מקורות אשוריים

 

כיבוש עזה בימי תגלת-פילאסר ג'

 

"ון העזתי נבהל מפני כלי נשקי העזים זהב, 800 כני כסף, אנשים עם רכושם, אשתו, בניו … את צלם האלים הגדולים – אדוני, וצלם מלכותי (עשוי) זהב הם הטלתי וזה (=חנון) כצפור נמלט מתוך ארץ מצרים אשור מניתי."

 

 

דיכוי מרידת מלך אשדוד בידי סרגון ב'

 

"אזור (=עזור) מלך אשדוד, אשר זמם בלבו שלא להעלות מס ושלח למלכים מסביב לו דברים מלאי שנאה נגד אשור – בגלל מעשה-זדון זה שעשה ביטלתי את שלטונו על בני ארצו (ו)המלכתי עליהם את אחמת (=אחימות) אחיו-המשנה. אך נכרים שפלים אלה שנאו את שלטונו והמליכו את ימני (או יווני), אשר לא היה מזרע המלוכה…"

 

"…למלכי פלשת, יהודה , אדום, מואב, יושבי (חבל) הים, הנושאים מס ומנחה לאשור אדוני, דיבות שקר רעות וזדוניות לאין-ספור שלח ולפרעה מלך מצרים, נסיך שאינו מסוגל לעזור להם, מתנות "שוחד" שלחו וביקשוהו לבוא בברית, כדי לעשותו לאויב לי."

 

"בזעם לבי לא חכיתי עד אשר אכנס את המון צבאותי ולא הכנתי המחנה, אלא יצאתי על אשדוד כשאתי אך גבורי שאינם עוזבים אותי אף במקום בטוח."

 

"וימני הלז שמע מרחוק על התקרבות מסעי, ואל צד מצרים, אשר על גבול כוש ברח, ולא נראה (עוד) מקומו. על אשדוד, גת ואשדוד-ים צרתי ולכדתי אותן. את אלהיו, נשיו, בניו, בנותיו, דברי רכוש אוצרות היכלו, אף אנשי ארצו – מניתי עם שללי. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מהארצות אשר לכדו ידי…"

 

 

מסע סנחריב לארץ פלשת והגליית מלך אשקלון

 

"ואשר לצדקא מלך אשקלון, אשר לא נכנע לעולי, הגליתי והבאתי לאשור את אלהי בית אביו, אותו עצמו, את אשתו, את בניו ואת בנותיו, את אחיו, זרע בית אביו. הפקדתי על אנשי אשקלון את שרלדר בן רכבת מלכם הקודם, והטלתי עליו תשלום מס ומתנות רבונותי, והוא נושא (עתה) את עולי. בהמשך מסעי צרתי על בית-דגון, יפו, בני-ברק, אזור, ערי צדקא, שלא מיהר לכרוע לרגלי. כבשתי (אותן) ונשאתי את שללן. פקידיה, שריה ואנשיה של עקרון, שנתנו כבלי ברזל על פדי מלכם, (שהיה) ואסל נאמן לאשור, ומסרוהו באיבה לחזקיהו היהודי, נבהלו ממעשי הבגידה הנפשעת שעשו. הם קראו למלכי מצרים ולקשתי מלך כוש, מרכבותיו וסוסיו, חיל לא ימנה (מרוב), ואלה באו לעזרתם. במישור אלתקה ערכו מערכה נגדי וחידדו נשקם. בעזרת אשור אדוני נלחמתי עמם והנחלתי להם מפלה. בעצם הקרב תפסו ידי חיים את רוכבי המרכבות ואת הנסיכים המצריים יחד עם רוכבי המרכבות של מלך כוש. על אלתקה ותמנה צרתי, כבשתי אותן ונשאתי את שללן. אל עקרון קרבתי, הרגתי את הפקידים ואת השרים שמרדו, ומסביב לעיר על עמודים תליתי את פגריהם. את בני העיר שמרדו נתתי לבז. שאריתם, שלא מרדו ושלא נמצא בהם חטא – פקדתי לשחררם. את פדי מלכם הוצאתי מתוך ירושלים והושבתי אותו על כסא מלכות עליהם. מנחת רבונותי הטלתי עליו."

 

מכמש

עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה ("מצב") פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח'רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח'מאס, כ- 7 ק"מ דרומית-מזרחית מרמאללה.

גבע

עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג'בע, הנמצאת כ- 10 ק"מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.

בית שמש

עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח'רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.

עקרון

לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.

גת

העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה"ס.

אשדוד

הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק"מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.

אפק

שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה"ס.