Inside_Title_07

שידור "קול ישראל", אביב תש"ו, 1946

 

"תנועת המרי העברי" אינה זהה עם ארגון ומוסד כל שהוא, כשמה כן היא תנועה המקיפה את המוני הישוב על כל חוגיו ושדירותיו; תנועה המקפלת בתכניתה את כל הצורות והגילויים של התנגדות סבילה ופעילה למדיניות הזדונית של חיסול הציונות. אין "תנועת המרי" מצטמצמת בפעולות צבאיות בלבד. למרי העברי מצטרף כל מאמץ בשדה העלייה וההתיישבות, כל מעשה חלוצי-פוליטי, ציבורי, כלכלי, משפטי, תרבותי וכיוצא בהם, המגביר את מאבקו של העם היהודי לגאולתו ולתקומתו המדיניות במולדת. נמצא, שכל גוף יהודי, – מוסד, ישוב ארגון או יחיד – יכול לשרת במעשיו את המרי העברי.

 

 תזכיר תנועת המרי העברי

(שים לב: התזכיר המצורף חובר בקיץ 1947, כלומר כשנה וחצי לאחר ראשית פעולות "תנועת המרי" ולאחר שוך המרי המזוין של הישוב המאורגן).

תנועת המרי העברי, אשר ה"הגנה" היא עמוד השדרה שלה, אינה כת קונספירטיבית ולא קבוצה מפלגתית ולא "צבא פרטי". אין אנו מפלגה פוליטית ואין לנו מטרות מדיניות נפרדות ונוגדות למטרות העם היהודי והתנועה הציונית. תנועת המרי מקבלת מרותו של הקונגרס הציוני, אם כי אין היא, כארגון בלתי מפלגתי, משתתפת בהסתדרות הציונית.

המדיניות הנקבעת ע"י הקונגרס הציוני היא מדיניותה של תנועת המרי. הננו צבא מתנדבים עממי וחופשי המקיף בשורותיו כמעט כל צעיר וצעירה עבריים המוכשרים לשאת נשק.

שורותינו מקיפות כל יישוב עברי עירוני וכפרי בארץ וכל בית יהודי, מכל המפלגות והחוגים היהודיים בארץ. שלוחותינו מתפשטות בכל שטח פזוריו של העם היהודי בגולה.

תנועת המרי העברי היא העם היהודי המתגונן והלוחם.

— הגנה העצמית היהודית בארץ ישראל, היא ילידת הכרח המציאות בארץ ישראלית; אלמלא היא היו נעזבים היישובים החלוציים, אלמלא ה"הגנה" היה הטרור הערבי משתלט בארץ הזאת. בזכות ה"הגנה" נמשכה ההתיישבות, העבודה, התחבורה ולא שותק המפעל היהודי.

ההגנה העצמית היהודית בארץ-ישראל, היא ילידת הכרח המציאות הארץ ישראלית; היא הנה תולדת ההכרה הנחרצת שאין העם היהודי יכול להפקיד עצמו לחסדי הגנה של שלטון זר.

ההגנה העברית כמוה כעבודה העברית, כהתיישבות העברית. היא אחוזה ודבוקה בתהליך ההתערות של העם העברי במולדתו, במאבקו לחירותו, לבטחונו ולקוממיותו המדינית.

את ה"הגנה" העברית אי אפשר לפרק. דבר זה אינו אפשרי מפני שיהודי ארץ-ישראל כולם ילחמו בחירוף נפש לזכותם להגנה עצמית – כדי לחסל את ה"הגנה" יש לתת בסוהר את כל יהודי ארץ-ישראל, כל צעיר וצעירה וכל קשיש; לשם כך יש לדכא כל עיר, כל מושבה וכפר המהווים את בסיסיה של ה"הגנה" העברית; ה"הגנה" תפורק או על ידי השמדתו של היישוב העברי או על ידי תקומת המדינה היהודית.

לא פירוק ה"הגנה" הוא תנאי לשקט ולבטחון בארץ, אלא קיומה הוא התנאי לכך. ה"הגנה" העברית היא הערובה לעליה העברית, לבטחון היישוב ולזכויות העם היהודי בארץ-ישראל.

ה"הגנה" היא הערובה הראשית לשלום בארץ.

— תנועת המרי העברי שוללת שלילה גמורה, ללא תנאי – גם מבחינה מוסרית וגם מבחינה פוליטית – את הטרור כאמצעי במלחמת העם העברי. הטרור נוגד למהותה המוסרית והחברתית של התנועה הציונית. במצעינו הצבאיים היינו קנאים לשמירת חיי אדם, למניעת שפך דמי נקיים. גם בעמדנו בהגנה מפני פורעים ערבים הקפדנו לא לפגוע בערבי באשר הוא ערבי וחתרנו לפגוע בפורעים, באשמים הישירים.

— מניעת מעשי טירוף טרוריסטיים, לא באה על מנת לקבל פרס מידי השלטון אלה לשם הגנת היישוב העברי מפני מעשי זוועה ופרובוקציה. אין זה אלא שירות עצמי לעם היהודי.

