ליהודים היה חלק ניכר בתנועה הפרטיזנית בארצות הכיבוש השונות האירופה. לא היתה זו תנועה בעלת צביון יהודי דווקא; הפרטיזנים היהודים השתלבו בתוך התנועה הרחבה, שתפקידה היה לשבש את המערך התקין של הכובש בעורף, ותוך תיאום עם הכוחות של בעלות-הברית בחזית לפעול למען הקלת העומס על החזית או שחרור יעדים בקו החזית הקרבה. כמובן, מטרות המאבק הצבאי הזה היו כלליות ולא ענו על האינטרס היהודי הספציפי או מצב היהודים, כפי שהצטייר במקום זה או אחר.
עם זאת, היו קיימות יחידות יהודיות שלמות או יחידות, שנתקיימו במשך זמן רב בנפרד, נוסף ליהודים רבים, שלחמו כבודדים או בקבוצות קטנות על-ידי חברי המחתרת, והודרכו והגיעו עם נשק ליער. חברי ארגונים אלה השתדלו, כמובן, לשמור על המסגרת המאחדת גם ביער, והקנו למאבקם הפרטיזני תוכן רעיוני, שעוצב עוד בגיטו. כן התרכזו ביערות קבוצות ויחידות של יהודים יוצאי ערים ועיירות, ואף הם ביקשו לשמור על ליכודם ועל צביון יהודי נפרד.
היחידות היהודיות לא הסתפקו בהרכב יהודי ובאופי יהודי של המסגרת, אלא קיימו מגע עם גיטאות ומחנות עבודה שעדיין נתקיימו, ניסו לשחרר יהודים ולהביאם ליער, וקלטו לעתים יהודים נודדים ביערות, שלא נתקבלו ליחידות פרטיזניות כלליות. רבים הם המקרים, שיחידות יהודיות נטלו תחת חסותן מחנות משפחתיים ושמרו והגנו בעקשנות על הריכוז של היהודים הבלתי-לוחמים. ידוע לנו, שפרטיזנים יהודים ופלוגות של לוחמים יהודים נקמו במשתפי פעולה מבין האוכלוסיה המקומית, שהצטיינו ברציחת יהודים, הסגרתם ושדידת
