו לעמוד על טיבם          ומשמעותם של שינויי העמדות של ממשלת בריטיניה כלפי הישוב היהודי באחת מן הדרכים האפשריות המוצגות:

1. השואת דמותו ומהותו של “הבית הלאומי” היהודי, על פי האופן שבו הוא מוצג בשלושת הספרים .
2. בחירת נושאים מיצגים של העמדה הבריטית כלפי הישוב, באמצעות איתור מילות מפתח ומשפטי מפתח מיצגים .
3. (הצגת העמדה הבריטית באמצעות גרפים או תרשים זרימה) בחירת נושאים כגון: עליה, רכישת קרקעות, וכו’ .

רישום המתאר את העמדות המופיעות בספרים .

4. (הצגת עמדות בדרך יצירתית: איור, רישום, קרקטורה) בחירת הנושאים והצגתם באחת הדרכים הללו .
5. סיכום תמציתי של נושאים שנבחרו כמיצגים את השינוי שחל בעמדת ממשלת בריטניה בשלושת הספרים על פי נושאים מרכזיים ומיצגים .

“הספר הלבן” של צ’רצ’יל, יוני 1922 

– – המתיחות, ששררה מזמן לזמן בא”י, נובעת בעיקרה מתוך חששות בקרב חלקים מהאוכלוסיה הערבית ובקרב חלקים מהאוכלוסיה היהודית. חששות הערבים, מבוססים מקצתם על פירושים מוגזמים, שיוחסו להצהרה, המביטה בעין יפה על יסוד בית לאומי יהודי בא”י, הצהרה שניתנה בשם ממשלת הוד מלכותו (מ.ה.מ.) ביום 2.11.1917. פורסמו הודעות בלתי מוסמכות, לפיהן תכלית ההצהרה נועדה ליצור א”י יהודית לגמרי. נערך שימוש בביטויים המציינים כי א”י עתידה להיות “יהודית כמו שאנגליה היא אנגלית”. מ.ה.מ. מביטה על כל מטרה מעין זו כבלתי-ניתנת להגשמה, ולנגד עיניה אין כל מטרה כזאת. כמו כן לא עלה מעולם על דעת מ.ה.מ., כפי שנראה, כנראה, למשלחת הערבית, שההצהרה תביא לידי אובדנה או שעבודה של האוכלוסיה הערבית, השפה הערבית או התרבות הערבית בא”י. מ.ה.מ. רוצה להפנות תשומת-לב לעובדה, שנוסח-ההצהרה הנ”ל אינו מתכוון לומר, שא”י בכללה תהפוך לבית לאומי יהודי, אלא שבית כזה יוקם בא”י. בהקשר לכך, ראוי לציין בהערכה כי באספת הקונגרס הציוני, המוסד המנהל העליון של ההסתדרות הציונית, שהתקיים בספטמבר 1921 בקארלסבאד, נתקבלה החלטה, גילוי-דעת רשמי של מטרות הציונים, שבה הוצג “רצונו האמיתי של העם היהודי לחיות עם העם הערבי בתנאים של אחדות וכבוד הדדי, ויחד עם הערבים להפוך את הבית המשותף לקהיליה פורחת, שהקמתה תבטיח לכל עם מעמי הארץ התפתחות לאומית באין מפריע” .

 – -ככל שהדבר נוגע לאוכלוסית היהודים בא”י נראה, שאחדים מהם חוששים פן תסור מ.ה.מ .

מהמדיניות הכלולה בהצהרת שנת 1917. לפיכך, נחוץ, לאשר בשנית, כי לחששות אלה אין בסיס, וכי ההצהרה ההיא, שאושרה מחדש בועידת מעצמות ההסכמה הראשיות בסאן-רימו, והיא שוחזרה וקוימה על ידם בחוזה סיבר, אינה ניתנת לשינוי .

