מערב קום המדינה, ועד ימינו
ההיסטוריה של העיר שחוברה לה יחדיו!
שאלת ירושלים ערב קום המדינה
1948 – הפריצה שלא צלחה
1967 – הר הבית בידינו!
סוגיית הריבונות במקומות הקדושים
שאלת ירושלים ערב קום המדינה
“המדיניות של הנהגת היישוב בעניין ירושלים במהלך מלחמת העצמאות מעוררת שאלות אשר נדמה מטרידות רבים גם היום : הכיצד ויתרה ההנהגה על ירושלים ערב מלחמת העצמאות? כלום תיתכן ‘ציונות ללא ציון’? כיצד היתה אותה ירושלים, לפחות מאפריל 1948, למוקד המאמץ המלחמתי של היישוב? וכיצד, שנתיים בלבד לאחר הוויתור על העיר, הכריזה עליה ממשלת ישראל כבירה?”…
עם שאלות כבדות משקל אלו, מתמודד מוטי גולני, במאמרו (האקטואלי גם היום!) “הנהגת היישוב ושאלת ירושלים במלחמת העצמאות“, קתדרה.
הביעו את עמדתכם בנושא:
המעוניינים לדעת את הרקע לעמדות ההנהגה הציונית באותה תקופה, ימצאו עניין במאמרו של יאיר פז: “התוכנית לחלוקת ירושלים החדשה,1938-1937” העוסקת בעקרונות ועדת פיל בעניין ירושלים והמקומות הקדושים. עיינו גם בטבלה הבאה, המציגה “תוכניות והצעות לפתרון סוגיית הריבונות על ירושלים עד 1947”, ונסו למצוא:
מה היתה התוכנית הנוחה ביותר עבור הצד היהודי, באיזו שנה הועלתה, ומדוע נדחתה?
מה היתה התוכנית הנוחה ביותר עבור הצד הערבי ובאלו נסיבות נדחתה?
עם תום המנדט הבריטי, הכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, והחלה מלחמת השחרור. במהלך המלחמה הקשה, התברר עד מהרה כי ירושלים הפכה למוקד המאמץ.
על הקרבות, המצור, ההסתערות, ההצלחות והכשלונות, בלוויית מפות מאירות עיניים, עדויות ומחקרים, תוכלו לקרוא באתר המצויין של מט”ח – המאבק על הדרך לירושלים, ובמוסף המיוחד של Ynet – בעקבות לוחמי תש”ח.
עיינו בתצוגה המרתקת של מסמכים היסטוריים מירושלים הנצורה בשנים 1947-1948 , מהאתר של משרד הביטחון, שימו לב לצילומים ולתעודות העוסקים בקיצוב המים והמזון, כולל הצעה ל”מנת ברזל” המפרטת תפריט שונה לכל יום. התייחסו גם למקבץ התעודות הבא.
מה ניתן ללמוד מתעודות אלו?
במסגרת ריכוז המאמץ המלחמתי לכיוון ירושלים, בוצע ניסיון פריצה גם לעיר המזרחית.
למרבה הצער, לא צלחה הפריצה.
על המאמץ שנכשל ב 1948 מספר עוזי נרקיס: “הפריצה לעיר העתיקה- חלום שנגנז” .
נסו לחשוב: האם מעמדו של הר הבית היה שונה היום, אילו הצליחו לפרוץ אליו במלחמת העצמאות?
היכנסו גם לפורום הר הבית, והביעו גם שם את דעתכם.
על הניסיון שהצליח כעשרים שנה מאוחר יותר במהלך מלחמת ששת הימים, מספר מוטה גור, באתר המעלה קטעים מספרו ‘הר הבית בידינו!’:
מהם קווי הדמיון והשוני בין שני הנסיונות?
עיינו במקורות הבאים, התבוננו בתמונות ונסו לענות – מה היו ההשפעות השונות של שחרור ירושלים על החברה הישראלית באותה עת? כיצד נתפס האירוע בתודעה הציבורית?
קדימה אל הכותל! (עדות מפי הצנחנים)
הצנחנים בוכים, חיים חפר
“התפייסות לאומית על הר הבית”כתבה ב”מבט חדש” מיוני 1967
יומן חדשות, קול ישראל,הפריצה לעיר העתיקה, 1967
הצנחנים בכותל, רגע לאחר הפריצה. הרחבה הורחבה זמן קצר לאחר מכן.
“ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור…” כתבה נעמי שמר, והוסיפה שני בתים מיוחדים לאחר המלחמה. על השיר המקורי והתוספת, הפיכתו לסמל וגלגוליו השונים, תוכלו לקרוא ואף לשמוע באתר המוקדש ל “ירושלים של זהב” (אנגלית) או בעברית
תמונות מעורבות של הר הבית בעיקר מששת הימים.
סוגיית הריבונות במקומות הקדושים
“לאחר ניצחון צה”ל במלחמת ששת הימים, ביום שלישי, 27 ביוני 1967, קיבלה הכנסת שלוש הצעות חוק שהוגשו ע”י הממשלה. הצעות חוק אלו קבעו הלכה למעשה את איחוד ירושלים ונתנו תוקף משפטי לחוק הישראלי, בכל שטחה של העיר המאוחדת. גבולותיה המוניציפליים של העיר שונו ושטחה של העיר המאוחדת הוגדל פי שלושה מ – 38,100 דונם ל – 110,000 דונם. כמו כן, התקבל החוק המאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות. ב – 1980 נחקק חוק יסוד ירושלים, הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבן של רשויות המדינה. על פי החלטת הממשלה מיום 12 במאי 1968, נקבע יום כ”ח באייר כיום חגה הסמלי של ירושלים. יום המסמל את רציפות הקשר ההיסטורי המיוחד לירושלים. ב- 1998 התקבל בכנסת חוק יום ירושלים, לקביעת יום ירושלים כיום חג לאומי”.
(דברים מתוך האתר של משרד החינוך המוקדש כולו ליום ירושלים)
עיינו באתרים הבאים, קראו את דעותיהם של אחרים, ונסו לענות – כיצד לדעתכם צריכה להיפתר סוגיית הריבונות במקומות הקדושים בירושלים?
הריבונות בירושלים, דיון ציבורי פתוח ומרתק מיולי 2000, האייל הקורא
בעיית ירושלים, מוסף מיוחד של “הארץ”
הביעו את דעתכם גם בפורום הר הבית. עשו זאת בקצרה ובצורה עניינית.
אנו מקווים שנהניתם – לחצו כעת על המקש הבא!
ולאחר שסיימתם, חזרו לסרגל העליון ובחרו נושא חדש!
