לדף הבית אתר הר הבית מזוויות שונות
אתר הר הבית

ארכיאולוגיה

ירושלים בתקופת מלכות דוד ושלמה
ירושלים לאחר חורבן בית ראשון
ירושלים בתקופה ההליניסטית-רומית
מטבעות וסמלים כאמצעי תקשורת קדומים
הזוית הקולינרית 

 


ירושלים בתקופת מלכות דוד ושלמה  

לפני כשלושת אלפים שנה, כבש דוד המלך את ירושלים (דברי הימים א, יא 4-9).

עבור דוד, היה לירושלים יתרון חשוב באותה תקופה – היא לא נכללה בטריטוריה של אף אחד משבטי ישראל, ולפיכך היתה ניטראלית עבורם.

לעם הזר שישב שם, לא היתה חשיבות לגביו.

מה שמשך את תשומת לבו, היתה העובדה כי לאף אחד משבטי ישראל, לא היתה זכות ממשית לתבוע את ירושלים לעצמו, מאחר ששבטי יוסף ישבו בצפון, ושבטי יהודה ושמעון בדרום.

ירושלים של אותה תקופה, הקיפה סה”כ כ 50 דונם, ולכן הסתדרה יפה עם אספקת המים המוגבלת מהקדרון והשילוח.

דוד בנה את ירושלים למעשה, כנחלה משפחתית, ומסיבה זו כונתה באותם ימים “עיר דוד”.

המורשת הדתית בנוגע להר הבית, החלה למעשה בתקופתו של המלך שלמה, בנו של דוד. שלמה הרחיב במקצת את עיר דוד והוסיף לה לראשונה את כל איזור הר הבית, עליו בנה גם את המקדש וגם את ארמון המלכות. עד אז שימש הר הבית כמשכנו של גורן חקלאי גדול, גורן היבוסי, אותו קנה דוד בכסף מלא (שמואל ב’, פרק 24, פסוק 24) ובנה עליו בשעתו מזבח קטן לה’.

שלוש מאות שנה לאחר מכן, בתקופת חזקיה, הורחבה העיר שוב, וכללה גם הגבעה המערבית, הלא היא העיר העליונה (ככל הנראה רובו של השטח הנקרא כעת “הרובע היהודי”).

נעשה אתנחתא קלה, וננסה לענות על השאלה – כיצד נפתרה בעיית המים לירושלים המתרחבת, בתקופת חזקיהו? .

 

 

בעת האחרונה מתנהל במחקר ויכוח עז באשר למעמדה, היקפה וחשיבותה של ירושלים בתקופת מלכות דוד ושלמה: האמנם היתה זו עיר הבירה של ממלכה גדולה ומפותחת, שבה ארמון, מבני ציבור, בתי מגורים לעילית העם וביצור, כפי שמתואר במקרא, או אולי היתה זו מצודה הררית קטנה, שסביבה אוכלוסייה הררית מצומצמת בהיקפה ודלה בתרבותה, כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי בירושלים ובאזור שסביבה?  מה דעתכם?

 

ירושלים לאחר חורבן בית ראשון  

גם לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, המשיכו הישראלים לראות בירושלים עיר קדושה, בין היתר בשל הקשר עם שושלת דוד.

לפיכך, בהזדמנות הראשונה שניתנה להם עם הצהרת כורש כחמישים שנה אחרי כן, חזרו לירושלים, התיישבו בה והחלו לתכנן את בניין בית המקדש השני, שנשלם בסופו של דבר בשנת 516 לפנה”ס, בידי זרובבל.

ירושלים היתה אז עיר קטנה מאוד, מרכזה של המדינה הזעירה “יהוד” שהיתה כפופה לשלטון הפרסים, ואשר כל שטחה לא עלה על 2000 קמ”ר.

זהו אחד המקרים יוצאי הדופן בהיסטוריה, בו אנשים שבים מגלות, על מנת לבנות מדינה ולכונן מחדש עצמאות שאבדה.

על הרצון לחדש את ימי קדם, תוכלו לקרוא באופן עצמאי.

ציינו בעקבות המאמר, ביטויים שונים לשאיפה העממית לחדש את ימי קדם!

 

ירושלים בתקופה ההליניסטית-רומית  

בשנת 333 לפנה”ס, כובשים היוונים, ובראשם אלכסנדר מוקדון, את ירושלים מידי הפרסים.

בשנים אלו מתחיל ההלניזם להתפשט בכל האיזור, ושיאו, מבחינת היהודים, מגיע בשנת 167 לפנה”ס, עת גוזר אנטיוכוס אפיפנס מלך יוון גזירות דתיות קשות על ישראל ומטמא את בית המקדש.