 במהלך שנים או שלושה הדורות האחרונים יצרו יהודים מחדש ישוב בא”י, המונה עכשיו 80.000 נפש, שרבע מתוכם הם איכרים או עובדי-אדמה. לישוב זה גופים מדיניים משלו: אספת הנבחרים להנהלת עניניו הפנימיים, ועדי-עיר נבחרים, ומוסד המפקח על בתיה”ס שלו; יש לו רבנות ראשית נבחרת ומועצת-רבנים להנהלת עניניו הדתיים. עניניו מתנהלים בעברית כלשון דיבורו, ועתונות עברית משמשת את צרכיו. יש לו חיים אינטלקטואליים מיוחדים והוא מעיד על פעילות כלכלית עצומה. לישוב זה, על אוכלוסיתו בעיר ובכפר, על מוסדותיו המדיניים, הדתיים והחברתיים, על שפתו המיוחדת לו, על מנהגיו, ועל חייו העצמאיים, ישנן סגולות “לאומיות”. ואם ישאלו, למה כוונתנו באמרנו פיתוח בית לאומי יהודי בא”י, תשובתנו, שאין זה אומר, כפיית לאומיות יהודית על כל תושבי א”י כולם, אלא, להוסיף ולפתח את הישוב היהודי הקיים, בעזרת יהודים משאר חלקי העולם, למען יהיה הישוב למרכז, שהעם היהודי בכללותו יתפאר בו ויתענין בו, ויהיה מבוסס על יסודות דתיים לאומיים. אבל על מנת שלישוב זה יהיה הסיכוי הטוב ביותר להתפתחות חפשית ושיתן לעם היהודי הזדמנות מלאה להבליט את כשרונותיו, חשוב שהוא ידע כי הוא נמצא בא”י בזכות ולא בחסד. משום כך נחוץ לתת ערובה בינלאומית לקיומו של בית לאומי יהודי בא”י . משום כך צריך שיוכר באופן רשמי, שהישוב הזה מושתת על הקשרים ההיסטוריים העתיקים .

 זהו, אפוא, הפירוש שמ.ה.מ. נותנת להצהרת 1917. על יסוד פירוש זה סבור מזכיר הממלכה, שאין היא כוללת ואין מסתבר מתוכה שום דבר, שיש בו כדי לעורר פחד בין האוכלוסיה הערבית בא”י או לגרום למפח-נפש ליהודים .

 בכדי להגשים מדיניות זו, נחוץ, שהישוב היהודי בא”י יוכל להרבות את מספרו על ידי עליה. העליה אינה יכולה להיות במימדים העלולים לעבור את גבול יכולתה הכלכלית של הארץ ובאותה שעה לקלוט עולים חדשים. חשוב להבטיח, שהעולים לא יפלו למעמסה על תושבי א”י בכללם, ושלא ישללו משום חלק באוכלוסיה המקומית את מחיתם. עד כה מילאה העליה אחרי התנאים האלה .

“הספר הלבן” של פאספילד, 24 לאוקטובר 1930

2. בארץ כארץ-ישראל, שבה האינטרסים והמטרות של שני חלקי הציבור שונים עתה אלו מאלו, וככל הידוע גם סותרים אלה את אלה, קשה לקוות, שכל גלוי דעת על הפוליטיקה יספק את שאיפותיו של צד מהצדדים. אך מ.ה.מ. הרשתה לעצמה לקוות, שעקירת אי-ההבנות הקיימות עתה והגדרה מדוייקת יותר של כוונותיה – יש בהן כדי להשקיט בהרבה את חוסר השקט ולחדש את האמון בקרב שני הצדדים. מ.ה.מ. תשתדל, לשכנע את הערבים והיהודים לא רק בגלוי דעת זה בלבד, אלא גם בפעולות אדמיניסטרטיביות שתצמחנה מתוכן, וכוונתה הנחושה של הממשלה היא לטפח ככל יכולתה את האינטרסים החיוניים של שני העמים ולפעול בעקביות לשם יצירת ציבור מאושר בא”י, החי בשלום תחת חסותה של ממשלה מתקדמת ובלתי משוחדת. – –
3. נראה, שהרבה מאי-ההבנה שהתעוררה, לדאבון הלב, בקרב שני הצדדים, נובעת מאי-הערכת מהותו של התפקיד, שהוטל על מ.ה.מ. על-פי המנדט; – – קיימת כאן התחייבות כפולה, מצד אחד התחייבות כלפי העם היהודי ומצד שני התחייבות כלפי האוכלוסיה הלא יהודית שבא”י .
4. מ.ה.מ. רוצה להמשיך ולקיים את הפוליטיקה, שראשי פרקיה צוינו בגילוי הדעת משנת 1922 וביחוד – – בשלוש הנקודות החשובות הללו (הבית הלאומי היהודי, העליה ומעמד הסוכנות היהודית). היא בורה, שכל נסיון להוסיף ולעבד את המושגים הללו יוכל להביא רק לידי ויכוח סרק. יחד עם זאת, לאור נסיון העבר, היא יודעת כי יש לעשות הרבה, כדי ליישם את העיקרים, עליהם הוכרז .
5. – – – יש להבטיח כי – – ההתחיבות הכלולה בסעיף 6. – – להקל על העליה היהודית ולהקים יישוב צפוף של יהודים על הקרקע, תהא מותנית בדרישה להבטיח שזכויותיהם ומצבם של שאר חלקי האוכלוסיה לא ייפגעו. – – לשם חיזוק התביעות הציוניות, הועלו טיעונים כי הקו המנחה של המנדאט הם אותם הקטעים הנוגעים לבית הלאומי היהודי, והם נועדו לשמור על זכויותיו של הציבור הלא יהודי אינם אלא נימוקים ממדרגה שניה. – – זוהי השגה, שמ.ה.מ. הביטה עליה תמיד כעל השגה מוטעית בהחלט. – – ההתחייבויות שנקבעו במנדאט כלפי שני חלקי האוכלוסים -שוות במשקלן – – – 10. חובתה הראשונה של הממשלה הוא להבטיח שלום, סדר ושלטון תקין. – – שום לחץ או איומים לא יסיטו אותה מתפקידה. – – –
6. – – הממשלה החליטה, שהגיעה השעה לצעוד צעד נוסף בכיוון של הענקת מידה מסוימת של שלטון עצמי, שיהיה מותאם לתנאי המנדט לתושבי א”י. לפיכך יש בדעתה של מ.ה.מ .

