Inside_Title_07

"השבת השחורה"!

מועדון התרבות היה מלא עד אפס מקום כשהגענו אותו יום למחנה. הכל הקשיבו קשב רב לחדשות הרדיו. הצטרפנו אף אנו למאזינים והנה קולטות אוזנינו את דברי הקריין באמרו: "חיפושים מקיפים נערכים עתה ע"י הצבא הבריטי בכל רחבי הארץ. נשק רב נמצא עד שעות הצהרים. ראשי הסוכנות נאסרו והובלו למחנה מעצר בלטרון". נדהמנו לשמוע חדשות אלו. הס הושלך במועדון ודומה כי הפסקנו לנשום רגע קט. אנו הבינונו כי זו תגובה לפיצוץ הגשרים אולם לא פיללנו שהדבר יבוא עלינו בחטף כזה ובהיקף כזה. מתיחות רבה החלה שוררת בכל אהלי המחנה והיא גברה מדי יום עם הודעות העיתונות על מעשי ברבריות מצד הצבא הבריטי.

המשק הועמד מיד ב"מצב-הכן". השמירה הוגברה, הילדים ניצבו ליד מכשיר האיתות ושמרו על קשר מתמיד עם יישובי הגליל.

נקודות תצפית קדמיות הוצבו מחוץ למשק והוטל עליהן להתריע על כל תנועת צבא בכוון זה. טרקטורים וקומביינים הועמדו ליד השער לעכב חדירת צבא.

אסיפת חברים דחופה נערכה אותו לילה בחדר האוכל. מפקד החבל, מיכאל שכטר, סקר את המצב ונתן הוראות למצבי התפתחות שונים. המתיחות במשק גברה עתה משעה לשעה. "כשיתקרב הצבא הבריטי שומה עליכם לנטוש מיד את המשק ולנוע להרים"! זה היה תוכן ההודעה שהגיעתנו אותו לילה. לא חששנו מפני המאסר אולם מצווים היינו לשמור על כוחנו על מנת שנוכל להפעילו בהתאם להוראות המוסדות.

החטיבה מחכה  עם בוא האות על התקרבות הצבא הבריטי הרמנו את רגלינו והתחמקנו בחשכת הליל מגבולות המשק. מיכאל שכטר ליווה אותנו בבריחתנו והעדיף להימצא במחיצתנו מאשר במחיצתם של ,האזרחים". אור קלוש של פנס כיס היווה את הקשר שלנו עם מגדל האיתות של המשק. מספר מצומצם של חברים נשארו במקום והללו הפכו ל"טבחים" "גננים" או כחברי ההכשרה הבולגרית שנמצאה אז במשק.

חיילים בריטיים מצויידים במכשירי מגנט החלו בולשים אחר נשק המגן הטמון אי שם. בחדר האוכל, במחסנים, בחדרי מגורים ובבית התינוקות, מתחת למרצפות ומעל לגגות, על שום מקום לא פסחו הללו בחיפושיהם. אך הפעם נתאכזבו. כאן לא נמצא כל נשק. כנראה ש"אין". והם נאלצו לחזור בידים ריקות כלעומת שבאו. מדי לילה בלילה יצאנו באותה תקופה את המשק למען לא ימצאונו הדולגים אחרינו. למען לא יתפסונו השלטונות הבריטיים שחיפשו אחרינו בכל המשקים.

צביקה זמיר, שהגיע אלינו לא מכבר כמ.מ. חדש, נאמר זמן מה קודם לכן, בעת שעסק בהברחת עולים. הוא הושלך עם חבריו לבית הכלא בצפת אולם לאחר שנעשה מצדנו נסיון לשחררו בכח, הועבר עם חבריו למחנה המעצר בלטרון.

משהופיעה בלטרון ה"תגבורת", דהיינו: משה שרתוק, דוד רמז, דב יוסף ואחרים, הפך המ.כ. שלנו, צדוק כהן, )שנאסר יחד עם צביקה( לטבח הראשי של ה"תגבורת". הוא הצטיין במיוחד בבישול קפה ולא בכדי זכה לשבח ותהילה מפיהם של משה שרתוק וחבריו לצרה. להערכה מיוחדת זכה צביקה זמיר שנשא בתפקיד מרכזי במחנה המעצר. הוא התחבב עד מהרה על יושבי המחנה לרבות ראשי הסוכנות.

יוסף צדוק, "התימני של המחלקה", נקלע אף הוא באורח מקרי לזרועות הבריטים וצורף ל"כוחותינו" שנמצאו בלטרון.

התקופה היתה אז סוערת למדי. משקים הלכו ונהרסו. רכוש פרטי נגזל ונשדד. שדות משק פוריים נרמסו בטנקים ובכלי רכב.

"אנגליה הפסידה את המערכה" אמרתי אותו בוקר כשקראתי בעיתונות על ההרס והחורבן במשק יגור!!!

 

פרקי זכרונותיו של לוחם, עדות אישית של מרדכי יעקובוביץ', ארכיון ההגנה

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.