בשנת 164 לפנה”ס, מורדים החשמונאים, (ובראשם יהודה המכבי) ביוונים ונלחמים בהם. הם כובשים את ירושלים, מטהרים את בית המקדש, בונים מזבח חדש ועושים חנוכת מזבח*. תוצאות המרד, מביאות למדינה חשמונאית עצמאית, שבירתה ירושלים.

תחת שלטון החשמונאים, הורחב שטח המדינה היהודית ועמו גדלה גם העיר, שהגיעה למלוא פריחתה תחת שלטונו של הורדוס, בשנת 37 לפנה”ס.

אחד המפעלים הגדולים והמפורסמים ביותר של העולם העתיק הוא מתחם הר-הבית, שנבנה על-ידי המלך הורדוס במאה הראשונה לפנה”ס.

המתחם אשר כלל את בית-המקדש ומבנים ומתקנים שונים בסביבתו, היה מרשים ביותר, אנשים בני זמנו התפעלו מיופיו וממידותיו, ונתנו לכך ביטוי בכתביהם. אחד הדברים הבולטים בתיאורים האלה הוא ההישג ההנדסי המרשים, הכרוך בביצוע המפעל.

על מפעלי הבניה של הורדוס, תוכלו לקרוא באופן עצמאי.

נסו לתאר בקצרה את שיטות העבודה שהיו נהוגות באותה עת!

(היעזרו גם במאמר המצורף)

 

מטבעות וסמלים כאמצעי תקשורת קדומים  

במטבעות של ראשוני החשמונאים (167 לפני הספירה), מטבעות המרד הגדול (66 לספירה) ובמטבעות מרד בר כוכבא (132 לספירה), אנו רואים את ארבעת המינים כדגם מעטר בעל סממן לאומי יהודי, הבא להזכיר את נושא העליה לרגל לבית המקדש בירושלים.

התדעו באיזה מטבע ישראלי בן זמננו נעשה שימוש באותו הדגם?

 

 

דגם ארבעת המינים על מטבע מתקופת המרד הגדול

 

הידעתם? בעבר הרחוק, שימשו המטבעות, בנוסף להיותם אמצעי תשלום, גם כאמצעי תקשורת להמונים. מסיבה זו, נהוג היה לחקוק סיסמאות ומסרים שונים על גבי המטבע, מתוך ידיעה כי הוא עובר ידיים רבות.

בשנת 66 לספירה, פרץ המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל בצבא הכיבוש הרומאי. במהלך אותו מרד, הנפיקו היהודים מטבעות כסף וארד נושאי כתובות וסמלים עבריים, אשר עצם הנפקתם ביטאה את הכרזת עצמאותה של יהודה.

 

 

 

מטבע מתקופת שמעון בר כוכבא, ועליו כנראה חזית המקדש יש סבורים כי הדבר מעיד על חידוש השלטון היהודי בהר הבית, ולו לזמן קצר.

 

 

לקריאה נוספת על מרד בר כוכבא, פנו למאמר הבא.

לקריאה נוספת ראו מטביעים חותם מאת איתמר עצמון, סגולה – מגזין ישראלי להיסטוריה

 

הזווית הקולינרית  

אם עודף ארכיאולוגיה גורם לכם רעב, נסיים חלק זה מזוית קולינרית..

מה אכלו בתקופת בית ראשון? מה אכלו בתקופת בית שני? מה מקור מנהג “ניגוב הצלחת” בפרוסת לחם? באיזו תקופה הרבו באכילת צנוניות ופיסטוקים? באיזה תקופה נקרא השוק המרכזי “רחוב הבישול הגרוע”? האם תרצו להתנסות במתכון עתיק להכנת לבנה מחלב צאן?

 


*חנוכת מזבח

בספר חשמונאים ב’ מספר יהודה המכבי על טיהור בית המקדש ועל ההחלטה לחוג את חג החנוכה שמונה ימים, זכר לחג הסוכות שחולל מאונס, כי בני ישראל נרדפו ע”י אויבים.

לכן קראו לחג זה בתחילה חג הסוכות וחגגוהו בנטילת ארבעת המינים מיום כ”ה בכסלו, שהוא מועד חג החנוכה: “ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות..

בענפי עץ עבות וענפי הדר ובכפות תמרים בידיהם” )שם, י, ז( ימי חנוכה אלה נקראו שם גם בשם “חג הסוכות והאש”!

אגב, בשני החגים, חנוכה וסוכות יש מספר שהולך ופוחת עם הימים: בחנוכה מדליקים )על פי בית שמאי( שמונה נרות ביום הראשון ומפחיתים נר אחד בכל יום, ובסוכות מקריבים ביום הראשון שלושה עשר פרים ומפחיתים פר אחד בכל יום. כמו כן רק בשני חגים אלה אומרים הלל שלם בכל ימי החג.