להקים מועצה מחוקקת. – – מ.ה.מ. מקווה, שהפעם תקבל את הסיוע של כל חוגי האוכלוסיה בא”י .

13. המועצה המחוקקת החדשה – – תהיה מורכבת מהנציב העליון ו-22 חברים. שעשרה מהם יהיו פקידי הממשלה ו-12 יהיו נבחרי הציבור. בדרך כלל, ייבחרו נבחרי הציבור שבמועצה זו בבחירות – -. יחד עם זאת, מ.ה.מ. סבורה, כי חשוב למנוע את הישנות הכשלון של שנת 1923. לפיכך,הממשלה תאחז בצעדים להבטיח את מינויים של נבחרי ציבור שישבו במועצה במספר הדרוש – – –
14. – – ניתן עתה לומר בהחלטיות, כי בזמן העדכני, ובשיטות הנוכחיות של עיבוד האדמה ע”י הערבים, לא נשאר כל עודף של קרקעות, שיוכל לעמוד לרשותם של עולים חדשים לצרכי התישבות חקלאית, מלבד אותם הקרקעות המצויים בידי סוכנויות יהודיות שונות בתור קרקעות שמורות (רזרבה) ושטרם הכשירון לעיבוד .
15. – – – אין זה צודק לקבל את הטענה, – – שההתיישבות היהודית גרמה נזק לאוכלוסיה הערבית ולאינטרסים של הערבים. – – ואולם – – ראוי להבחין בין ההתיישבות של מוסדות העבר כמו פיק”א , שאין ספק כי הערבי נהנה הנאה מרובה מהקמתן של המושבות שנוסדו על ידי פיק”א – – – – בטרם נוצרה ההתיישבות הנתמכת ע”י קרן-היסוד, שהוא המכשיר הכספי של הסוכנות היהודית. – – –

 19-20. ההתיישבות היהודית פגעה רבות באוכלוסיה הקיימת בגלל התנאים שבהם מחזיקים המוסדות היהודיים השונים את קרקעותיהם, משתמשים בהן ומחכירים אותן .

 הסוכנות היהודית המורחבת – – אומרת, שהקרקע הנרכשת תהיה “קניין עולם לעם ישראל” וש”בכל המפעלים והעבודות שהסוכנות מוציאה לפועל או מטפחת, יש להחזיק בעיקרון של העסקת פועלים יהודים”. – – – – עד כמה שטענות אלו תהיינה הגיוניות מנקודת ראותה של תנועה לאומית גרידא, – – אין הן מביאות בחשבון את הוראות סעיף 6 של המנדאט, הדורש בפירוש, שהממשלה חייבת להבטיח, ש”זכויותיהם ומעמדם של שאר חלקי האוכלוסים לא ייפגעו”, בבואה להקל על העליה היהודית ועל התיישבות צפופה של היהודים על הקרקע .