— תנועת המרי העברי שוללת את קיומם של ארגוני הטרור ורואה בהם מכשולים להיאבקות היהודית, סכנה לחירותו של היישוב העברי וסכנה חינוכית לנוער העברי. אנו שוללים עקרונית קיומן של כיתות וחבורות צבאיות אלו, בשל תוכנן החברתי הריאקציוני ובשל מעשי הטירוף שלהן.

— השלטון הבריטי הכריז מלחמה גלויה על העם היהודי ומפעל שחרורו. תנועת המרי העברי – העם היהודי הלוחם – החליטה בפשה למלא שליחותה: לא להיכנע, להיאבק.

לא הכרנו ולא נכיר בגזירות העלייה; לא הכרנו ולא נכיר בגזירות הקרקע; לא נשלים עם משטר הבא לחנוק את מפעלנו.

פנינו לעבודת שלום ובניה אולם השלטון הבריטי כפה עלינו מאבק מר. מאבקנו התבטא בתנועת ההעפלה החופשית; בהזרמת היהודים-השרידים החותרים למולדת, אל החופים; בהסעתם בספינות מעפילים אל ארצנו. השלטון הבריטי נקט אמצעים קטלניים לשים מצור על ההעפלה. למטרה זו גוייסו הצי והאווירייה. אף על פי כן נמשכת וגוברת ההעפלה. לא אחת נפרצה הבלוקאדה על החופים ולא יעלה בידי השלטון לבלום את ההעפלה העברית, הפורצת ממעמקי העם השכול והמאורגנת על ידי תנועת המרי העברי.

על אף איסורי השלטון, הרחבנו ונרחיב שטחי התיישבותנו והוספנו לפרוץ אל השממה שבארץ.

ולא זו בלבד. ראינו הכרח לערער את שלוותו ותקינותו של המשטר האנטי-ציוני על ידי מערכת פעולות צבאיות אשר נועדו להזהיר את השלטון ולהפגין בפני כל העולם ולהודיעו כי העם היהודי לא ייכנע למשטר החיסול. מלחמתו המדינית של העם העברי והיאבקותו בארץ, הן שהביאו לידי כך שבעיית ארץ-ישראל, הקשורה קשר בל יינתק עם בעיית העם היהודי, נתונה עתה בדיון האומות המאוחדות והופקעה מרשותה היחידה של בריטניה.

אין אנו רואים לנכון לתאר בזה את מבנה ועוצמתה של תנועת המרי העברי. בכוח האדם, בנשק, ביעילות צבאית וכיו"ב. אולם זאת נגיד: כוחנו אתנו לא להניח לכונן בארץ משטר המחסל את הציונות. משטר כזה יעורער בעוז על ידי כוחות תנועת המרי העברי. לאושרה של ההיסטוריה העברית, הננו יכולים לומר כי העם היהודי כבר מהווה בארץ עובדת כוח כזו שיש בידו להפריע לקיומו התקין של משטר אנטי-ציוני.

בהטעימנו זאת, אין אנו באים לבטא רק עובדה נפשית ופסיכולוגית אלא עוצמה ממשית אשר עמנו יפעיל, לכשיראה בכך הכרח. יהודי ארץ-ישראל לא יקנו לעצמם שלום ושלווה מדומה על ידי התפשרות עם הקפאת המפעל הציוני. כל אשר הוקם בארץ על ידי היהודים – יועמד לרשות המאבק עם משטר הבא לחסל את הציונות. באין חירות לנו, באין ערובות לגאולתנו, בידינו לערער שלוותו של המשטר בארץ, עד לביטול המשטר האנטי-ציוני.

השלטון הבריטי מעל בשליחותו הבין-לאומית ותחת לסייע לעם היהודי לקבץ פזוריו ולכונן בארץ את עצמאותו המדינית, לגאולת ישראל ולרווחת הערבים היושבים בארץ-ישראל – עשה את ארצנו לשדה-ניצול, לשירות מדיניות-ריאקציונית הנוגדת לאינטרסים של האו"ם.

תנועת המרי העברי שוללת את הבסיס המוסרי והמדיני לשלטונה של בריטניה אשר מעלה בשליחות הבין-לאומית שהוטלה עליה בארץ הזאת.

הננו כוח קטן ביחס לעוצמתן הצבאית של המעצמות הגדולות, ואף-על-פי-כן הננו כוח עצמאי וחופשי שאינו משועבד ולא ישתעבד לזולתו. אין לנו מטרות כיבושיות ולא נשמש לתככים אימפריאליים ולמטרות כיבושיות של איזו מעצמה שהיא. היינו, בפינת עולם זו, הכוח האנטי-נאצי הנאמן היחידי, והננו גם עתה הכוח הראשי שהשלום בנפשו, במהותו ובגורלו.

את הגשמת הציונות אין אנו רואים כאקט של הכרעה צבאית אלא כתהליך של עליית המונים והתיישבות המונים והקמת מדינה יהודית. מטרתנו: להיות עם חופשי עצמאי ושווה-זכויות במשפחת האומות המאוחדות.

 

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.