פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל"
הכרזת המרד, פברואר 1944
(פורסם בכרוז מפקדת האצ"ל, 1.2.1944)
אל העם העברי בציון!
אנו עומדים בשלב הסופי של מלחמת עולם זו. כיום עושה כל עם ועם את חשבונו הלאומי.
מה הם נצחונותיו ומה הן אבידותיו? באיזו דרך עליו ללכת, כדי להשיג את מטרתו ולמלא את יעודו? מי הם ידידיו ומי אויביו? מי הוא בעל ברית אמיתי ומי הוא הבוגד? ומי ההולכים לקראת הקרב המכריע?
עם ישראל חייב גם הוא לבחון את דרכו, לסקור את העבר ולהסיק מסקנות לעתיד, כי הרי השנים שחלפו הן האיומות בקורותינו; והשנים הבאות – המכריעות בדברי ימינו.
וזו לשון העובדות:
- בשנת 1939 הכריזו כל התנועות בישראל, כי עמנו עומד בצדן של אנגליה, צרפת ופולין אשר קדשו מלחמה על גרמניה ההיטלראית המתקיפה.
- גרמניה הכריזה, כי מלחמת עולם זו היא "מלחמה יהודית" וכי עם ישראל הוא אויבה מספר א'. אף על פי כן, דחתה ממשלת בריטניה, בעקשנות מתמדת, כל הצעה להקמת כוח צבאי עברי, שיצא לקרב ישיר נגד צבאות גרמניה.
- בארץ ישראל הוכרזה שביתת נשק בין היהודים והממשלה. הישוב העברי הציע את עזרתו המלאה לאומות הברית במלחמתן נגד העריצות ההיטלריסטית.
- למעלה מ- 25 אלף מצעירי ישראל התגייסו לצבא הבריטי מתוך תקוה, כי אנגליה תקים את הצבא העברי הלאומי.
- לאור הטבח האיום בארצות אירופה הצהירו מדינות הברית הצהרה מילולית גרידא, שאין ערכה עולה על ערך הנייר עליו נכתבה.
- ממשלת בריטניה הכריזה, כי אין אפשרות לפעולות הצלה, באשר הן "תפרענה להשגת הנצחון". היא לא הסתפקה בהשקפה שטנית וזדונית זו; במו ידיה כתבה את פרקי הדמים כתולדות ההעפלה העברית: פטריה, מאוריציוס, סטרומה.
- ממשלת הספר הלבן התקיפה את הישוב העברי. שליחיה רצחו בעיר ובכפר ללא דין; שופטיה העלילו עלילות כזב ויצאו להשפיל כבוד ישראל בעולם.
בני ישראל, נוער עברי!
אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה. אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו לדורות.
שביתת הנשק, אשר הוכרזה בראשית המלחמה, הופרה ע"י השלטון הבריטי.
שליטי הארץ לא התחשבו לא בלויאליות, לא בוויתורים ולא בקרבנות; הם הגשימו ומגשימים את מגמתם. חיסול הציונות הממלכתית.
חלפו ארבע שנים וכל התקוות, אשר פעמו בלבותיכם בשנת 1939, נתבדו ללא זכר. מעמד בינלאומי לא ניתן לנו; צבא עברי לא הוקם 1. שערי ארץ-ישראל לא נפתחו. השלטון הבריטי השלים את בגידתו המחפירה באומה העברית, ואין כל יסוד מוסרי לקיומו בארץ-ישראל.
נסיק את המסקנות ללא חת. אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי לבין האדמיניסטרציה הבריטית בארץ-ישראל, המסגירה את אחינו בידי היטלר. מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף.
מלחמה זו תדרוש קרבנות רבים וקשים. אך נלך לקראתם מתוך הכרה, כי נאמנים הננו לאחינו אשר נשחטו ונשחטים, כי למענם הרינו נלחמים ולצוואתם במותם שמרנו אמונים. וזו דרישתנו:
השלטון על ארץ ישראל יימסר מיד בידי ממשלה עברית זמנית.
הממשלה העברית של ארץ-ישראל, הנציג החוקי היחיד של העם העברי, תיגש, מיד לאחר הקמתה, לביצוע עיקרים אלה:
- תקים צבא עברי לאומי;
- תבוא ותתן עם כל הגורמים המוסמכים בדבר ארגון האבקואציה )פינוי( ההמונית של יהדות אירופה לארץ-ישראל.
- תשא ותתן עם ממשלת רוסיה בשאלת האבקואציה של פליטי יהדות פולין וארצות אחרות.
- תיצור תנאים לקליטתם של בנים שבים למולדתם.
- תכרות ברית עם אומות הברית להגברת מאמץ המלחמה נגד גרמניה.
- תציע בשם ארץ-ישראל הריבונית, על בסיס הצ'רטר האטלנטי ומתוך הכרה של אינטרסים משותפים, ברית של עזרה הדדית עם בריטניה הגדולה, ארצות הברית של אמריקה, צרפת המחודשת ועם כל אומה חופשית אחרת, שתכיר ברבונותה וזכויותיה הבין-לאומיות של המדינה העברית. שלום של כבוד ושכנות טובה יוצעו לכל שכניה של ארץ-ישראל העצמאית.
- תשריש את קדשי התורה בחיי האומה המשוחררת במולדת.
- תבטיח לכלל אזרחי המדינה עבודה וצדק סוציאלי.
- תכריז על אכסטריטוריאליות של המקומות הקדושים לדת הנוצרית והמוסלמית;
- תעניק שווי זכויות מלא לאוכלוסיה הערבית.
עברים!
הקמת הממשלה העברית והגשמת תכניתה – זוהי הדרך היחידה להצלת עמנו, להצלת קיומנו וכבודנו. בדרך זו נלך, כי אחרת אין.
נלחם. כל יהודי במולדת ילחם.
אלהי ישראל, אל צבאות, יהיה בעזרנו. אין נסיגה. חרות או מוות.
חומת ברזל תיצרו סביב הנוער הלוחם שלכם. לא תעזבוהו לנפשו, כי ארור יהא הבוגד ובוז לפחדן.
עברים!
הנוער הלוחם לא יירתע מפני קרבנות ויסורים, דם וסבל. הוא לא יכנע, לא ינוח, על עוד לא יחדש את ימינו כקדם, כל עוד לא יבטיח לעמנו מולדת, חרות, כבוד, לחם, צדק ומשפט.
ואם עזור תעזרו לו, הרי תחזינה עיניכם בקרוב בימינו בשיבת ציון ותקומת ישראל.
כה יתן וכה יוסיף לנו האלהים!
הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל.
1 . החי"ל הוקם רק בסוף 1944.