23. – – הפיקוח על כל העברות של קרקעות חייב להיות מסור בידי הרשות הממונה על הפיתוח. הוא יאשר העברות קרקע רק במידה, שאין הן מפריעות לתכניותיה של הרשות הזאת, בהתחשב עם אחריותה של ממשלת המאנדאט. ברור שהרשות המדוברת היא ממשלת א”י .
24. כל שיטת הפיקוח של הממשלה על העליה נבחנה לא מכבר בכובד ראש, ובחודש מאי מצאה מ.ה.מ. לנחוץ, להפסיק את מתן הסרטיפיקטים הנוספים להכנסת עולים – – עד לתוצאותיה של החקירה (בענין העליה) וקביעת המדיניות לעתיד. בהשאירה ללא הפרעה את העליה היהודית לסוגיה האחרים .
25. – – – הוצגו הוכחות מספיקות, – – שקיים עתה חוסר-עבודה משמעותי בין הערבים וכן קיים גם חוסר-עבודה בין היהודים. – – הוכח ברור, שהכנת רשימת העולים (שידיול) צריכה להיות תלויה בבירור המספר הכולל של כל מחוסרי העבודה בא”י. – – –
26. סעיף 6 של המנדט מורה, שזכויותיהם ומצבם של שאר חלקי האוכלוסיה לא יפגעו ע”י העליה היהודית. ברור, שאם עליתם של היהודים עלולה למנוע מהתושבים הערבים להשיג עבודה הנחוצה למחיתם, או, אם חוסר העבודה בין היהודים פוגע לרעה במצב העבודה הכללי, חובתה של הממשלה הממונה להפחית עליה כזאת, או, אם יש צורך בכך, להפסיקה עד אשר אותו החלק של מחוסרי העבודה שבין “שאר חלקי האוכלוסיה” ישיג עבודה. – – כל החלטה נמהרת בנוגע לעוד עליה יהודית ללא הגבלות, צריכה להדחות בכל תוקף, לא רק מבחינת האינטרסים של תושבי א”י בכללותם, אלא גם מנקודת מצבו המיוחד של הציבור היהודי. כל זמן שרווחים חשדות מרובים בקרב הציבור הערבי – וחשדות כאלה אכן רווחים – כי המשבר הכלכלי, שהתושבים הערבים סובלים ממנו, נגרם בעיקרו מעליה מוגזמת של יהודים . – – ישנה תקוה מצומצמת לשיפור יחסי הגומלין בין שני העמים. אך שלומה וטובתה של א”י בעתיד צריכים להיכון בעיקר רק על שיפור כזה .
27. – – חשוב ששני העמים יאותו לחיות יחדיו, יכבדו איש את צרכיו ותביעותיו של השני .

מ.ה.מ. פונה לערבים להכיר בנתוני המצב ולערוך מאמץ כביר וממושך לשם שיתוף פעולה, כדי להביא את הארץ כולה לידי אושר שיהיה לברכה לכל: מאת המנהיגים היהודים דורשת מ.ה.מ. להכיר בצורך לערוך ויתורים אחדים מבחינתם, הנוגעים למשאות הנפש, לעצמאות והתבדלות, שנתפתחו בחוגים אחדים בקשר לבית הלאומי היהודי. לקבל בגישתם המדינית את העובדה, שהתפתחותה הכללית של הארץ תתנהל באופן שהאינטרסים של הערבים והיהודים יקבלו תשומת-לב מספקת, כדי להביא את הארץ כולה לידי אושר ולא יאפשרו מקום להאשמות חד-צדדיות מצד זה או אחר. אלא ירשו לציבור הערבי והיהודי להתפתח ומתוך התאמה הדדית ושלוה .

פעילות מס’ 3

מטרת הפעילות

– הפעילות מבוססת על השוואת כתבות עיתונאיות בעתונים שונים, המתארות ארוע מסוים, מתוך מגמה לבחון את המאפיינים של כתיבה עיתונאית כמקור ראשון, ואת הבעיתיות הנגזרת מהמאפינים הללו ביחס לעתון כמקור ראשון.

על התלמיד להפוך להיסטוריון צעיר ולהבחין ב”פילטרים” השונים בהם משתמשים עיתונים בבואם לשקף את המציאות, ולהבין את הסיבה לקיומם. בסוף הפעילות על התלמיד להיות מיומן בקריאה ביקורתית של עיתון ככלי מחקר היסטורי.עליו לדעת כיצד להגיע למימד של אוביקטיביות ביחס לארוע, לערוך את ההבחנה בין התאור של ההתרחשות המוצגת על ידי העתון, לבין – ההתרחשות אותה הוא ניסה לתאר בכתבותיו.

המקורות הראשוניים העומדים לרשותנו הם: עיתון “המשקיף” – בעריכת ז. ז’בוטינסקי ועיתון “דבר ” בעריכת ב. כצנלסון.

הפעילות מקושרת לנושא “הספר הלבן”במסלול:

1 ) תגובות/הפגנות

2 ) תגובות/ יהדות העולם/ אמריקה/ “אמריקה מביישת…”

חומר רקע על עורכי העיתונים ניתן למצוא במסלול:

1 ) תגובות/מנהיגי היישוב/ז’בוטינסקי

2 ) תגובות/מנהיגי היישוב/ כצנלסון

פעילות חקר השוואתית בנושא הפגנות

1 ) בפעילות זו הנך מתבקש לערוך השוואה בין האופן שבו נסקרו ההפגנות ע”י עיתון “המשקיף” (המסלול המבוקש: תגובות/הפגנות/ הפגנות סוערות בכל הארץ וכן הפגנות חיפה ) לאופן בו נעשה הדבר ע”י עיתון “דבר” ( המסלול המבוקש: תגובות/הפגנות/ ירושלים תילחם עד חורמה וכן תגובות/נוער/ הנוער תובע פעולות ).

חומר למחשבה:

בעיתונות מבדילים בין כתבות “צבע”, המקדישות נפח רב יחסית לתיאורי אווירה, רגשות ופרטים קטנים מתוך רצון לתת לקורא תחושת מציאות חזקה יותר, כמעט כמו דיווח מצולם, לעומת כתבות אינפורמטיביות. נסה לבדוק, האם אתה עוסק כרגע בכתבת צבע?

מאחורי הקלעים:

1. 1. איזה הלך רוח בחר העיתון להדגיש בסיקור ההפגנות?

בדקתי את הפעמים בהם דיווח העיתון על רגשות המפגינים, וגיליתי כי בהשוואה לאורך הכתבה , מרבה עיתון לדווח על רגשות מסוג . . . . . . . . . . . . לעומת עיתון . . . . . . . ,המדווח על רגשות . . . . . .

ערוך מיפוי של סוגי הרגשות העולות בכתבות של העתונים . (תרשים זרימה, מפה, טבלה וכו’ ונסה לענות על השאלה למחשבה ).

2. 2. מהי כמות המידע האינפורמטיבי, הידע העדכני המופיע בדיווחי העיתון, לעומת התוספות הנלוות? (העיסוק באפקטים צדדיים, תיאורים דרמטיים הקשורים לידע העדכני או פרשנויות ומסרים סמויים שהעתון מבקש להעביר )

לדוגמא:

* סגנון כתיבה של עיתון מבחינת השימוש בשפה – האם הפניה היא אל רגשותיו של הקורא או שכלו?

3. 3. לאחר שעיינת בשאר המסמכים, האם יש ביכולתך להצביע על מגמה של עיתון מסוים להרבות או להמעיט בכתבות מסוג זה? מדוע?

חומר למחשבה:

בחן באיזו מידה משמש העיתון במה לזרם מפלגתי מסוים, לעומת היותו בעל עמדה שיפוטית עצמאית! (היעזר בחומר הרקע המצורף אודות העיתונים ועורכיהם )

מאחורי הקלעים:

1. 1. כיצד משתקפת עמדתו הפוליטית של העיתון בכתבותיו? נסה לבדוק את המסלולים הבאים: תגובות/הפגנות/חיפה – (קרא עד הסוף ), תגובות/יהדות העולם/ אמריקה/אמריקה מביישת

תגובות/הסוכנות היהודית/ אי-שיתוף תגובות/הועד הלאומי

2. 2. האם מנסה העיתון להשפיע על קוראיו לחשוב באופן מסוים באופן סמוי או גלוי?

לדוגמא:

* הדרך בה מדווח העיתון על האירועים: באופן נייטראלי וחסר פניות, באמצעות דיווח מגמתי מכוון, קורא למעורבות הקורא , בעל עמדה ברורה כלפי ההתרחשויות.בחר את אחד הארועים שלפניך, נסה לעמוד ולבחון את המרכיבים המוזכרים.

סיום הפעילות

לאחר מגוון הפעילויות שערכת בחקר הסיקור והכתיבה העתונאית, נסה לכתוב סכום קצר ובו הצג את עמדתך כהיסטוריון על הדרך שבה ראוי להתיחס אל העתון כמקור היסטורי!

פעילות מס’ 4

מטרת הפעילות

הפעילות מיועדת להשוות את קשת התגובות של החוגים הפוליטיים בישוב כלפי גזירות

הספר הלבן. יבחנו העמדות השונות כפי שהשתקפו בזמנו בעיתונות היומית.

על התלמיד לאבחן תחילה איזו מגמה פוליטית מייצג העיתון בו הוא עוסק, וכיצד מוצגת

העמדה בכתבות השונות. באלו “כלים” דמגוגיים השתמשו עורכי העיתון. (רצוי לעבור

תחילה על פעילות מספר 3 – “אתה הוא ההיסטוריון”).

בתום הפעילות על התלמיד לגבש דעה משלו אודות העמדה הנראית לו ולנמק את בחירתו.

חומרים:

המקורות הראשוניים העומדים לרשותנו הם: עיתון “המשקיף” – בעריכת ז. ז’בוטינסקי ועיתון

“דבר” בעריכת ב. כצנלסון, וכן פרוטוקולים של ישיבות מפלגה.

הכתבות להשוואה:

“אינך יכול להלחם בספר הלבן ובאותה שעה לתמוך בוייצמן! מדוע?” המשקיף, 28.5.39

“הודעת ועד המורשים”, המשקיף, 18.5.39

קריקטורה של י. אדרי, המשקיף, 26.5.39

ל ע ו מ ת . . .

“המוסות הלאומיים הם שינהלו את הפעולה”, דבר 30.5.39

“משמעת למוסדות המוסמכים”, דבר 4.6.39

“עם המוסדות הלאומיים נגד הספר הלבן” דבר, 6.6.39

חומר רקע על מנהיגי היישוב ניתן למצוא במסלול:

1. תגובות/מנהיגי היישוב/בן-גוריון/וייצמן/כצנלסון/ז’בוטינסקי…/.

א. תחקיר ראשוני – מי נגד מי?

מתוך קריאת החומר המצורף, נסה לבנות לעצמך את תמונת מפת חלוקת הכוחות

הפוליטיים במוסדות ישוב המשתקפת מן העיתונות.

• מה הם המוסדות הלאומיים? את מי הם מייצגים? מתוקף מה הם פועלים? (ניתן למצוא חומר רקע באתר, במסלול “מהו הועד הלאומי”, ו”מהי הסוכנות היהודית”)
• מהו ועד המורשים? את מי הוא מייצג?
• מהי ההסתדרות הציונית? מי הם פעיליה?
• מהי ההסתדרות הציונית החדשה? למי היא קשורה? מהם מאפייניה?

1. איזו מגמה פוליטית מייצג העיתון בו אתה עוסק?

2. מנין לך? אילו היית קורא את הכתבות המצורפות ללא אזכור המקור, האם יכול

היית להסיק את אותה מסקנה מניתוח התוכן של הכתבה? נמק והדגם זאת

באמצעות קטע מתוך אחת הכתבות.

3. באלו “כלים דמגוגים” השתמש ז’בוטינסקי על מנת לשמור על ערנות קוראיו?

לדוגמא…

ב. מקומו של הנוער בפוליטיקה

שימו לב לחשיבות שמייחסים הזרמים השונים לתגובת הנוער, ולניסיון לרותמו כל אחד

לצדו! היעזר בקישורים הבאים:

גישת בן-גוריון

• מסלול: תגובות/מנהיגי היישוב/בן-גוריון בפניה אל ארגוני הנוער
• בן גוריון בישיבת מרכז מפא”י 14.6.39

גישת ז’בוטינסקי

• מסלול: תגובות/מנהיגי היישוב/ז’בוטינסקי/”ציון סיים”
• מסלול: תגובות/ הנוער/ שביתת סטודנטים בחיפה/כרוז הגוש הלאומי

ומה באמת חושב הנוער?

• מסלול: תגובות/תגובות הנוער (4 כתבות שונות)

לסיכום:

פניה לרגש, שימוש בהומור, פניה לשכל, קריאה למעורבות הקורא, שילוב וגיוון של כל

אלו – מה מאפיין איזו עמדה, ומה אתה באופן אישי, מוצא כמשכנע?

ערוך מיפוי של אלמנטים אלו, כפי שמיוצגים ע”י העמדות השונות!

(פעילות זו ניתנת ליישום באמצעות משחק סימולציה כיתתי. במקרה זה תחולק הכתה לכוחות

הפועלים בזירה הפוליטית ולחוגי הנוער של התקופה בה מדובר.)

ג. הנוער נושא לפיד המחאה כנגד הספר הלבן.

לאחר שעיינת בכתבות המתארות את סוגי התגובות של בני הנוער היהודי בארץ ובעולם

בחודשים מאי 1939 ועד ספטמבר 1939, וכן בתמונות העולות באתר, נסה לבחון את מידת

משקלו וחשיבותו של הנוער, בגל המחאה שנישא כנגד הספר הלבן.

כתוב מאמר קצר אודות סוגיה זו, מתוך זוית ראיה של בן זמננו, ומתוך קריטריונים של

זמננו.

חזרה להפעלות

במהלך גל ההפגנות הסוער ששטף את הארץ בעקבות פרסום גזירות הספר הלבן, נהרג שוטר בריטי בהפגנה סוערת בירושלים. מוסדות היישוב יצאו אמנם בהודעת גינוי פומבית ואולם המפקד הצבאי גנראל היינינג מצא לנכון לפרסם אזהרה חריפה ליישוב בעיתונות היומית.

על כך ענה לו בן גוריון, שכיהן כיו”ר הסוכנות, בתשובה חריפה לא פחות.

ראה את חילופי הדברים בעיתון דבר 21.5.39 “תשובת יו”ר הנהלת הסוכנות למפקד הצבאי”..

במסגרת עבודתך כבמאי סרטים דוקומנטריים, התבקשת לביים סרט עבור הטלוויזיה שישחזר את התקופה וברצונך לשלב בו את הדיאלוג הנ”ל. ההפקה התאחרה מאוד, אתה בלחץ של זמן, ומוטל עליך לתדרך את שני השחקנים הנפלאים שקיבלת – שהיסטוריה רחוקה מהם ביותר – במהירות אך ביעילות.

מה עושים?

קרא היטב את החומר המצורף, ושרטט קווים לדמותו של גנרל היינינג הבריטי ולדמותו של בן-גוריון בשנת 1939. (היעזר באתר במסלול תגובות/מנהיגים/על בן גוריון, וכן תגובות/הפגנות)

חבר דיאלוג חי שיציג את עיקרי טענותיו של הגנרל מול תשובותיו של יו”ר הסוכנות.

בדוק את הדיאלוג על חבריך ונסה לברר – מי משכנע יותר?

בתאריך 31/5/39, ערכה יהדות פולין הפגנת מחאה אדירה כנגד הספר הלבן.

בהשוואה למחאה שנערכה ע”י התפוצות היהודיות בעולם, הייתה הפגנתה של יהדות פולין החריפה והמקיפה ביותר.

בפעילות זו, המקושרת למסלול תגובות/יהודי העולם/מחאת יהודי פולין, ינסה התלמיד להתחקות אחר קשת התגובות בקהילה זו, מבלי לשכוח כי תוך זמן קצר לא נותר ממנה זכר.

(חומר רקע על גורל הקהילה היהודית בפולין, ניתן למצוא באתר במסלול תגובות/יהודי

העולם/פולין/גורל…)

א. מה היה היקף המחאה ואלו חוגים יהודיים נטלו בה חלק?

ב. מהו ארגון ה”בונד”, ומדוע יצא נגד השביתה?

ג. מהי “אגודת ישראל” והאם תגובתה אופיינית או יוצאת דופן?, מדוע?

האתרים הבאים: (לינק לא בתוקף)

עוסקים בהתרחשויות בפולין בשנת 1939 מנקודת מבט פוליטית כלל עולמית.

כיצד היית מגדיר את השילוב בין גזירות הסה”ל מצד אחד, לשינויים הפוליטיים בפולין מצד שני – מנקודת מבטה של הקהילה היהודית שם?

ד. אמנם אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, ואולם…
נסה לתאר תסריט לפיו מצליחים העם היהודי והיישוב בארץ לבטל את החלטות הסה”ל השלישי. איזו דמות הייתה לעם היהודי ולמדינת ישראל כיום?